רשות הטבע והגנים פיתחה תוכנית שימור מקומית למין צב יבשה מדברי (Testudo kleinmanni), ובה צבים שמגדלים בגני חיות בישראל. רוב הצבים מקורם בהחרמות ממגדלים לא חוקיים, ומאחר שלא ניתן לשחררם חזרה לטבע הם הופכים לגרעין שימור ורבייה כאחד. בישראל המין צב יבשה מדברי מוגדר בסכנת הכחדה בטבע (EN), והקמת גרעין שימור בה נובע מהחשש לעתידו, אך מצבו חמור גם באזורים אחרים בעולם שבהם חיים הצבים בטבע – צפון סיני, צפון מצרים וצפון לוב – וברמה העולמית המין מוגדר בסכנת הכחדה חמורה עולמית (CR).

 

גרעין השימור לצב יבשה מדברי הוא אחד מתוכניות השימור האירופיות למינים, המכונות European Endangered Species Programmes, ומטרתו היא למנוע את הכחדת המין על ידי גידול פרטים בשבייה לגיבוי. תוכנית השימור המקומית תיכלל בתוכנית השימור האירופית לשימור המין, אך הגרעין יהיה גרעין שימור נפרד המיועד לישראל.

 

גרעין השימור העולמי התפרס תחילה על פני כמה גני חיות באירופה, והורכב מפרטים שנתפסו בהחרמות של צבים שנתפסו בטבע בלוב והוברחו לאירופה. רט"ג הוסיפה לרישומים של גרעין השימור האירופי 7 צבים שגודלו בגן החיות התנכ"י בירושלים, ו-40 צבים שהוחרמו ב-2010 ממגדל שאסף אותם מהטבע באופן לא חוקי. הצבים לא שוחררו חזרה לטבע בישראל מחשש שהם נדבקו במחלות בשבייה ונושאים אותן, ואם ישוחררו לטבע הם עלולים להדביק את אוכלוסיית הבר. במקום לשחררם רט"ג העבירה אותם לגני חיות בארץ, תוך שמירה על החזקת מאגר פרטים ביחס מתאים של זוויגים וגילאים, שישמש מקור לפעולות אישוש אם הן תידרשנה בעתיד. כעת הם רשומים בגרעין השימור האירופי במעמד תת-אוכלוסייה בישראל בניהול רט"ג. תנאי הגידול והרבייה שלהם כפופים להנחיות של גרעין השימור האירופי, כפי שקבעה אותן קבוצת מומחים בינלאומית, וגני החיות המחזיקים בצבים בישראל התחייבו לבנות תוכנית חינוכית שמציגה את מאמצי השימור של מין זה.

צב יבשה מדברי הוא מין של חולות החי בישראל במערב הנגב. פרטים מעטים נצפו גם ממזרח לשם, באזור שמורת טבע אירוס ירוחם ובמישור ימין. ד"ר אודי קולומבוס, אקולוג מרחב נגב צפוני ברשות הטבע והגנים, מִשְדר צבים באזורים שונים של חולות מערב הנגב כדי לשמור על המין בסביבתו הטבעית: "המטרה של המשדור הייתה לנתח את תנועתם של הצבים לפי המידע הלווייני שיתקבל. בשנים 2022-2020 משדרנו 4 צבים בחולות עגור–שונרה ו-2 בחולות משאבים. אחד מהם היה צב שעבר שיקום מפציעה בבית החולים לחיות בר ומושדר טרם שחרורו חזרה לטבע, כך שהרווחנו גם מידע על הצלחת השיקום. הנתונים שהתקבלו כוללים מידע על תנועת הצבים בשטח במשך חודשים ועד 4 שנים. לאחר ניתוח מלא של הנתונים אנו מצפים ללמוד על מועדי ומשך הקיוט (תרדמה בחודשי הקיץ), דגם תנועה יומי ועונתי ועוד."

 

בחלוף השנים התמעטו חולות הנגב המערבי והידלדלו בטיבם בגלל כמה גורמים: רעיית יתר, התפשטות צמחים פולשים, נסיעות כלי רכב מחוץ לשבילים, גניבת חול, עבודות פיתוח בשטחי החולות, והרס בתי הגידול. המין צב יבשה מדברי נפגע גם ממינים מתפרצים כמו עורב אפור ועורב חום עורף, וכן מאיסוף לא חוקי של פרטים מהטבע. משך דור המין ארוך – 24.5 שנים. אריכות הימים מקשה על התאוששות האוכלוסייה והתרבותה, ותשפיע על המשך הידרדרות מצבו של המין גם בעתיד. 

 

ב-2025 עשתה רט"ג הערכה מחודשת של כל מיני הזוחלים בישראל והיא תתפרסם בספר האדום לזוחלים בספטמבר 2025. ההערכה מראה באופן חד-משמעי שכל זוחלי הנגב המערבי בסיכון מוגבר, ובמיוחד המין צב יבשה מדברי.