ניטור והשבת יחמורים לטבע בגליל ובכרמל
נתוני 2025 מצביעים על שיפור עקבי בשרידות נקבות יחמור שהושבו לטבע ועל עדויות מעודדות לרבייה בטבע
יחמור פרסי נקבה וצעיר
צילום: מצלמת מעקב
יותר משני עשורים חלפו מאז החלה השבת היחמורים לטבע בצפון הארץ. מעקב רב-שנתי, המתבסס על ניטור יחמורים בגליל ובכרמל באמצעות סקרי גללים ומצלמות שביל, מלמד על התבססות והתפשטות האוכלוסיות באזורי ההשבה. נתוני שנת 2025 מחזקים את המגמה שנצפתה בשנים האחרונות: שיפור ניכר בשרידותן של נקבות היחמור לאחר ההשבה - הן בגליל העליון והן בכרמל.
ניטור היחמורים בצפון הארץ ב-2025 נעשה בכמה אזורי השבה. בגליל המערבי נוטרו 20 אתרים, וב-11 מהם נמצאו עדויות לנוכחות יחמורים. בחלק מהאתרים תועדו יחמורים במצלמות שביל אוטומטיות, אף שמספר אירועי הצילום בשנה זו היה נמוך משמעותית בהשוואה לסקרים קודמים. עם זאת, חשוב לציין שבאזור זה היו 2 אירועי צילום של צעירים – ראיה לכך שהאוכלוסייה מתרבה בטבע.
בגליל העליון, באזור הר סאסא, נוטרו שמונה אתרים ובשישה מהם נמצאו עדויות לנוכחות יחמורים. באזור זה תועדו שני אירועי צילום של צעירים. בכרמל נוטרו 11 אתרים ובשבעה מהם נמצאו עדויות לנוכחות יחמורים, בהשוואה לארבעה אתרים בלבד בשנה הקודמת. במרחב הכרמל תועדו חמישה אירועי צילום של צעירים.
ניטור אוכלוסיות היחמורים במחוז צפון החל בגליל המערבי בשנת 2013, והוא מתקיים מדי שנה במטרה להעריך את מצב האוכלוסייה לאחר תום פעילות המשדרים שענדו הפרטים המשוחררים. משנת 2020 הורחב הסקר גם לגליל העליון, ומשנת 2022 הוא מבוצע גם בכרמל.
נתוני שנת 2025 מחזקים את המגמה שנצפתה בשנים האחרונות: שיפור ניכר בשרידותן של נקבות היחמור לאחר ההשבה - הן בגליל העליון והן בכרמל
פרויקט השבת היחמורים לטבע נמשך גם השנה: במהלך חורף 2025 שוחררו שמונה יחמורים בגליל העליון (בהר סאסא חמש נקבות ושלושה זכרים), ושישה יחמורים בכרמל (באזור שוויצריה הקטנה ארבע נקבות ושני זכרים).
השחרורים מחי בר כרמל נערכים בעונת החורף, התקופה שבה המזון העשבוני הירוק שופע, ומספר חודשים לפני עונת ההמלטות. נוסף על כך, משנת 2022 מתבצע ניסיון להעברת מחורשת טל לגליל העליון במהלך עונת הסתיו.
יחמור נקבה בפארק הכרמל
, צילום: רן פרץ
פרויקט השבת יחמור פרסי לטבע
יחמור פרסי מוזכר בארץ ישראל לראשונה כבר בתורה (דברים י"ד, 4) ומאוחר יותרמתועד על ידי נוסעים במאות השמונה עשרה והתשע עשרה בחורשים באזור הר תבור והגליל התחתון. הם נכחדו מישראל ככל הנראה בסוף המאה ה-19 או בתחילת המאה ה-20 ומאז ידועה בעולם אוכלוסייה יחידה שלהם, באירן. מספר פרטים מאזור זה, שהובאו לישראל לפני כמה עשורים, מיסדו את גרעין הרבייה של היחמורים המשמש עד היום להשבת פרטים לטבע בישראל.
שחרורים של יחמורים אל הטבע החלו ב- 1996 בגליל המערבי. תחילה שוחררו פרטים בנחל כזיב ובשנים האחרונות מתבצעים השחרורים בהר סאסא. באזור הצפון משוחררים יחמורים גם בכרמל, שם מתבססת אוכלוסייה נפרדת. אוכלוסייה שלישית, מנותקת מהאוכלוסיות בצפון, מתקיימת בהרי ירושלים שם שוחררו יחמורים באזור שמורת טבע שורק .
אוכלוסיות היחמורים שהושבו לגליל ולכרמל מתרבות, אולם גורמי סיכון רבים והפרעות מאיימים עליהן. ציד בלתי חוקי, דריסה וטריפת עופרים על ידי כלבים משוטטים, הם גורמי האיום העיקריים. על כן המין מוגדר בישראל בסכנת הכחדה חמורה (Critically Endangered).
כחלק מתכנית ההשבה לטבע מבצעת רשות הטבע והגנים מעקב אחר תנועת הפרטים ששוחררו בגליל העליון ובוחנת את ההתפשטות בשטח של האוכלוסיות. אלו מורכבות הן מפרטים שמקורם מגרעין הרבייה, אשר שוחררו בשטח, והן מפרטים שנולדו כבר במקום. מעקב זה מאפשר ללמוד את דגמי ההתפשטות המרחביים של האוכלוסיות ולהשוות אותם למודל התפשטות שהכינה הרשות כחלק מתכנית ההשבה לטבע. בעזרת המעקב מעריכה הרשות גם את בריאות האוכלוסייה. הפעילות מתבצעת באמצעות תכנית רב-שנתית לניטור אוכלוסיית היחמורים, שהחלה בגליל המערבי ב-2013.
אוכלוסיית היחמורים בגליל המערבי, שהחלה להתבסס במקום מאז התחלת ההשבות לטבע ב-1996, אופיינה בעזרת הניטור הרב-שנתי, וידוע תחום תפוצת היחמורים בה, ההתפשטות שלהם במרחקים שונים מאזור אתר השחרור שבנחל כזיב, ושינויים דמוגרפיים באוכלוסייה. אוכלוסיית היחמורים מרוכזת באזור מצומצם שבו שוחררו הפרטים, אך ממשיכה להתבסס גם באזורים חדשים – בעיקר מערבה משם, ויש התחלה של התפשטות גם מזרחה.
הכותב ד"ר עמית דולב הוא אקולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים