מסדרונות אקולוגיים הם נתיבי התחבורה של הטבע. על המפה הם נראים כמו פסים ארוכים הנמתחים על שטחים פתוחים ומחברים שטחים מוגנים אלה לאלה, למשל שמורות טבע ליערות. אולם אף שהמסדרונות נמצאים בשטחים פתוחים ולכאורה מאפשרים תנועה חופשית בהם, בפועל הם מאתגרים בעלי חיים ממינים שונים.
אחד החסמים העיקריים ליונקים גדולים ובינוניים בשטחים פתוחים חקלאיים הוא גדרות, שמוצבות כדי למנוע נזקים שבעלי חיים גורמים לחקלאות. אלא שגידור מונע תנועה של בעלי חיים רבים, בהם שאינם מזיקים לחקלאות. במקומות שמסדרון אקולוגי מתכנס לכדי צוואר בקבוק צר ובשטחו יש חלקות חקלאיות מגודרות, הופך המעבר במסדרון לאתגר קשה לבעלי החיים הגדולים.
דוגמה לכך היא כרמי גפנים של היישוב בית נקופה, שנטועים בצוואר בקבוק בין יערות מערב ירושלים לגן לאומי הרי יהודה. בין הגדר המקיפה את הכרמים לגדר ההפרדה העוברת בסמוך להם לא נותר לבעלי החיים אלא שטח מעבר צר מאוד – ברוחב כמה עשרות מטרים בלבד – אף על פי שאזור זה מאוכלס במגוון רחב של בעלי חיים: יש בו אוכלוסייה גדולה של צבי ישראלי, המשמש מין דגל, וכן פרטים של שועל מצוי, גירית, צבוע, דרבן ועוד מינים רבים אחרים. מכולם מונעת הגדר תנועה רציפה בין אוכלוסיותיהם.
כדי להקל עליהם חברו רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע ויקבי ברקן, המנהלים את הכרמים, ועשו ניסוי: מקטעים קצרים של גדרות הוסרו לחודשים מספר ובמקומות אלו הוצבו מצלמות לבחינת תנועת בעלי החיים. הסרת הגדרות נעשתה בעונה שבה הגפן נכנסת לתרדמת חורף ואינה מושכת אליה צבאים ויונקים אחרים.
בסיומו של הניסוי נמצא שההסרה העונתית של הגדרות אפשרה תנועה של צבי ישראלי ומינים אחרים דרך הכרם, וכשהן הוקמו מחדש עם תחילת לבלוב הגפנים שבה תנועת הצבאים והצטמצמה באופן ניכר, ורק מעטים חלפו על פני המצלמות שהוצבו בשטח הצר שבין המטעים לגדר ההפרדה.
דוח: ממשק גדרות חקלאיות במסדרונות אקולוגיים - כרם בית נקופה כמקרה בוחן
אם כן, הניסוי הראה שנוהל הסרה עונתית של גדרות עונה על הצורך האקולוגי מבלי לפגוע בגידול החקלאי. תכנון נכון של גדר מאפשר להסירה באופן פשוט, בשעות עבודה מעטות ובעלות נמוכה, והיות שכבר היום גידור הוא נוהל רווח במאבקם של חקלאים בנזקי חקלאות ובפשיעה חקלאית, אנו מקווים שהוא ייושם גם במקומות אחרים לתועלת בעלי החיים.
.JPG)
