התכנית לניטור מחלות בחיות בר בישראל

בתוכנית לניטור גורמי מחלה בחיות בר נדגמו ב-2025 אלפי חיות בר ממאות מינים לגילוי פתוגנים הגורמים למחלות זואונוטיות המועברות בין בני אדם לבעלי חיים, והם בעלי משמעות לשמירת טבע 

 
ד"ר תומר ניסימיאן
אוגוסט 2026
 
תנים זהובים  צילום: אייל ברטוב
בעשרות השנים האחרונות הייתה עלייה חדה בעולם בשיעורן של מחלות מגיחות. אלו מחלות זיהומיות – מקצתן התגלו בעת האחרונה ואחרות הן מחלות קיימות שהחלו להתפשט לאזורים שלא היו בהם קודם. מחקרים מלמדים שהמקור של אחוז גבוה ממחלות מגיחות הפוגעות בבני אדם (60%) הוא בעלי חיים, קרי אלו מחלות זואונוטיות, וכ-75% ממחלות אלו הגיעו מחיות בר, לדוגמה סארס, שפעת עופות וכנראה גם מחלת נגיף קורונה 2019. 
 
בישראל פועלת תוכנית לניטור גורמי מחלה בחיות בר (IWDS) במתכונת התוכנית הבינלאומית ’בריאות אחת’. מלבד ניטור גורמי מחלה, בעיקר גורמי מחלות זואונוטיות הפוגעים באדם, במקנה ובחיות הבר, מטרות התוכנית הן לספק התרעה מוקדמת על מחלות מגיחות וליצור בסיס נתונים ובנק דגימות ייחודי לחיות בר בישראל. מכאן שלניטור גורמי מחלה באוכלוסיות חיות הבר נודע תפקיד חשוב בהתמודדות עם העלייה בשיעור המחלות המגיחות, שהרי איתור מוקדם עשוי לצמצם את נזקיהן ולהגדיל את הסיכוי לעצור את התפרצותן בשלב שבו עדיין ניתן הדבר.  
 
תיעדוף בדיקות של מחוללי מחלות מסוימות נעשה על סמך סקר שנעשה בקרב עשרות אנשי מקצוע. ב-2025 נדגמו בישראל 3,881 חיות בר מ־177 מינים. רוב הדגימות נלקחו מעופות (1,934 פרטים) ומטורפים (1,080), והשאר נלקחו מחזירי בר ומפרסתניים. זו עלייה ניכרת בהיקפו של הדיגום בהשוואה לשנים קודמות, והוא פרי שיתוף פעולה בין בית החולים לחיות בר, פקחי רשות הטבע והגנים, רופאים וטרינרים וחוקרים. בהמשך לכך נעשה באותה שנה מחקר משלים על עמידות לאנטיביוטיקה בחיות בר, ובו השתמשו החוקרים בדגימות מחיות בר כדי לבדוק במגוון שיטות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, וכן גנים לעמידות לאנטיביוטיקה. כמו כן ננקטו שיטות אבחון מתקדמות לבדיקת קיומם של נגיפים בדגימות שנלקחו מעטלפים.
 
 
חלק מהתוכנית לניטור גורמי מחלה בחיות בר היה פיתוח מסד נתונים ממוחשב, ובו מידע מפורט על הפתוגנים המצויים באוכלוסיות חיות הבר בארץ וקישורם למאגר המידע של רשות הטבע והגנים, שבו מצוינים פרטי בעל החיים שממנו נלקחה הדגימה. היום יש במסד הנתונים כ-13,000 דגימות. דגימות ממקור דם, צואה ורקמות נשמרות בבנק דגימות בהקפאה, מפני שהקפאה מאפשרת לבצע בהן בדיקות ולהתחקות אחר חשיפה בעבר לגורמי מחלה. 
התוכנית הבינלאומית בריאות אחת

הגורמים למעבר מחלות מבעלי חיים לבני אדם הם ריבוי תהליכים רחבי היקף: עלייה מעריכית בגודל אוכלוסיות האדם וחיות המשק, ניצול והרס בתי גידול של חיות הבר והשקת יתר לשטחי המחיה שלהן לשימוש האדם ומקנהו, עלייה בהיקף הניוד של בעלי חיים ומוצריהם ממקום למקום, ושינויי אקלים גלובליים. ב-2004 נידון בכנס ארגון שמירת הטבע Wildlife Conservation Society הקשר הבלתי נפרד בין בריאות האדם, בריאות חיות המשק, בריאות חיות הבר ובריאות הסביבה, ועלתה בו גישה חדשה להתמודדות עם המצב: One Health, משמע עולם אחד, רפואה אחת, בריאות אחת. גישה זו התקבלה על ידי כלל הגופים הבינלאומיים הפעילים בתחום, בהם ארגון הבריאות העולמי WHO, הארגון העולמי לבריאות בעלי חיים OIE, ארגון המזון והחקלאות של האו"ם FAO, הבנק העולמי, וארגון הגג של העוסקים בבריאות חיות הבר Wildlife Disease Association. בישראל הפעלת התוכנית היא פרי שיתוף פעולה בין רשות הטבע והגנים ומשרדי החקלאות וביטחון המזון, משרד הגנת הסביבה ומשרד הבריאות.

 
מינים
בעלי חיים בסכנת הכחדה
מינים פולשים
צמחים בסכנת הכחדה
מינים מתפרצים
טיפול בחיות בר
ספירות וניטור חיות בר
השבת פרסתניים לטבע
מערכות אקולוגיות
מפרץ אילת
ים תיכון
חורש
בתי גידול מימיים
חולות
מדבר
שמורות טבע
מינים בשמורות
שיקום שמורות
ניטור שמורות
שמירת טבע
שטחים פתוחים
מעברי בעלי חיים
מסדרונות אקולוגיים
מפגעים
תשתיות
דוחות שמירת טבע
המומחים שלנו
הרשמה לניוזלטר
כתב עת
גליונות
אודות כתב העת
קול קורא לפרסום מאמרים
אודות
צרו קשר
הצהרת נגישות
ספרים אדומים לחיות וצמחים
BIOGIS
אתר רשות הטבע והגנים