המצב של הצמח לשון-שור נגבית (Hormuzakia negevensis), מין אנדמי נדיר בסכנת הכחדה חמורה הגדל בישראל באתר יחיד בנגב, הגיע לנקודת שפל. ב-2026 נספרו רק 3 פרטים. על פי הניטור שנערך במרץ 2025 נותרו בטבע 6 פרטים חיים בלבד לעומת 28 בשנה הקודמת ו-66 ב-2020.

 

האתר הטבעי היחיד בעולם בו גדל המין נמצא במדרון לס חולי במישור ימין, בשטח צבאי סגור. מטבעו המדרון  מתון מאד עם ערוצי זרימה פזורים ורדודים. השטח אינו מוגן סטטוטורית ובעקבות פריצת כביש מדרום, החול נסחף והמדרון מתחתר לאחור ויוצר חרצים עמוקים בקרקע. שילוב גורמים הביא להידרדרות: רצף שנות בצורת קשות ושינויים פיזיים בבית הגידול.

 

פריצת כביש הגישה לבסיס כמוס גרמה להתחתרות מהירה של המדרון וסחיפת קרקע חולית. כתוצאה מכך, אוכלוסיית לשון-שור נגבית הצטמצמה משמעותית והפרטים ששרדו מכונסים בערוץ נחל אחד בלבד, המהווה כיס קרקע אחרון שמהווה בית גידול מתאים למין (נישה אקולוגית). האתר הטבעי התייבש מאוד בשנות הבצורת, חלה בו תמותה של מיני צמחים שונים וכמעט שלא נצפתה בו נביטה בשנים 2024-2025.

 

לעומת השטח הטבעי, בגן המקלט לצמחים בגן לאומי ממשית חיים כ-50 פרטים בוגרים בתנאים של השקייה מבוקרת שמאפשרת השקייה בזמן שתילה ותוספת מים בחורפים שחונים. לאחרונה נשתלו בגן המקלט 70 פרטים נוספים שהוכנו בבנק הגנים שבמכון וולקני. אחוזי השרידות בגן נחשבים לגבוהים יחסית (כ-40%) ומאפשרים איסוף זרעים להמשך אישוש האוכלוסייה הטבעית, וגם התגייסות מנבטים בגן המקלט עצמו. בשנים טובות כמו חורף 2023 וחורף 2026 נספרו עשרות רבות של נבטים בגן המקלט. עם זאת רק בודדים שורדים את הקיץ.

 

בשל הקושי להשיב שתילים לטבע ללא חיבור קבוע למים, הוחלט על אסטרטגיה חדשה: ניסוי השבה בזריעה. בנובמבר 2025 הוקמו חלקות ניסוי ראשונות בשמורת טבע אירוס ירוחם, שם נזרעו 220 זרעים שנאספו בממשית, נכון לחורף 2026 נספרו נבטים בודדים ויש לראות האם ישרדו את הקיץ. ב-2027 מתוכננות זריעות נוספות בנחל ימין ובנחל אפעה, במטרה לנסות לבסס אוכלוסיות נוספות בבתי גידול שמורים ומוגנים יותר שיאפשרו למין לשרוד ללא תלות במערכות השקייה מלאכותיות.