כדי לעקוב אחר מצבו של המין בישראל עושה רשות הטבע והגנים ספירה שנתית של פרטים זה 35 שנה, מ-1988. הספירה נעשית בשני אתרים, חצרים ועזוז-ניצנה, המאופיינים במישורים מדבריים עם בתות, בני שיח ושיחיות מדבריות. 

 

בספירה האחרונה של החובארות ביולי 2025 נספרו 139 פרטים בשני אתרים: 130 מהם בחצרים ו-9 בעזוז-ניצנה. זו ירידה חדה במספר הפרטים שנספרו בחצרים יחסית לשנה הקודמת, בה נספרו 242 פרטים. גם בעזוז-ניצנה היתה ירידה יחסית לשנה שעברה בה נספרו 12 פרטים, אם כי התנודתיות בעזוז-ניצנה בין השנים גדולה, היות שמדובר במספרים קטנים. 

 

המגמה הרב שנתית מראה יציבות בעזוז וירידה קלה בחצרים בטווח של עשור, ועם זאת הירידה שנצפתה השנה היא חדה, בשיעור של 47% במספר הפרטים שנספרו יחסית לשנה שעברה, ועל כן יש צורך במעקב אחר הגורמים האפשריים לירידה. ביניהם ירידה ביצרנות השטח בעקבות שנתיים רצופות של בצורת חריפה ושינוי בפיזור האוכלוסייה במרחב.

בשנים 2022-2024 הותקנו על כמה חובארות משדרים והם עקבו אחר תנועתם של 29 פרטים בעזרת לוויין. באותה השנה אותרו בחצרים 11 מהפרטים הממושדרים. חלקם מושדרו בניצנה-עזוז, כלומר הם עשו דרך ארוכה כדי לשהות בקיץ בחצרים. הספירה בחצרים נעשתה בנסיעה של כלי רכב בכמה צירים. מהמעקב אחר נתוני המשדרים באותו היום עלה שהפרטים הממושדרים ששהו בחצרים ביום הספירה עופפו קילומטרים ספורים מהמקום ורובם חזרו אליו בתוך 12 שעות. מכאן ששיטת ספירה זו, הנהוגה בחצרים זה שנים רבות, אינה מהווה הפרעה אקולוגית הפוגעת בכשירות הפרטים ובאוכלוסייה.

 

תוצאות המחקר הצביעו גם על שטחי מפתח ומסדרונות אקולוגיים החיוניים לשימור האוכלוסייה בשנים הבאות ומבליטים את החשיבות הרבה של מרחב חצרים ושמורת טבע פארק הלס, כאחד מאזורי המפתח החשובים ביותר לשימור החובארות בנגב. עם זאת, בעשורים האחרונים אנו עדים להצטברות הדרגתית של מפגעים שונים במרחב חצרים, הפוגעים ביכולתן של החובארות לנצל את שטחי המחייה המיוחדים והנדירים הללו. גדרות מיותרות פרוסות על פני ק"מ רבים, מונעות מעבר של חובארות ובעלי חיים אחרים ובכך קוטעות את רציפות בית הגידול; נטיעות גרמו לשינוי הטופוגרפיה ובית הגידול כך שאינו מתאים לחובארות ולדוגרי קרקע; סוללות עפר ארוכות שנחפרו לצורך הנטיעה יצרו אתרי רבייה נוחים לתנים, שועלים וגיריות, והללו מגדילים את לחצי הטריפה על החובארות.