סיכום ספירת חובארה מדברית ב-2025
תוצאות ספירת חובארות ב-2025 מאשרות שאוכלוסייתן בנגב יציבה בעשור האחרון אך אוכלוסייתן עדיין קטנה ומאויימת
ד"ר אודי קולומבוס
דצמבר 2025
זכר חובארה מדברית בתקופת הרבייה
צילום: אסף מירוז
חובארה מדברית (Chlamydotis macqueenii) היא עוף מן הגדולים והמרשימים בישראל וגם מן המינים הנדירים בה. אוכלוסיית החובארות העולמית בסיכון (דרגת VU) והאוכלוסייה האזורית כולל בישראל בסכנת הכחדה (דרגת EN). בעבר הייתה נפוצה משפלת יהודה ודרומה עד הנגב המרכזי, אולם עם השנים תחום תפוצתה הצטמצם בעטיין של כמה סיבות: פגיעה בבית גידולה הטבעי, ציד בלתי חוקי, התרבות יתר של מינים הפוגעים בה ורעיית יתר באזורי תפוצתה. מתוך כך אוכלוסייתה קטנה למדי וכיום החובארות בישראל ובעולם הן בסכנת הכחדה.
כדי לעקוב אחר מצבו של המין בישראל עושה רשות הטבע והגנים ספירה שנתית של פרטים זה 35 שנה, מ-1988. הספירה נעשית בשני אתרים, חצרים ועזוז-ניצנה, המאופיינים במישורים מדבריים עם בתות, בני שיח ושיחיות מדבריות.
בספירה האחרונה של החובארות ביולי 2025 נספרו 139 פרטים בשני אתרים: 130 מהם בחצרים ו-9 בעזוז-ניצנה. זו ירידה חדה במספר הפרטים שנספרו בחצרים יחסית לשנה הקודמת, בה נספרו 242 פרטים. גם בעזוז-ניצנה היתה ירידה יחסית לשנה שעברה בה נספרו 12 פרטים, אם כי התנודתיות בעזוז-ניצנה בין השנים גדולה, היות שמדובר במספרים קטנים.
המגמה הרב שנתית מראה יציבות בעזוז וירידה קלה בחצרים בטווח של עשור, ועם זאת הירידה שנצפתה השנה היא חדה, בשיעור של 47% במספר הפרטים שנספרו יחסית לשנה שעברה, ועל כן יש צורך במעקב אחר הגורמים האפשריים לירידה. ביניהם ירידה ביצרנות השטח בעקבות שנתיים רצופות של בצורת חריפה ושינוי בפיזור האוכלוסייה במרחב.
מעקב אחר פרטים ממושדרים
בשנים 2022-2024 הותקנו על כמה חובארות משדרים והם עקבו אחר תנועתם של 29 פרטים בעזרת לוויין. באותה השנה אותרו בחצרים 11 מהפרטים הממושדרים. חלקם מושדרו בניצנה-עזוז, כלומר הם עשו דרך ארוכה כדי לשהות בקיץ בחצרים. הספירה בחצרים נעשתה בנסיעה של כלי רכב בכמה צירים. מהמעקב אחר נתוני המשדרים באותו היום עלה שהפרטים הממושדרים ששהו בחצרים ביום הספירה עופפו קילומטרים ספורים מהמקום ורובם חזרו אליו בתוך 12 שעות. מכאן ששיטת ספירה זו, הנהוגה בחצרים זה שנים רבות, אינה מהווה הפרעה אקולוגית הפוגעת בכשירות הפרטים ובאוכלוסייה.
חשיבותם של שטחי הלס
ב-2022 החל מחקר במימון משותף של הקרן לשמירה על השטחים הפתוחים ורשות הטבע והגנים ובשיתוף עם המועצה האזורית רמת נגב, לצורך אומדן מצב אוכלוסיית החובארות בנגב ולזיהוי צעדי הממשק הנדרשים לשימורה. במהלך המחקר מופו שטחי הקינון , תחומי השיטוט והשהייה שלהן בכל עונות השנה. כ-60 חובארות סומנו במשדרי GPS שאגרו נתונים על מיקומם של הפרטים, דגמי התנועה היומית שלהם ודפוסי הנדידה העונתיים. ניתוח הנתונים עזר למפות גורמי איום המסכנים אותם ומביאים לעיתים למותם. כמו כן נעשתה בדיקה של מידת הצלחת הקינון או כשלונו והסיבות לכך.
אוכלוסיית החובארה בישראל נחשבת יציבה, אך עם זאת לחובארות מחזור חיים שנתי הכולל נדידה מקומית או אזורית. בסוף האביב ולאחר עונת הקינון, הפרטים נודדים משטחי הרבייה הנרחבים בנגב ובסיני לשטחים אחרים המהווים עבורם אזורי קיוץ, בהם יעבירו את הקיץ והסתיו. כ-200 פרטים, המהווים כמחצית מאוכלוסיית הנגב וסיני, מתלהקים בכל שנה באזור חצרים ושוהים בו בקיץ ובסתיו. במהלך המחקר פותח מודל של תפוצת החובארות ותנועתן במרחב בעונות השונות, המראה שהחובארות מקייצות בחצרים ובמישורי הלס של צפון הנגב בהסתברות הגבוהה ביותר.
תוצאות המחקר הצביעו גם על שטחי מפתח ומסדרונות אקולוגיים החיוניים לשימור האוכלוסייה בשנים הבאות ומבליטים את החשיבות הרבה של מרחב חצרים ושמורת טבע פארק הלס, כאחד מאזורי המפתח החשובים ביותר לשימור החובארות בנגב. עם זאת, בעשורים האחרונים אנו עדים להצטברות הדרגתית של מפגעים שונים במרחב חצרים, הפוגעים ביכולתן של החובארות לנצל את שטחי המחייה המיוחדים והנדירים הללו. גדרות מיותרות פרוסות על פני ק"מ רבים, מונעות מעבר של חובארות ובעלי חיים אחרים ובכך קוטעות את רציפות בית הגידול; נטיעות גרמו לשינוי הטופוגרפיה ובית הגידול כך שאינו מתאים לחובארות ולדוגרי קרקע; סוללות עפר ארוכות שנחפרו לצורך הנטיעה יצרו אתרי רבייה נוחים לתנים, שועלים וגיריות, והללו מגדילים את לחצי הטריפה על החובארות.
ד"ר אודי קולומבוס הוא אקולוג מרחב נגב צפוני ברשות הטבע והגנים
זכר חובארה בתנועות חיזור
, צילום: אסף מירוז
חובארה בנגב צפוני
, צילום: דותן רותם