עגורי העמק מתמעטים

נתוני החורף האחרון מאשרים את מגמת ההתייצבות במספר העגורים החורפים בישראל, שעומד כיום על כשליש משיא העבר

 
יפעת ארצי
נובמבר 2026
 
עגורים מתלהקים בעמק החולה  צילום: דיויד רזק
מספר הפרטים של עגור אפור (Grus grus) שחרפו בעמק החולה בחורף 2026-2025 היה כ-18,000. מספר זה גבוה משנה שעברה אך דומה לשנתיים שקדמו. בארבע השנים האחרונות חרפו בעמק כ-16,000 עגורים בממוצע בשנה. מספר זה מרמז על התייצבות, שחלה לאחר מגמה רב-שנתית של ירידה במספר העגורים החורפים, שהחלה ב-2019. בחורף 2019-2018 תועדו בעמק שיא של כ-50,000 עגורים. 
 
ההערכה לגבי מספר העגורים שחרפו בכל שנה בישראל מבוססת על שלושה גורמים: תצפיות של פקחי רשות הטבע והגנים ושל חקלאים, ספירות באגמון החולה, ומעקב אחר עגורים ממושדרים.
 
בחורף 2026-2025 חלה עליה בהיקף התנועה היומית של עגורים, שנעו במהלך היום מאזורי הלינה בעמק החולה לאזורים אחרים כמו דרום הגולן ובקעת יבניאל לשם הזנה. באתרי החריפה הנוספים בישראל תועדה העונה נוכחות של כ-4,500 עגורים, בדומה לשנים קודמות. השנה לראשונה חלה לינה בבקעת יבנאל, בנוסף לעמק יזרעאל, חבל תענך ונגב מערבי.
להקת עגורים במעוף , צילום: דיויד רזק
ממשק עגור אפור
אוכלוסיות העגורים נודדות דרך ישראל לאורך שנים. מראשית שנות ה-90 החלו שינויים נרחבים בכמות הפרטים שנשארים לחרוף בישראל. עמק החולה הפך למוקד החריפה המרכזי של עגור אפור בישראל, ומספר פרטיו גדל באופן עקבי. גדילת אוכלוסייתם בעמק הביאה לידי חיכוך עם החקלאים, ומ-1999 פעל במקום ממשק ייחודי. פעולות הממשק העיקריות היו הטרדה מבוקרת של העגורים בשדות החקלאיים, ופיזור מאות טונות של גרעיני תירס סמוך לאגמון החולה בשלושת חודשי החורף (בין נובמבר לפברואר).
 
תוצר ממשק זה היה עליה מתמדת במספר העגורים שחרפו בעמק החולה בכל שנה, שכאמור בחורף 2018–2019 הגיעה לשיא של כ- 50,000 עגורים. כתוצאה מכך שונה הממשק, ובחורף הבא (2020-2019) צומצם מאוד היקף פיזור המזון, הן בכמויות והן במשך תקופת ההאכלה, שנמשכה כעת פחות מחודש. בעקבות השינוי בממשק החלה מגמת ירידה באוכלוסייה החורפת של העגורים בישראל.  
 
התפרצויות שפעת העופות שפקדו את העגורים בעמק החולה בשנים 2022 ו-2024 שגרמו לתמותה של רבבות פרטים, תרמו גם הם לירידה במספר העגורים החורפים בישראל. ההתפרצויות הנרחבות של שפעת העופות בקרב העגורים איימו גם על מיני עופות בר נוספים, ובעקבותיהם הוקם צוות היגוי, בו היו שותפים גורמים רבים, וסוכם על תהליך הדרגתי לצמצום האכלת העגורים בעמק. מטרות המהלך היו הקטנת הצטופפותם של העגורים באתר אחד, שתצמצם את הסיכון להתפרצות המחלה, וכן הפסקת התלות של חיות בר בהאכלה יזומה שתקטין את גודל האוכלוסיה החורפת שנשענת על מקור מזון זה. 
 
המשך תהליך צמצום פעילות תחנת ההאכלה בעמק החולה וסגירתה בעוד מספר שנים צפוי לגרום לכך שהיקף העגורים החורפים בעמק החולה בפרט ובישראל בכלל יתייצב על גודל מוגבל. אוכלוסיית עגורים מצומצמת ומפוזרת על פני שטח נרחב תקל על התמודדות עם נזקים לחקלאות, ותקטין הסיכון להתפרצות מגפות בחיות בר.
 

יפעת ארצי היא אקולוגית במחוז צפון ברשות הטבע והגנים 

עגור אפור , צילום: גדי לייבה
 
מינים
בעלי חיים בסכנת הכחדה
מינים פולשים
צמחים בסכנת הכחדה
מינים מתפרצים
טיפול בחיות בר
ספירות וניטור חיות בר
השבת פרסתניים לטבע
מערכות אקולוגיות
מפרץ אילת
ים תיכון
חורש
בתי גידול מימיים
חולות
מדבר
שמורות טבע
מינים בשמורות
שיקום שמורות
ניטור שמורות
שמירת טבע
שטחים פתוחים
מעברי בעלי חיים
מסדרונות אקולוגיים
מפגעים
תשתיות
דוחות שמירת טבע
המומחים שלנו
הרשמה לניוזלטר
כתב עת
גליונות
אודות כתב העת
קול קורא לפרסום מאמרים
אודות
צרו קשר
הצהרת נגישות
ספרים אדומים לחיות וצמחים
BIOGIS
אתר רשות הטבע והגנים