בספירת הקיץ של אוכלוסיית נשר מקראי (Gyps fulvus) בארץ, שנערכה ביוני 2026, נספרו 179 נשרים.
עשרות פרטים נוספים, נושאי משדר, שנעשה אחריהם מעקב רציף, לא שהו באתרי הספירה בעת הספירה ולכן לא נכללים בתוצאות הספירה הנוכחית. עם זאת, צירופם לתוצאות הספירה מספקת הערכה שבישראל יש לפחות 205 נשרים.
בספירת הקיץ תועדו 53 התחלות קינון, עלייה קלה לעומת 41 התחלות קינון ב-2025. התפלגות התחלות הקינון לפי אזורים בארץ: במדבר יהודה והר הנגב היו 42 התחלות קינון; בכרמל 8 ובגולן 3. בכלל הקינים בארץ נספרו סך הכל 24 גוזלים.
תוצאות הספירה של נשרים בוגרים ושל התחלות קינון מעודדות, ומצביעות על עלייה במספר הנשרים יחסית לשנים 2025-2022. בחבל המדברי קיימת עלייה, הגבוהה ביותר מאז 2008. גם בגולן קיימת עלייה במספר הנשרים, ואילו בכרמל נמצאה ירידה, אשר קשורה ככל הנראה בתמותה של חמישה פרטים בוגרים מקננים שהיתה בקיץ 2024 ושל שלושה נוספים ב-2025.
בשנים 2026-2025 שיעור הפגיעה והתמותה המדווחת של נשרים היה נמוך יחסית. 14 נשרים בלבד נאספו פגועים. אף אחד מהמקרים לא זוהה כמוות כתוצאה מהרעלה מחומרי הרעלה או תרופות וטרינריות שניתנו לחיות משק מהן ניזונו הנשרים.
למרות מאמצי השימור, גודל האוכלוסייה הנוכחי מהווה כמחצית בלבד מגודלה בעשור הקודם, כאשר אירועי הרעלה חוזרים ונשנים ממשיכים להוות איום מרכזי על שרידות המין.
מצב אוכלוסיית הנשרים
בעבר מנתה אוכלוסיית הנשרים בישראל מאות פרטים. בשנות ה-80 עדיין קינן הנשר בכל האזורים שבהם הוא מקנן כיום, למעט בכרמל, וכן בגולן ובגליל המזרחי, במזרח השומרון ובצפון מדבר יהודה. אולם סדרה של הרעלות המוניות בשנות ה-90 ובתחילת שנות האלפיים פגעה פגיעה קשה בגודל האוכלוסייה ובמספר הקינים בצפון, במיוחד בגולן ובגליל, עד כדי כך שב-2002 הוערך שהנשר הוא מין שעתידו בסכנה (VU) וב-2017, עקב התמעטות ניכרת באוכלוסייתו ובשטחי המחיה שלו, הוערך שהוא מין בסכנת הכחדה חמורה (CR). שינוי זה במעמד המין משקף החמרה במצבו: מכ-120 זוגות דוגרים בתחילת שנות האלפיים פחתה אוכלוסייתו לכ-50 זוגות היום, וכעת אוכלוסיית הנשרים בישראל נתונה בסכנת הכחדה חמורה.
על רקע זה מגמת היציבות הנצפית בעשור האחרון באוכלוסיית הנשרים בישראל היא מגמה מבורכת, המתבטאת במספר הפרטים ובמספר התחלות הקינון אחרי עשור שבו נצפתה ירידה מובהקת בגודל אוכלוסיית הנשרים בכלל, ובאוכלוסייה המתרבה בפרט, בעטיין של הרעלות בשנים 2001–2010.
היום עיקר אוכלוסיית הנשרים בישראל מתרכזת בחבל המדברי. מספר הפרטים הנצפים בחבל זה ומספר הקינים המתועדים בו יציב ואף עולה במתינות. חשוב גם לזכור שעל אף שאוכלוסיית הנשרים בישראל יציבה היא מעוטת פרטים, וגודלה – כמחצית מממוצע הפרטים בעשור הקודם – מותיר אותה חשופה לסיכון מוגבר להיכחדות. בצפון הארץ נפגעו בעשור האחרון קרוב למאה נשרים, בעיקר מהרעלות ומהתחשמלות על קווי חשמל, והיקף הקינון בכל שנה נמוך מאוד.
אוכלוסיית הנשרים מתקיימת היום בזכות מאמצי שימור נרחבים, ונשענת בעיקר על פעילות ממשק של אקלום ושחרור לטבע. בעשור האחרון פועלת התוכנית "פורשים כנף על הנשרים והדורסים", המאגדת מגוון פעולות לשמירה על הנשרים.
הנשרים בדרום הארץ
בעשור האחרון מספר הנשרים הנצפים בדרום ישראל ומספר התחלות הקינון בו יציב, והשינוי העיקרי הוא באתרי הקינון. במדבר יהודה, שהיה מרכז הקינון של נשרים בחבל המדברי, נותרו רק זוגות אחדים לאחר שבסוף שנות ה-90 עבר הקינון לנגב – למכתש הקטן, לאגן נחל חתירה ובעיקר לבקעת צין. הקינון בבקעת צין התחדש רק בשנת 2000. בחלקי החבל המדברי האחרים יש תנודות גדולות בין השנים בהצלחת הקינון. למשל בשנה אחת בנחל הרדוף מצליחים כל הקינים להפריח, ואילו שנה אחר כך מצליחים רק פחות מ-20%. כמו בצפון הארץ חלק מכישלונות הקינון בדרום קשורים באירועי הרעלה וחלק קשורים בהפרעות לקינון.
הנשרים בצפון הארץ
בשנים האחרונות נוסדה מושבת קינון חדשה במצוקי הכרמל על ידי כמה זוגות נשרים שרובם בקעו בחי בר כרמל ושוחררו ממנו לטבע. ייסודה מחדש של המושבה, עשרות שנים לאחר שנעלמו הנשרים מהכרמל (ביצה אחרונה הוטלה בכרמל ב-1952), מעיד על הצלחתו של מיזם אישוש אוכלוסיית הנשרים בטבע בישראל.
בגולן ישנם חודשו הקינונים בשנים האחרונות, וב-2026 נצפו 3 התחלות קינון.
