אוכלוסיית קורמורן גמד בישראל נאמדת מ-2009 ובכל שנה, דרך ספירה ארצית הנעשית באמצע חודש אוגוסט, לאחר סיום הקינון והצטרפות הגוזלים שפרחו מהקן אל אתרי התקבצות, ובטרם העזיבה בסתיו. בספירה נכללים הפרטים הבוגרים שסיימו לקנן והפרטים הצעירים שהצטרפו לאוכלוסייה באותה השנה, ועל כן היא משקפת את כלל האוכלוסייה ומראה את גודלה המקסימאלי.

מצב אוכלוסיית הקורמורן הגמד היה שונה בעבר. בתחילת המאה שעברה קיננו בעמק החולה עשרות זוגות של קורמורן גמד ומאות פרטים נצפו בצפון הארץ. אולם ייבוש החולה בשנות ה-50 ופגיעה נרחבת בעופות מים סמוך לבריכות דגים גרמו להתמעטות משמעותית של אוכלוסיית קורמורן גמד כמין מקנן.

בשנות ה-80 החלה האוכלוסייה המקומית להתאושש ואף חזרה לקנן בארץ, ומאז גודלה במגמת עלייה לפי ספירות רב-שנתיות. סיבה חשובה לשינוי מבורך זה היא מצב הכנרת. הכנרת היא בית גידול טבעי של הקורמורן הגמד, לכן שיפור מצבה תרם ככל הנראה לעלייה בהיקף הקינון בה ובמספר הפרטים השוהים בה ובסביבותיה לאחר הקינון.

בשנים האחרונות תפוצת המין בארץ גדלה והתרחבה, וכיום בנוסף לקינון בכנרת ובסביבותיה קיים קינון גם במישור החוף – מעכו בצפון ועד עמק חפר בדרום ובעמק בית שאן.

העלייה בגודל אוכלוסיית קורמורן גמד המקננת בארץ והתרחבות תפוצתה בה הביאו לידי שינוי בהגדרת הסיכון האזורי של המין. ב-2017 שינה ארגון שמירת הטבע IUCN את מעמדו ממין שעתידו בסכנה (Vulnerable) למין שאינו בסיכון (Least Concern) והוא הוצא מהרשימה האדומה של עופות מקננים בישראל.

אלא שהעלייה בגודל האוכלוסייה החריפה את החיכוך בין העופות לענף המדגה, בעיקר בעונת הקינון, החופפת לתקופת אכלוס בריכות הדגים בדגיגים. על כן, ב-1999 החל לפעול ממשק של הטרדת קורמורנים במטרה להניא אותם מלקנן בעמק המעיינות, שבו בריכות רבות של גידול דגים למסחר, ולגרום להם לעבור לקנן בכנרת. ב-2017 החלו פעולות ממשק גם באזורים חוף הכרמל והשרון, בהם נעשה דילול מבוקר.

הכותבת יפעת ארצי היא אקולוגית במחוז צפון ברשות הטבע והגנים