הצלת נשרי הדרום בישראל: מאמץ לסביבה נקייה מפגרים, האם זה מצליח?
חנן לבבי, סשה פקרסקי, אוהד הצופה, גדעון ועדיה, אורי נוה
יולי 2026
נשרים בנגב
צילום: בועז עמידרור
בכתיבת הכתבה השתתפו: חנן לבבי, אוהד הצופה, סשה פקרסקי, גדעון ועדיה, מזי מגנזי, אביב אוחיון, עזרא ששון, רוני אליאס-עופרי, תמי קרן-רותם ואורי נוה
רקע
בעשורים האחרונים משקיעה רשות הטבע והגנים משאבים גדולים בניסיון לאושש את אוכלוסיית הנשרים בישראל, המצויה בסכנת הכחדה חמורה. למרות תוכניות ממשק מבוססות מדע (הצופה 2011) האוכלוסייה לא רק שאינה מתאוששת אלא ניכרת אף ירידה במספר קיני הנשרים בטבע. הסיבה העיקרית לכישלון אישוש אוכלוסיית הנשרים היא הרעלות. אירוע הרעלה יחיד עשוי לפגוע פגיעה משמעותית בגודל אוכלוסיית הנשרים בארץ ובמאמצי שיקומה, ולכן האיום העיקרי על קיום המין בארץ הוא הרעלות (הצופה 2011).
מרבית ההרעלות הפוגעות בנשרים וברחמים בישראל נגרמות משימוש מכוון ברעל המונח בפגרים במטרה להדביר טורפי בר כגון זאבים, תנים ושועלים או כלבים משוטטים. המניעים להרעלה הם חשש מפגיעת טורפי הבר והכלבים בעדרי צאן ובקר, וכן חשש מפני פגיעתם באדם – אם בתקיפה ישירה אם בהעברת מחלות מדבקות כמו כלבת. היות שנשרים ורחמים עוקבים אחרי עדרי מקנה בחיפוש אחר פגרים, השלכת פגר מורעל באזורי גידול עדרים עשויה למשוך אליהם עד מהרה פרטים רבים של רחמים ונשרים ולגרום לתמותה המונית שלהם.
החיכוך בין האדם לאוכלוסיית טורפי הבר והכלבים המתפראים גדלה עם התרבות אוכלוסיותיהם והסתמכותם הגוברת על מקנה ובקר, במקום על מיני טרף מקומיים. במרבית המקרים הזנחה סביבתית היא שמחוללת תנאים להתרבות אוכלוסיות טורפים טבעיים וכלבים מתפראים, ובעקבותיה לעלייה על כושר הנשיאה הטבעי של השטח. סניטציה לקויה בשטחים פתוחים ובקרבת יישובים, ובכלל זה השלכת פגרים ופסולת אורגנית בשטחים הפתוחים, מעניקה אפוא סובסידיית מזון קבועה לטורפים, ולמעשה מנתקת אותם מגודל אוכלוסיית הנטרפים. במצב זה אוכלוסיותיהם נשארות גדולות וצפופות, והסיכון הישיר והעקיף לאדם גובר. מפגעי סניטציה מושכים חיות בר לתוך היישובים, גורמים לזיהום קרקע ומים, וגם עלולים לתרום להתפרצות מחלות כגון כלבת.
בשנים האחרונות מתחזקת ההבנה בישראל כי הנשרים נפגעים גם מאכילת פגרים שטופלו בתרופות וטרינריות מסוימות מקבוצת NSAID נוגדות דלקת, שאינן סטרואידיות, אך התוצאה היא אחת: מפגרי נשרים המפוזרים בשטח לאחר שצרכו תרופות אלו אנו למדים שגם הן יכולות לגרום לתמותה נרחבת של נשרים ורחמים, ממש כמו פרטים שהורעלו בזדון.
בד בבד עם המאמצים להקטנת מספר הפגרים בשטח מפעילה רשות הטבע והגנים תחנות האכלה, המספקות לנשרים מזון בטוח ונקי מתרופות וטרינריות. פתרון זה תלוי ביכולת לאסוף ולשנע מאות טונות של פגרים מדי שנה, ומחייב חלוקה נכונה שלהם בתחנות באופן שתישמר נגישות הנשרים למזון, ועם זאת יקטן הסיכון שתיווצר בהן האכלת טורפים לא מכוונת. למניעת אפשרות מעין זו הוגדרו כמות המזון והדרך הנכונה לפזר אותו בשטח בחלוקה חודשית.
נשר מורעל שנמצא בנחל קינה במדבר יהודה
, צילום: אריה רוזנברג
כדי לאושש את אוכלוסיית הנשרים ולעצור את ההרעלות, שהן החסם המרכזי להצלחת מאמצי השימור של המין בישראל, נעשה במחוז דרום של רשות הטבע והגנים פרויקט רחב היקף בשיתוף ובתקצוב של המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות ובטחון המזון. המיזם החל ב-2019 ומטרתו הייתה לשפר באופן יסודי את מצב הסניטציה בשטחים הפתוחים ובסביבת היישובים, כדי לצמצם את אוכלוסיות טורפי הבר והכלבים המתפראים ולמנוע מהיסוד את הסיבה להרעלות, וכך להגן על בריאות הציבור מהתפרצות מחלות וזיהום הסביבה שנגרמים מהשלכת פגרים. האמצעי העיקרי להשגת יעד זה היה ניקוי השטח מפגרים ופסדים, ומלבדו היה עוד יעד חשוב והוא שילוב הקהילות המקומיות בנגב, בדגש על החברה הבדואית, בפעולות הסניטציה. השילוב נעשה דרך חינוך והסברה וגיבוש מנהיגות מקומית, וכל הפעולות האלו גם יחד כוונו ליצירת מערך מוסדר של איסוף וכילוי פגרים להבטחת סביבה נקייה ובטוחה לנשרים ולתושבים כאחד.
עם הזמן התבססה הבנה כי כלל מרכיבי הטיפול, התלויים זה בזה להצלחתו, מחייבים עבודה משולבת רב-מערכתית ותיאום מלא ביניהם, ואלו הם: חינוך ובניית אמון בקרב קהילות מקומיות; פינוי פגרים פעיל מהשטח (שיפור הסניטציה); סקרים וניטור השינוי בשטח לצד ניטור אוכלוסיית הנשרים; ובחינת מגמות שינוי באסטרטגיות שיחור המזון של הנשרים. בתחילת 2023 הפרויקט שופר ושודרג. עם תקציב בהיקף 28.5 מיליון ש"ח מקרן הניקיון במשרד להגנת הסביבה, ועל בסיס תוכנית העבודה המעודכנת שהוצגה לה (נוה 2023), יצאה לדרך פעולה משולבת בשנה זו. תוצאותיה המוצגות פה הן פרי שלוש שנות עבודה.
שיטות
סריקות לאיתור מפגעי פסולת וסילוקם מהשטח
בשנים 2022–2024 נעשו סקרי שטח בנגב באזורים שבהם תועדה פעילות רבה של שיחור מזון של נשרים ורחמים. הפעילות נקלטה בנתוני משדרים ובתצפיות ישירות, ונאספה גם מדיווחי פקחים ומאירועי הרעלה מתועדים. בה בעת תועדו מפגעי סניטציה, בהם מקורות מזון ממקור אנושי. לביצוע הסקרים הוגדרו פוליגונים לפי קריטריונים אלו: יש בהם צפיפות של מיני בעלי חיים נדירים או בסיכון; יש בהם מקורות מזון רבים ממקור אנושי; ויש תיעוד של נחיתות נשרים על הקרקע בהם בשיחור אחר מזון. בכל פוליגון נעשתה סריקה שבועית אחת של שלוש שעות. הסריקה התמקדה בערוצי נחלים ובאזורים נסתרים סמוכים ליישובים, שבהם נוהגים להשליך פגרים, ובמהלכה נעשתה גם פעולת הסברה אקראית ומתוכננת לאוכלוסייה המקומית בנושא מניעת השלכת פסדים. על בסיס הסריקות הוכנה מפה ולפיה ידעו הסורקים אלו הם אזורי המאמץ העיקריים. כלל הפעולות נועדו להרכיב תמונה מלאה של גורמי הבעיה, כדי שיהיה ניתן לעסוק בקשרים בין כל הגורמים המשפיעים ובכל גורם בנפרד.
יצירת אמון בקהילה באמצעות איסוף ופינוי פגרים
ארבע משאיות ייעודיות פועלות לאיסוף מוסדר של פגרי חיות משק, והן נהוגות בידי נהגים מקרב החברה הבדואית. מגדל בעלי חיים או כל גורם אחר המזהה פגר שדורש פינוי יכול להתקשר למספר טלפון ייעודי, ועובדי רט"ג יבואו לאסוף את הפגר בתוך זמן קצר ממועד הקריאה. מלבד המשאיות הוקמו גם 22 כלובי שדה ממוספרים ומנוטרים ברחבי הנגב, בסמוך לכפרי הבדואים. עובדי רט"ג מנחים את המגדלים לדווח בטלפון על כל השלכת פגר לכלוב, והרשות מתחייבת לפנות את הפגרים בתוך 24 שעות מרגע הדיווח. הפעולה המהירה והעקבית נועדה לנקות את השטח מפגרים באופן יעיל, והיא הכרחית לבניית אמון בין הקהילה הבדואית המקומית לרט"ג. את הפגרים מוציאים מהשטח ומפנים לנקודות כילוי או הטמנה מוסדרות.
הטמעה בקהילה
אחד מיעדי הפרויקט הוא להטמיע באוכלוסייה המקומית את חשיבותה של הסניטציה לשימור איכות החיים ולשמירת הטבע. לצורך זה נהגה מהלך משולב של פעילויות הסברה יזומות ותוכניות חינוכיות בבתי ספר, בהובלת מדריכים מהחברה הבדואית עצמה. בד בבד גם נקבעים מפגשים עם מגדלי צאן ווטרינרים וכן עם פעילי ציבור ומנהיגים מקומיים. במאי 2025 הושק מסע פרסום נרחב שהמסר שלו היה ’סביבה נקייה מפגרים’ – למעננו ולמען הנשרים’, והוא כלל סרטונים ברשתות החברתיות, שלטי חוצות ומשפיעני רשת. המסרים הסתמכו על מחקר מקדים שבוצע בקרב החברה הבדואית כדי להבטיח ששיטות ההסברה יתאימו לתרבות ולקהילה המקומית (מגנאג’י 2026).
כמו כן הוקם מערך של שני צוותי מתנדבים (סוכני שינוי) מהחברה הבדואית שמכירים את השטח – צוות אחד במדבר יהודה וצוות אחד בהר הנגב – ולהם שלושה יעדים: לתת מענה מהיר להתראות על נחיתת נשרים באזורים שבהם יש חשש גבוה להרעלות; לתווך בין האוכלוסייה המקומית לבין פעולות הרשות בשטח; ולדווח במהירות על מפגעי סניטציה ואירועי חירום.
פיקוח ואכיפה
לצד פעולות ההסברה והחינוך מבצעות יחידות הפיקוח של רשות הטבע והגנים וגורמי אכיפה גם פעולות אכיפה ליצירת הרתעה, והן משלימות את עבודת החינוך וההסברה. באזורים שבהם יש חשש מהתפרצות מחלת הכלבת בשל צפיפות גבוהה של כלבים מתפראים והם מסכנים את חיות הבר והאדם, נעשה דילול נקודתי של כלבים בירי על פי קריאה. אמצעי זה משלים את פעולות ניקוי השטח מפגרים.
פעולות לשינוי דפוס השימוש של נשרים בתחנות האכלה
נשרים הם אוכלי פגרים, ובאלפי השנים האחרונות הם מלווים את האדם וניזונים מפגרים שמקורם מחיות משק. על כן חלק מהמאמץ של רט"ג למנוע הרעלות נשרים הוא הפעלת 14 תחנות (נקודות) האכלה במחוז דרום, שבהן מפזרים פגרים של חיות משק במטרה לתת לנשרים ולרחמים חלופת מזון בטוחה מרעלים ומתרופות. על בסיס תוכנית הממשק לנשרים בדרום נדרש בתחנות ההאכלה פיזור מזון במשקל 10 טון בממוצע בחודש (120 טון בשנה). לתדירות הפיזור בתחנה ולגודל הפגר או חלקו יש משמעות ממשקית, שכן אלו המדדים שקובעים אם התחנה מספקת לנשר את מזונו, ובכך מקטינה את הצורך שלו לחפש מזון במקומות שבהם הוא עלול להיתקל בפגר מורעל.
מעקב אחר נחיתות נשרים על הקרקע
יותר ממחצית נשרי הדרום נושאים על גופם משדרים המאפשרים מעקב רציף אחר תנועתם במרחב (טבלה 2). מדי שנה רשות הטבע והגנים מקיימת בחודשים ספטמבר עד נובמבר מאמץ לכידה לסימון ומשדור נשרים ולביצוע בדיקות ודיגום וטרינרי נרחב. רחמים ממושדרים גם בהיותם גוזלים בקינים. המשדרים, הפועלים בשיטת GPS/GSM, נטענים סולארית ומוצמדים לעופות הדורסים בעזרת רתמה שעשויה מ-Teflon ribbon, ובתוכה מושחל חוט סיליקון בשיטת leg loop harness. לרחמים מצמידים משדרים במסה 30 גרם (מדגם (OT- ולנשרים מצמידים משדרים במסה 50 גרם (מדגם OT-50 מתוצרת Ornitela). המשדר דוגם מיקום גיאוגרפי, גובה מעל פני השטח, מהירות תנועה, כיוון תעופה, טמפרטורת משדר (המסייעת בהערכת מצב העוף), עוצמת תאורה וטעינת הסוללה הפנימית, וכן תאוצה בשלושה צירים ונתונים טכניים של מערכת ה-GPS, כגון זמן חישוב נ"צ, כמה לוויינים נקלטו, ועוד.
הנתונים מועברים דרך הרשת הסלולארית בתדירויות שידור הנעות בין שעה לשלוש שעות, בהתאם למצב טעינת הסוללה, ומגיעים לשרתי הרשות. שם מנתחת אותם מערכת ההתראות ובודקת אם נוצרו תנאי התראה: האם הפרט נחת על הקרקע? היכן נחת? האם נחת בתחנת האכלה? או ללינה? האם נחת לעמידה באזור מצוקי או בשטח מתאים לאכילה? האם הפרט שרוי בחוסר תנועה (מהירות קרקע 0 קמ"ש)? האם הטמפרטורה חריגה יחסית לטמפרטורת הסביבה, דבר שעלול להצביע על בעיה רפואית? האם הפרט התקרב לטורבינת רוח? בהתאם לנתונים שהמשדר העביר בודקת המערכת מה טיב ההתראה: חשד לפגיעה בעוף, נחיתה חשודה באזור שבו המזון אינו מבוקר ואינו בטוח, או קרבה מסוכנת לתשתית שמסכנת אותו ומחייבת נקיטת פעולה, למשל השבתת טורבינות רוח. אם יוצאת התראה נשלחת הודעה לפקחי השטח ולאקולוגים ברט"ג האחראים לשטח שבו ניתנה ההתראה.
מערכת התראה זו היא כלי ייחודי שפותח ברשות הטבע והגנים. באמצעותו ניתן להשתמש בנתוני המשדרים לזיהוי נחיתה של נשרים על הקרקע, שעשויה להעיד על מציאת פגר, כמעט בזמן אמת. הכלי נועד לזהות אירועי הרעלה או נחיתה באזור שבו עלולה להיגרם הרעלה, בין מחומרי הדברה בהרעלה זדונית, מהרעלה בשוגג מתרופות וטרינריות או מהרעלת עופרת מאכילת חיה שנורתה, ובין באירועים שבהם בעל החיים נתון במצוקה או מת.
רחם בוגר ממושדר במשדר 30-OT
, צילום: בועז עמידרור
בפרויקט הסניטציה השתמשנו במידע שמספקים הנשרים הממושדרים כדי לבדוק אם הקטנת כמות הפגרים הזמינים להם בשטח ליד יישובים בדואים משפיעה על תנועתם. נתוני המשדרים באזור דרום התקבלו מ-160 נשרים ממשודרים (56,080 ימי-נשר) ומ-59 רחמים ממושדרים (7,307 ימי-רחם) בשלוש שנות הבדיקה (טבלה 2). המשדרים אוספים נתוני מיקום GPS ברזולוציה של 10–60 דקות, בהתאם למצב הסוללה, וכמו כן נתוני אקסלרציה (ACC) בשלושה צירים (’חלון’ של 5 שניות ב-20Hz) ברזולוציה של 1–3 שעות באופן שוטף, ושל 5–20 דקות בתקופות דיגום גבוהה, לפי מצב סוללה.
לניתוח האכילה מחוץ לתחנות השתמשנו בבסיס נתוני ACC בתדירות גבוהה. בסיס הנתונים נאסף בחודשי האביב במשך שלוש שנים (2023–2025) ממעקב אחר 131 נשרים בסך 4,740 ימי-נשר במצטבר לפי הפירוט הבא: 49 נשרים ב-1,470 ימי-נשר בחודשים מרץ–אפריל 2023; 55 נשרים ב-1,650 ימי-נשר בחודשים אפריל–מאי 2024; ו-27 נשרים ב-1,620 ימי-נשר בחודשים מרץ–מאי 2025. GPS ו-ACC נדגמו בתדירות של אחת ל-10 דקות. מדידות ה-ACC סווגו לזיהוי התנהגות אכילה (Vaadia et al. 2025) וסוננו לרמת ביטחון של 0.6 ויותר. זיהויי האכילה שהתקבלו קובצו לאירועי אכילה מוגדרים על בסיס מרחק מינימלי של 250 מ’, הפרש זמנים קטן מ-4 שעות, ומינימום 2 זיהויי אכילה באירוע. תהליך זה הניב 305 אירועי אכילה בכל תקופת המחקר לפי הפירוט הבא: 97 אירועים בשנת 2023, 71 אירועים בשנת 2024 ו-137 אירועים בשנת 2025.
ספירות נשרים וסקרי קינון
ספירה היא חלק מניטור אוכלוסיית הנשרים בישראל. היא החלה בשנת 1999 ונעשית חמש פעמים בשנה – בסוף כל שבוע אחרון בחודשים פברואר עד יוני. כך ניתן לספור בעיקר את האוכלוסייה המקומית של הנשרים. בספירת פברואר מאתרים את פעילות הקינון, וביוני – כשהגוזלים כבר בני מספר חודשים – אומדים את הצלחת הקינון על פי הגוזלים שבאותם קינים.
הספירה מורכבת משלושה חלקים בלתי תלויים זה בזה בביצוע, אך יחד מרכיבים תמונה מדויקת יותר של אוכלוסיית הנשרים המקומית:
· ספירה באתרי הלינה לקראת אור אחרון או גם באור ראשון. מלבד אתרי הלינה הקבועים והמוכרים מאתרים בעזרת המשדרים גם אתרים מזדמנים או חדשים.
· ספירה של פרטים מסומנים ובעיקר מאמץ לזהות אותם בשני אתרים להספקת מזון במחוז דרום.
· בירור אם אתרי הספירה והמספרים תואמים את מקום הימצאם של פרטים ממושדרים על פי מקומם של פרטים ממושדרים.
תוצאות
מפגעי פסולת וסקרים בשטח
בתקופת הפעילות בנגב ובדרום מדבר יהודה בשנים 2022–2024 בוצעו 63 סריקות שטח מתוכננות, ואותרו בהן 26 מוקדים של השלכת פגרי חיות משק בתחום הפוליגונים שהוגדרו. חלק מהפעילות בשטח במהלך הסריקות היה כינוס עשרות מפגשי הסברה ממוקדים לתושבים.
מערך איסוף ופינוי פגרים
בפעילות נאספו בשטח ומכלובי האיסוף פגרים של מגוון חיות משק: פרות, עיזים, כבשים, גמלים, חמורים וסוסים בגילים שונים. עיזים וכבשים הן סוגי הפגרים הנפוצים ביותר בשנים 2023–2025, ומספרם עלה בעלייה שנתית קבועה. מספר פגרי העגלים והפרות היה דומה בכל שנה, ואילו מספר הגמלים והסוסים, בעלי משקל גוף גדול, עלה בשנת 2025 בהשוואה ל-2023. בשנות הדיגום נצפו שיאי תמותה בחודשים ינואר עד מרץ, ככל הנראה בשל השפעות החורף וההמלטות.
נתוני האיסוף מצביעים על מגמת עלייה עקבית במשקל הפגרים שנאסף במרחב הפרויקט: בשנת 2025 נאספו 4,557 פגרים לעומת 4,177 ב-2024 ו-3,560 ב-2023 (איור 1). בעוד שבשנת 2024 נרשמה עלייה משמעותית בכמות הדיווחים, שנת 2025 התאפיינה בעלייה מתונה יותר במספר הפגרים, אך בעלייה משמעותית במשקלם הכולל.
איור 2: השוואה רב-שנתית בין מספר הפגרים שנאספו למשקלם (לבבי 2026)
בין השנים 2023 ו-2025 חלה עלייה קבועה במשקלם הכולל של הפגרים שנאספו (איור 2) ובמספר הדיווחים מתושבים על פגרים בשטח (טבלה 1). הדבר מעיד על עלייה באמון האוכלוסייה המקומית בתהליך ובשיתוף פעולה עם תוכנית הסניטציה.
טבלה 1: מספר דיווחים של תושבים על פגרים בכלובים, מדד לאמון ולהיקף הפגרים שנאספו
איור 3: משקל רב-שנתי של פיזור פגרים בתחנות האכלה (לבבי 2026)
ניטור רב-שנתי של פיזור פגרים בתחנות האכלה מראה שב-2025 פוזר בהן מספר הפגרים הגבוה ביותר, כלומר עמדנו ביעד ממשקי של 10 טון בחודש לכל תחנות ההאכלה (איור 3). היעד הממשקי נקבע לפי חישוב צריכת מזון יומית של נשרים (כ-450 ג’) ורחמים (כ-100 ג’) ומספריהם בשטח המחוז. החישוב כולל הערכת פחת למזון שצרכו טורפים ומביא בחשבון משקל של איברים שאינם אכילים, שלפי הערכה מהווים כ-50% ממסת הפגרים.
ניטור נחיתות נשרים וניתוח מרחבי
בפוליגון סביב היישוב הבדואי ביר הדאג’ ופזורתו בנגב (איור 4) נבחנו כל נחיתות הנשרים והרחמים בשנים 2023–2025 (טבלה 2). הגדרת נחיתה הייתה נשר או רחם שעומד על הקרקע (מהירות קרקע קטנה מ-2.2 מטר/שנייה) ולו פעם אחת ביום מסוים. כלל הימים שהפרטים הממושדרים נחתו בפוליגון לפי הגדרה זו סוכם.
איור 4: נחיתות נשרים (מסומנים בסגול) ורחמים (מסומנים בכחול) בפוליגון שסביב ביר הדאג’ בשנים 2023–2025 (פקרסקי והצופה 2026)
בשנות הניטור ירד מספר הנחיתות של רחמים באזור הסובב את ביר הדאג’ מ-484 פרטים בשנת 2023 ל-183 בשנת 2025. גם מספר נחיתות הנשרים ירד: מ-306 בשנת 2023 ל-175 בשנת 2025. כדי לבחון אם הפיזור המרחבי של הנשרים והרחמים בפוליגון השתנה משנה לשנה, הורצו מודלים ליניאריים מעורבים מוכללים (GLMMs) עם התפלגות בינומית שלילית באמצעות חבילת glmmTMB. השטח חולק למשבצות בגודל 500×500 מ’. משתנה התגובה היה מספר ימי-נשר/רחם (vulture-days) בכל משבצת, ונעשה תיקון למספר כללי של ימי-נשר/רחם באזור הדרום, כדי להתחשב במאמץ הדיגום של האוכלוסייה. עם הזמן הייתה ירידה מובהקת בשימוש של שני המינים באזור, אך הנשרים הציגו צניחה מהירה בנחיתות בפוליגון ולאחריה התייצבות (איור 5א), בעוד שהרחמים הציגו ירידה מתמשכת ורציפה במשך כל תקופת המחקר (איור 5ב).
טבלה 2: נתוני מעקב אחר נשרים
איור 5: הממוצע הנצפה ותחזיות בנשר (א) ורחם (ב)
באיור 5 מוצג הממוצע הנצפה (±95% רווח בר-סמך) של מספר ימי-נשר לכל תא שטח (500×500 מ’) בפוליגון ביר הדאג’ על פי המודל מיוצג בכתום. המשולשים האפורים והקו המקווקו מציגים את התחזיות שהתקבלו ממודל ה־GLMM לאחר תיקון להבדלים במספר ימי-הנשר הזמינים באזור המחקר בשנים 2023–2025.
איור 6: אתרי אכילה בפועל של נשרים בשנים 2023–2025 ואתרי הספקת מזון במחוז דרום. מקרא: שחור – 2023; תכלת – 2024; כחול – 2025; אדום – תחנת האכלה
איור 6 מציג את השינוי המרחבי: פחיתה ניכרת באירועי אכילה באזור המערבי בכלל ובפוליגון ביר הדאג’ בפרט. אכילה נקבעה על סמך מדי התאוצה במשדר (ועדיה והצופה 2026).
בשנות הדיגום עלתה האכילה של נשרים בתחנות האכלה בהשוואה לאכילת מזון שהושלך או נשאר בשטח (איור 7).
איור 7: שיעור אכילה (יחס) של נשרים בתחנות האכלה לעומת שיעור אכילת מזון אקראי בשטח פתוח בשנים 2023–2025 (ועדיה והצופה 2026)
פעילות "משמר הנשרים" וצוותי המתנדבים
הוקם פרויקט התרעות המבוסס על מתנדבים מהחברה הבדואית בנגב ובמדבר יהודה. קבוצות המתנדבים גויסו מקרב האוכלוסיה המקומית באזורים בהם קיימת רגישות גבוהה לאירועי הרעלה פוטנציאלים, המתנדבים עברו הכשרות בנושא וקיימו מפגשים עם גורמים שונים ברשות כדי להכשיר אותם לעבודת שטח ועבודה מול הקהילה. המתנדבים היו מעורבים בזיהוי פגרים, פינויים לכלובי איסוף (כדי למנוע הרעלות), וקבורת פגרים בשטח במידת הצורך. משימה מרכזית נוספת הייתה לסייע לפקחי הרשות להגיב לאירועי התרעה על נחיתה חשודה של נשרים.
איור 8: מספר התראות שנתי על נחיתות חשודות שנוצרו ונחקרו בשטח בשנים 2022–2025. התוויות מציינות את מספר ואחוז ההתראות שנחקרו מדי שנה (אליאס-עופרי 2026)
איור 8 מציג את היקף ההתראות ואת המאמץ הרב שנדרש לבחינת כל התראה. ההבדל בין מספר ההתראות עד 2023 למספרן בשנים 2024 ו-2025 נובע משינוי ושיפור מערכת ההתראות, שהוכנסו בעקבות ידע שנלמד בשטח. האחוז היחסי של ההתראות שנבדקו מראה שפעילות המתנדבים הגדילה את היכולת להגיב על התראות בשטח, ובכך היא מסייעת לפקחים להגיע ליותר אירועים. השיפור המתבטא באיור נובע מתיאום טוב בין הערות מאנשי השטח למתכנני מערכת ההתראות, ולצידו פעילות המתנדבים.
תוצרי הסברה, חינוך וקמפיין קהילתי
במאי 2025 הושק מסע פרסום בשם ’סביבה נקייה מפגרים’. הופצו בו סרטונים ברשתות והוצבו שלטי חוצות ביישובים, בעיקר ביישובים במרחבים הגובלים בשטחים פתוחים, שלפי סקרי סניטציה מקדימים ידוע שיש בהם חיכוך עם כלבים משוטטים וטורפים (ראו למעלה). רוב היישובים שבהם התמקד מסע הפרסום נמצאים במועצות האזוריות אל קאסום ונוה מדבר, וחלקם סביב ערד, ירוחם ודימונה. למסע הפרסום גויסו משפיעני רשת ליצירת תוכן בערוצי רשתות חברתיות שהחברה הבדואית נחשפת אליהם, וכן נעשה מחקר מקדים (מגנאג’י 2026). תוצאות העבודה ינותחו במהלך 2027 (טבלה 3).
טבלה 3: פעילות הסברה שנעשתה
בה בעת נעשה מאמץ הסברה מתמשך בשיתוף וטרינרים כדי להרחיב את ההבנה בדבר סיכון חיי הנשרים משימוש בתרופות וטרינריות מסוימות, שעלולות להיות קטלניות עבורם. מאמץ זה נעשה בכל הארץ, ובפרט בקהילות, ויופנה גם לגורמי ממשלה ולחברות תרופות רלוונטיות.
מצב אוכלוסיית הנשרים
ביוני 2026 בוצעה ספירת נשרים ארצית. סך כל הפרטים שנספרו בארץ היה 205. על פי סקרי הקינון בעת הספירה, בניטור שוטף ובמחקר של מאי מורנו ופרופסור אור שפיגל מאוניברסיטת ת"א, היו השנה 42 התחלות קינון במדבר יהודה והר הנגב.
איור 9: מספר התחלות קינון בשנים 1999–2026. מקרא: צהוב – בנגב ובמדבר יהודה; ירוק – בגולן ובגליל; כחול – בכרמל
ניתן לראות את העלייה בהתחלות הקינון בדרום בשנת 2026 בהשוואה לשנים 2023–2025. ממרץ 2024 לא נרשמה תמותה של נשרים מהרעלה במחוז דרום (הצופה 2026).
דיון
הרעלות בלתי חוקיות של נשרים ורחמים במאבק בטורפים ובכלבים שפוגעים בחיות משק ובאדם, מעמידות את אוכלוסיות הנשרים והרחמים בסכנת הכחדה חמורה. בהיעדר טיפול בפגרי חיות המשק בשטחים פתוחים ובקרבת יישובים, חלה עלייה ניכרת ומתמשכת בגודל אוכלוסיות הכלבים המתפראים וטורפי הבר, דבר שמעלה את הסיכון להיפגע מהרעלות. מטרת הפרויקט היא לצמצם את סכנת ההרעלה של נשרים ורחמים באופן מערכתי וארוך טווח, על ידי הפחתת החיכוך בין האדם לטורפי בר וכלבים מתפראים, והקטנת החשיפה של הנשרים והרחמים לתרופות וטרינריות רעילות ולתכשירים כימיים, המשמשים את מגדלי המקנה אך מסכנים את בעלי הכנף.
לפי שעה נראה כי מטרת הפרויקט מושגת: בשנת 2024 נפגעו בנגב ובמדבר יהודה 17 נשרים מהרעלה: 9 מחומרי הדברה ו-8 מתרופות ווטרינריות רעילות – כולם באכילה בשטח פתוח שאינו אתר מבוקר שרט"ג מפעילה – אך ממרץ 2024 לא נרשמה תמותת נשרים כלל. במאי 2025 מערכת ההתראות הצביעה על נחיתה חשודה בשטח פתוח, והתברר שזה היה אירוע הרעלה. בתגובה מהירה של פקחים שהגיעו למקום טופל מיד רחם פגוע ופונה לקבלת טיפול מתקדם. אומנם רחם אחד מת, אך נמנעה הרעלה המונית של נשרים ורחמים. ירידה זו באירועי הרעלות ובתמותה של נשרים ורחמים מתבטאת בעלייה בקינון נשרים: מ-32 זוגות לשנה בממוצע בשנים 2020–2025 ל-42 זוגות ב-2026.
ניתוח הנתונים בשלוש שנות הפרויקט בשנים 2023–2025 מציג שיפור עקבי בתוצאות הפעולות העיקריות: עלייה מתמדת בדיווחים על הימצאות פגרים, המעידה על חיזוק הקשר והאמון בין האוכלוסייה הבדואית המקומית לפקחי ועובדי רשות הטבע והגנים; עלייה בכמות ובמשקל הפגרים שסולקו מהשטח; שיפור ניכר בפיזור המרחבי ובכמות הרצויה של מזון בטוח, המחולק לנשרים בתחנות האכלה ובנקודות אקראיות בשמורות הטבע; ונתוני שיחור המזון של הנשרים והרחמים מראים מעבר מהסתמכות על פגרים שנזרקים בסמוך ליישובים ומסכנים מאוד את אוכלוסיותיהם, ליתר הסתמכות על תחנות האכלה, המספקות מזון בטוח ומקטינות מאוד את החיכוך בין האדם לטורפים, שהוא גורם סיכון ראשון במעלה לאוכלוסיית הנשרים.
התוצאות המעודדות של פרויקט הסניטציה על שלל התהליכים והפעולות שנעשו בו אינן מבטיחות שאוכלוסיות הנשרים והרחמים יתאוששו. אוכלוסיותיהם הקטנות של שני מינים אלו רגישות מאוד לפגיעה, ושנות הדור הממושכות שלהם לא מאפשרות לבחון את הצלחת הפרויקט ברזולוציה של שנים אחדות אלא רק בטווח זמן של עשרות שנים. לפיכך הצלחת הפרויקט מחייבת את המשך חיזוק וביסוס האמון בין רט"ג לאוכלוסייה הבדואית; שיפור והגברת איסוף הפגרים והפסדים; וחיזוק הקשר בין יכולות המחקר ואיסוף הנתונים בעזרת טכנולוגיות מתקדמות, לבין עבודת השטח של עובדי רט"ג. רק הבטחת רציפות הפרויקט על שלל רכיביו לאורך שנים תבטיח את הצלחתו, ותאפשר לאוכלוסיות הנשרים להתאושש ולשגשג בעתיד.
תודות
תודה לכל עובדי מחוז דרום העוסקים בפרויקט ומלווים אותו ברשות הטבע והגנים מאז תחילתו; לד"ר אור שפיגל, מאי מורנו ויעל אורן מהמשרד להגנת הסביבה; לד"ר אילן צדיקוב וד"ר מועמר חאג’ יחיא ממשרד החקלאות וביטחון המזון; לד"ר נועה ברמן, לד"ר תומר נסימיאן, לד"ר ליאור חן ולכל מי שמשתתף במאמץ לשימור הנשרים בישראל.
ציטוט מומלץ: לבבי ח, פקרסקי ס, הצופה א, ועדיה ג, נוה א, ועמיתים. 2026. הצלת נשרי הדרום בישראל: מאמץ לסביבה נקיה מפגרים, האם זה מצליח? האדם והטבע, 1 (1).
הכתבה מתוך: האדם והטבע, כתב עת לשמירת טבע בישראל, גיליון 1, יולי 2026
מקורות
אליאס-עופרי ר. 2026. זמן תגובת פקחים לאירועי התרעות על נחיתות חשודות מחוז דרום
הצופה א. 2011. תוכנית ממשק ארצית לשימור הנשרים בישראל. מסמך פנימי רט"ג
הצופה א. 2026. סיכום ספירת נשרים וקינון קיץ 2026. מסמך פנימי רט"ג
ועדיה ג ואוהד ה. 2026. השפעת הסניטציה על דפוסי אכילה של נשרים במחוז דרום. מסמך פנימי עבור רט"ג
לבבי ח. 2026. סיכום שנת 2025 בתחום סניטציה ושימור נשרים מחוז דרום. מסמך פנימי ברט"ג
מגנאג’י מ. 2026. תכנית הסברה לעידוד סניטציה ומניעת הרעלות 2025 -2026. אגף הסברה, רשות הטבע והגנים
נוה א. 2023. תוכנית סניטציה להצלת נשרים. הוגש לקרן הניקיון של המשרד להגנת הסביבה
פקרסקי ס והצופה א. (2025). נחיתות נשרים ורחמים בפוליגון סובב ביר הדאג’ 2025-2023. מסמך פנימי עבור רט"ג
פקרסקי ס והצופה א. 2026. ניתוח ממשק אספקת המזון בתחנות האכלה במחוז דרום. מסמך פנימי ברט"ג
Vaadia, G., Acácio, M., Agassi, T., Anglister, N., Miller, Y., Hatzofe, O., ... & Spiegel, O. (2025). Using accelerometer‐based behavioral classification to enhance scavenger conservation. Journal of Applied Ecology, 62(11), 2987–3004
.jpg)
