צמצום הרעלות של חיות בר במרחב החקלאי
ימימה דוכין-רפ, אורי נוה, עופר שטייניץ, אוהד הצופה
יולי 2026
שדה חקלאי בערבה
צילום: דורון ניסים
ד"ר ימימה דוכין-רפ - פרוייקטורית מניעת הרעלות של חיות בר, רט"ג
אורי נוה - סגן מנהל חטיבת מדע, רט"ג
ד"ר עופר שטייניץ - מנהל אגף מידע מדעי, רט"ג
אוהד הצופה - אקולוג עופות, רט"ג
תקציר
חומרי הדברה הם חלק בלתי נפרד מהחקלאות המודרנית, אך לצד תרומתם להגנה על היבולים הם פוגעים במגוון הביולוגי, ובפרט בחיות הבר. מתודולוגיה חדשה שפותחה ברשות הטבע והגנים מזהה אלו חומרי הדברה הם בעלי פוטנציאל הסיכון הגבוה ביותר לחיות הבר בישראל. באמצעות שילוב מידע אקוטוקסיקולוגי, חקלאי, סביבתי ורגולטורי מספקת העבודה תשתית אפקטיבית למיקוד פעולות מניעה במרחב החקלאי.
הרעלות חיות בר בתהליך הייצור החקלאי
יותר מ-1,170 דיות מהמין דיה שחורה (Milvus migrans) ופרט אחד של עיט צפרדעים (Clanga clanga) נמצאו מתים בנגב בשנת 2025 בעקבות שימוש בתכשיר ההדברה ’נמקור’ (Fenamiphos) (מי-טל 2025) (תמונה 1). שנה קודם לכן הורעלו שבעה פרטים של צבי ישראלי (Gazella gazella), בהם חמש נקבות בהיריון, לאחר שימוש בתכשיר ’רוש-80’ (Sodium fluoroacetate) (רט"ג 2024) (תמונה 2). אירועים אלו משכו תשומת לב ציבורית רבה, אך הם רק חלק מתופעה מתמשכת של פגיעה בחיות בר כתוצאה משימוש בחומרי הדברה במהלך הייצור החקלאי.
תמונה 1: הרעלת הדיות מ’נמקור’ ב-2025
, צילום: אילן שיפמן
תמונה 2: הרעלת הצבאים מ’רוש-80’ ב-2024
, צילום: ברוך תמם
חומרי הדברה הם מרכיב חיוני בחקלאות המודרנית האינטנסיבית, אך רבים מהם מוגדרים חומרים רעילים ומסוכנים. אלו חומרים שמיושמים באופן נרחב בשטחים החקלאיים – שטחים המהווים חלק מרכזי במערך המרחבים הפתוחים בישראל ומקיימים מערכות אקולוגיות מורכבות ורגישות.
השימוש בחומרי ההדברה מוביל לפגיעה רוחבית: בבריאות האדם, בבריאות הסביבה ובמגוון הביולוגי, לרבות תמותה של חיות בר. שימוש מושכל, מדויק ואחראי בחומרי הדברה חיוני אפוא לצמצום פגיעה זו (Tang et al. 2021; Fritsch et al. 2024; Tang et al. 2025; Wan et al. 2025; Monnet et al. 2026) למרות מאמצים רבי שנים של רשות הטבע והגנים לצמצום הרעלות, חומרי הדברה חקלאיים ממשיכים להוות גורם מרכזי בפגיעה בחיות בר בישראל, לרבות פגיעה במינים נדירים עד הכחדתם (לידר ועמיתים 2009; דוכין רפ ועמיתים 2025), למשל בז נודד (Falco peregrinus), זרון סוף (Circus aeruginosus) ועיטם לבן-זנב (Haliaeetus albicilla).
עד כה מרבית אירועי ההרעלה המתועדים התבצעו בכוונת זדון, אולם בשנים האחרונות מצטברות עדויות שגם שימוש חקלאי שגרתי בחומרי הדברה עלול לגרום לתמותה של חיות בר, אפילו כאשר השימוש נעשה בהתאם להוראות התווית (שטייניץ 2025). לכן אף שקיים היום בסיס ידע רחב על הרעלות זדוניות, עדיין יש פערי מידע משמעותיים בכל הנוגע להרעלות שמקורן בשימוש חקלאי, והיקף התופעה אינו מובן במלואו.
בעוד שהרעלות זדוניות מאופיינות בעיקר בהרעלות אקוטיות של חולייתנים גדולים ובשימוש במספר מצומצם של רעלים הניתנים לגילוי בבדיקות מעבדה, איתור הרעלות משימוש חקלאי ואפיונן מורכבים. היסודות המרכזיים של מורכבות זו הם המגוון הרחב של חומרי ההדברה המצויים בשימוש חקלאי; הפגיעה הכרונית הנגרמת מרבים מחומרים אלו; והיישום הרחב שלהם במרחב החקלאי. בעקבות פערי הידע והקושי לזהות הרעלות שמקורן בשימוש חקלאי עולה צורך בכלי שיאפשר לשפר את ניהול הסיכונים בתחום ההרעלות החקלאיות באמצעות זיהוי חומרי ההדברה המסוכנים ביותר לחיות הבר. כך תאפשר הערכת פוטנציאל הסיכון של כל חומר לתעדף את מאמצי המניעה ולהפעיל באופן ממוקד את מגוון הכלים העומדים לרשותנו.
מדדים בינלאומיים להערכת סיכון מחומרי הדברה
בעולם קיימים מדדים כמותיים להערכת הסיכון מחומרי הדברה למגוון הביולוגי ולסביבה. במדדים אלו מתקבל עומס רעילות של חומר פעיל על קבוצות מינים מוגדרות שאינן המטרה (UNEP-WCMC 2024; Department for Environment, Food & Rural Affairs 2025; Tzilivakis et al. 2026) המדדים מתבססים על ערכי רעילות בינלאומיים הזמינים עבור קבוצות של מיני מפתח (University of Hertfordshire PPDP), ועל נתוני שימוש לחומר פעיל הנלקחים מסקרי שימוש וממאגרי מכירות לאומיים של חומרי הדברה (USGS 2019; FERA Science Ltd).
בישראל מעקב ודיווח על מכירה ושימוש בחומרי הדברה לוקים בחסר, ונתוני השימוש אינם נאספים. לפיכך המתודולוגיה המוצגת בעבודה זו פותחה לצורך הערכת פוטנציאל הסיכון של חומרי ההדברה לחיות הבר גם בהיעדר נתוני שימוש מפורטים.
שלבי בניית המתודולוגיה
עבודה זו מציגה מתודולוגיה להערכת פוטנציאל הסיכון מחומרי ההדברה לחיות הבר, והיא משלבת מידע רגולטורי, אקוטוקסיקולוגי, סביבתי וחקלאי לכדי כלי יישומי להערכת סיכון. המתודולוגיה פותחה במענה לפערי המידע הקיימים בהרעלות חקלאיות ולצורך ביצירת תשתית נתונים ראשונית שתאפשר ניהול סיכונים מושכל ואפקטיבי. היא מאפשרת לזהות אלו חומרי הדברה עלולים להוות פוטנציאל סיכון מרבי לחיות הבר מהפעילות החקלאית, ובכך מסייעת לתעדף פעולות מניעה ולצמצם פגיעה בחיות הבר, בדגש על חולייתנים יבשתיים. יותר מכך, מבנה המתודולוגיה מאפשר להרחיב את השימוש בה גם להערכת סיכון עבור קבוצות מינים אחרות.
שלבי הערכת פוטנציאל הסיכון:
1. מיפוי כלל החומרים המאושרים לשימוש להגנת הצומח, המונים יותר מ-300 חומרים פעילים.
2. בחירת 107 חומרים על פי הערכת סיכון מצומצמת המורכבת משישה קריטריונים.
3. הערכת סיכון מקיפה ל-107 חומרים אלו על פי חמש קטגוריות הכוללות מגוון פרמטרים.
4. חישוב הציון המשוקלל עבור כל חומר, המתבסס על כלל הקטגוריות והפרמטרים.
5. בחירה של 40% החומרים בעלי הציון המשוקלל הגבוה ביותר. אלו החומרים בעלי פוטנציאל הסיכון הגבוה ביותר לחיות הבר.
ממצאי המתודולוגיה
תוצאות המתודולוגיה מוצגות בטבלה 1. הטבלה מציגה רשימה של 40% החומרים הפעילים שדורגו בעלי פוטנציאל הסיכון הגבוה ביותר לחיות הבר. היא מונה 43 חומרים, חלקם חומרים שידוע שהם גורמי הרעלות מרכזיים, בהם ארבעה קרבמטים (Carbamates), שני נוגדי קרישה (Anticoagulants), סודיום פלואורואצטט (Sodium fluoroacetate), ושישה זרחנים אורגניים (Organophosphates). בנוסף להם יש ברשימה ארבעה נאוניקוטינואידים (Neonicotinoids) וחמישה פירתרואידים (Pyrethroids), שהם חומרים הידועים בפוטנציאל הסכנה הגבוה שלהם למערכות אקולוגיות, לבעלי חיים ולסביבה. למרות זאת, המודעות בישראל להשפעות השימוש השכיח בחומרים אלו על חיות הבר עדיין נמוכה.
מבין 43 החומרים המסוכנים ניתן לזהות חמישה סוגי פעילות: קוטלי מכרסמים, קוטלי נמטודות, קוטלי עשבים, קוטלי פטריות וחיידקים, וקוטלי חרקים ואקריות (איור 2). בחינת אופן היישום של החומרים מצביעה על כך שכל החומרים המאושרים בישראל לציפוי זרעים נכללים בקבוצת הסיכון הגבוה. בדומה, גם בקרב תכשירים המיושמים כפיתיון, שלושה מתוך ארבעת החומרים נמצאים ברשימה (איור 3). שתי שיטות יישום אלו נחשבות לבעלות פוטנציאל סיכון גבוה לחיות הבר.
מרבית החומרים ברשימה זו נאסרו לשימוש באירופה (טבלה 1) ונאסרו או לחלופין הוגבלו לשימוש בארצות הברית. נתון זה מחזק את הצורך בבחינה רגולטורית בישראל, שבה מרבית החומרים האלה זמינים לכל אדם לרכישה וליישום בכפוף למגבלות התווית (משרד מבקר המדינה 2023).
טבלה 1 - תוצאות המתודולוגיה (לצפייה בטבלה המלאה לחצו על הלינק שמעליה)
איור 1: התפלגות לפי סוגי הפעילות של 40% החומרים בעלי פוטנציאל הסיכון הגבוה
איור 2: התפלגות לפי שיטות היישום של 40% החומרים בעלי פוטנציאל הסיכון הגבוה. שקלול הציון לגבי חומר פעיל שנמצא במספר תכשירים נעשה לפי שיטת היישום המסוכנת ביותר
מיפוי הסיכון לחיות הבר לפי ממצאי המתודולוגיה
תוצאות המתודולוגיה המוצגות בטבלה 1 מספקות תשתית למיקוד פעולות לצמצום פגיעת חומרי הדברה בחיות הבר, בדגש על חולייתנים יבשתיים. יש מספר מגבלות הנוגעות למבנה הנתונים ואופן הצגתם במתודולוגיה, והן מוסברות בדוח המורחב.
עבור חומרים ברשימה המתועדים כגורמי הרעלה מרכזיים בישראל, כגון Fenamiphos ו-Methomyl, הדירוג הגבוה מחזק את תוקף המשכה וחיזוקה של הפעילות לצמצום הסיכון. חומרים נוספים ברשימה מתחלקים לשתי קבוצות: חומרים המשתייכים למשפחות בעלות פוטנציאל אקוטוקסיקולוגי גבוה ומוכר, כגון פירתרואידים ונאוניקוטינואידים, שלא תועדו עד כה כגורמי הרעלה מרכזיים בישראל; וחומרים אשר אינם מזוהים כגורמי הרעלה על בסיס הידע הקיים, כגון רוב קוטלי העשבים והפטריות. לשתי הקבוצות משמשת המתודולוגיה כלי להרחבת הידע ולבחינה ממוקדת של הסכנה מחומרים אלו לחיות הבר. באופן זה הטבלה משמשת הן לאימות הטיפול בחומרים שידוע שהם מסוכנים, והן לאיתור מוקדם של סיכונים פוטנציאליים שטרם זוהו בשטח.
יישום ממצאי המתודולוגיה במרחב החקלאי
כדי ליישם את ממצאי המתודולוגיה בפעולות מניעה במרחב החקלאי נדרש להוסיף עוד שלב: מיפוי דפוסי השימוש, כדי שתתקבל החשיפה בפועל של חיות הבר לחומרי ההדברה. רק שילוב של נתוני השימוש ופונטציאל הסיכון של כל חומר יאפשר לקבל מדד סיכון מלא, אך מאחר שמיפוי כזה מורכב לביצוע במגבלות הקיימות בישראל, המתודולוגיה מאפשרת מיקוד רק במספר מצומצם של חומרים בעלי פוטנציאל סיכון גבוה.
דוגמה לצורך בשילוב נתוני השימוש של חומרי ההדברה בממצאי המתודולוגיה היא Pirimiphos-methyl , המדורג גבוה ברשימה (מספר 15), אך מוגבל לריסוס במחסני תבואה ובזרעים לאחר שלב הקטיף, ולכן צפוי שייצר חשיפה נמוכה לחיות הבר. לעומתו Chlorothalonil, המדורג נמוך יותר ברשימה ¬(מספר 35), מיושם באופן נרחב בגידולים שונים בשטחים הפתוחים, ולכן צפוי שייצר חשיפה משמעותית לחיות הבר. בדומה לכך, גם מאפייני שימוש נוספים עשויים להשפיע על החשיפה של חיות הבר ועל רמת הסיכון בפועל. כך למשל יישום בחממה לעומת שדה פתוח, היקף הגידולים שבהם נעשה שימוש בחומר, כמות החומר לדונם ומועד היישום במהלך השנה עשויים לשנות את רמת הסיכון בפועל ביחס לדירוג.
לאחר קבלת המדד הסופי נבנה תוכניות פעולה ייעודיות המותאמות למאפייני השימוש ולפרופיל הסיכון הייחודי של החומרים המסוכנים ביותר, לרבות איסוף מידע, ניטור יזום, זיהוי מעבדתי, העלאת מודעות, פעולות הדרכה, רגולציה, פיקוח ואכיפה, שיפור תוויות ובחינת חלופות. כמו כן נפעל להפחתת הסיכון הטמון בחומרים אלו במסגרת בחינה של חומרים פעילים חדשים ובתהליכי רביזיה של הוועדה הבין-משרדית לרישום ורישוי תכשירי הדברה. כל זה בד בבד עם התאמת הפתרונות למציאות החקלאית ומתוך הבנה כי שמירה על חיות הבר וקיום חקלאות אינטנסיבית ומשגשגת יכולים להתקיים זה לצד זה. אנו סבורים כי גישה זו, המספקת מדד לסיכון בעלי חיים שמקורו בחומרי ההדברה השונים, תהווה כלי עיקרי לצמצום הפגיעה בחיות הבר במרחב החקלאי בישראל.
ציטוט מומלץ: דוכין-רפ י. 2026. צמצום הרעלות של חיות בר במרחב החקלאי. האדם והטבע, 1 (1).
מקורות
דוכין רפ י, שטייניץ ע, שיני-חג’-יחיא ל, אורן י, הצופה א, נוה א. 2025. צמצום הרעלות של חיות בר הנובעות משימוש בחומרי הדברה חקלאיים – תוכנית פעולה בין-משרדית. אקולוגיה וסביבה
לידר נ, דרור א, קינג ר ושקדי י. 2009. הרעלות בעלי חיים בישראל בשנים 2004–2007: הצגת הבעיה והדרכים לפתרונה. חטיבת מדע, רשות הטבע והגנים
מי-טל ז, אישגור גרינברג שני וד"ר מוטרו י. 2025. עדכון בנוגע לתמותה רחבת היקף של דיות בנגב. שרות ההדרכה והמקצוע (שה"מ), השרותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות וביטחון המזון
משרד החקלאות וביטחון המזון. 2025. מאגר תכשירי הדברה להגנת הצומח
משרד מבקר המדינה. 2023. דוח מבקר המדינה: משרד החקלאות ופיתוח הכפר השימוש בחומרי הדברה בירקות ובפירות – ביקורת מעקב
רשות הטבע והגנים. 2024. גל הרעלות מביא למותן של עשרות חיות בר. https://www.parks.org.il/new/poisonings/ doi:https://www.parks.org.il/new/po isonings/
רשות הטבע והגנים. 2025. נתונים ממאגר הנתונים
שטייניץ ע. 2025. סיכום אירועי הרעלה החל ב-2021. חטיבת מדע, רשות הטבע והגנים
Department for Environment, Food & Rural Affairs. UK pesticides National Action Plan 2025: Working for a more sustainable future
https://www.gov.uk/government/publications/uk-pesticides-national-action-plan-2025/uk-pesticides-national-action-plan-2025-working-for-a-more-sustainable-future (2025) doi:https://www.gov.uk/government/publications/uk-pesticides-national-action-plan-2025/uk-pesticides-national-action-plan-2025-working-for-a-more-sustainable-future
FERA Science Ltd. Usage Survey, UK. Scottish Agricultural Science Agency and the Agri-Food and Biosciences Institute of Northern Ireland.
https://pusstats.fera.co.uk/home doi:https://pusstats.fera.co.uk/home
Fritsch C, Berny P, Crouzet O, Le Perchec S, & Coeurdassier M. 2024. Wildlife ecotoxicology of plant protection products: knowns and unknowns about the impacts of currently used pesticides on terrestrial vertebrate biodiversity. Environ Sci Pollut Res, 32, 2893–2955
Monnet AC, Cairo M, Deguines N, Jiguet F, Vimont M, Fontaine C, & Porcher E. 2026. Common birds have higher abundances in croplands with lower pesticide purchases. Proceedings of the Royal Society B Biological Sciences, 293, 20252370
Tang FHM, Lensen M, McBratney A, & Maggie F. 2021. Risk of pesticide pollution at the global scale. Nat. Geosci ,14, 206–210
Tang FHM, Wuckhuys KAG, Li Z, Maggie F, & Silva V. 2025. Transboundary impacts of pesticide use in food production. Nat. Rev Earth Environs, 6, 383–400
Tzilivakis J, Lewis KA, Kennedy MC, Ridley L, & Garthwaite DG. 2026. The UK pesticide load indicator: development toward a policy tool. Journal of Environmental Science and Health, Part B 61, 1–18
UNEP-WCMC environmental programme. 2024. Aggregated Total Applied Toxicity (ATAT). Metdata Factsheet
University of Hertfordshire. PPDB: Pesticide Properties DataBase
USGS. Estimated Annual Agricultural Pesticide Use.
https://www.usgs.gov/tools/estimated-annual-agricultural-pesticide-use (2019) doi:https://www.usgs.gov/tools/estimated-annual-agricultural-pesticide-use
Wan NF, Fu L, Dainese M, Podenphant K, Hu YQ, Xin F, Goulson D, Woodcock BA, Vanbergen AJ, Spurgeon DJ, Shen S, & Scherber C. 2025. Pesticides have negative effects on non-target organismns. Nature Communications, 16, 1360
