נדידת הסתיו של השקנאים - במספרים
סיכום נדידת הסתיו 2025 מראה המשך מגמה של ירידה במספרי השקנאים החולפים בארץ בדרכם לאפריקה ככל הנראה בשל שינויים בנתיבי הנדידה
שקנאים בנדידה
צילום: דיויד רזק
הנתונים של רשות הטבע והגנים לסיכום שנת 2025 מאששים כי המגמה שנצפתה בחמש השנים האחרונות נמשכת: מספר השקנאים החולפים בישראל נותר נמוך משמעותית ביחס לממוצע העשור הקודם. במהלך עונת הנדידה האחרונה, שהחלה ב-18 באוגוסט ונמשכה כ-80 ימים, נכנסו לישראל כ-43,100 שקנאים בלבד – נתון הנמוך בכ-13% (כ-6,000 פרטים) לעומת הממוצע שנרשם בין השנים 2013–2020.
השקנאי המצוי (Pelecanus onocrotalus) הוא העוף הנודד הגדול בעולם, הגומע מדי סתיו מרחק עצום של כ-3,700 ק"מ מאירופה ואסיה דרומה למזרח אפריקה. המעקב הרב-שנתי המפורט אחר השקנאים הנודדים דרך ישראל הוא היחיד מסוגו בעולם עבור האוכלוסייה המערב פליארקטית, ולכן יש קושי בקביעת הגורם לירידה בגודל האוכלוסייה הנודדת דרך ישראל לאפריקה בשנים האחרונות. עם זאת, ההשערה המרכזית כרגע, המבוססת על פרט ממושדר אחד ונתמכת בתצפיות על להקות גדולות בערבה בחלק מהשנים האחרונות, היא שחלק מהשקנאים שינו את נתיב הנדידה שלהם והחלו נודדים לאפריקה דרך נתיב נדידה מזרחית לישראל, וכתוצאה מכך חולפים דרך ישראל פחות שקנאים.
משך שהיית השקנאים בישראל השנה היה נמוך מרוב השנים, אך גבוה משנה שעברה, ועמד על 462 אלף ימי שקנאי. משך שהיית השקנאים בישראל מחושב על ידי ההפרש בין תצפיות הכניסה לארץ בעמק החולה לבין תצפיות היציאה ממנה במרכז הארץ.
באופן כללי, זמן השהייה הממוצע של שקנאי בישראל בעונת 2025 עמד על 10.8 ימים. בעוד שרובם המשיכו לאפריקה, כ-826 שקנאים בחרו להישאר בישראל לאורך כל החורף, רובם בעמקי הצפון ובשפלה.
שקנאי בשמורת טבע החולה
, צילום: דיויד רזק
ספירה שנתית של שקנאים
הספירה של השקנאים הנודדים שעושה רשות הטבע והגנים במשך כל עונת נדידת הסתיו מתעדת את מספר הפרטים הנכנסים לישראל מצפונה ומספר הפרטים העוזבים אותה בדרומה. היא משמשת להעריך את המספר הכולל של שקנאים שעברו בארץ ואת מספר השקנאים המצויים מדי יום בארץ ונותנת תמונת מצב יום יומית של מקומות שבהם שקנאים מתרכזים.
בשל גודלם מוגבלת יכולתם של השקנאים לאגור אנרגיה שתנוצל במהלך הנדידה, ועל כן חלק ניכר מהשקנאים המגיעים לישראל, בהיותה ציר עיקרי במסלול הנדידה, ניזונים בה כדי להשלים את הנדידה עד ליעדם באפריקה. היות שרוב מקורות המים הטבעיים שהתקיימו בעבר בישראל יובשו או צומצמו, השקנאים חונים בעמקי הצפון ובמישור החוף הצפוני כדי להיזון מבריכות הדגים שמגודלים למסחר, ובכך מסבים נזק כלכלי לענף המדגה.
במטרה ללמוד לעומק על דפוסי השהייה ולצמצם את החיכוך עם ענף המדגה ועם מטוסי חיל האוויר, הותקנו השנה משדרים על 30 שקנאים. הנתונים מהמשדרים גילו כי שקנאי שוהה בישראל בממוצע כ-4 ימים, כאשר הזכרים נוטים להישאר בארץ פרק זמן ארוך יותר מהנקבות. רוב השקנאים הממושדרים ביקרו במאגר משמר השרון לפחות פעם אחת לפני עזיבתם את ישראל.
שקנאים ניזונים מדגים שסופקו למאגר משמר השרון
, צילום: עדי אשכנזי
אכלוס בריכות בדגים
פירת השקנאים היא חלק ממערך פעולות שנועד לאפשר לשקנאים הן להיזון מדגים בארץ - פעולה החיונית להם כדי לעמוד באתגר הנדידה והן לשהות בישראל רק למשך הזמן הדרוש להם להיזון ואחר כך להמשיך בנדידתם לאפריקה ובכך לא להסב נזק לענף המידגה.
לאחר איתור השקנאים באמצעות פעולות הספירה הם מסולקים מהמדגים ומכוונים לבריכות ולמאגרי מים ייעודיים שבהם מסופקים להן דגים באופן יזום. הבריכות נמצאות בשלושה מוקדים: בעמק החולה, קרוב לנקודת כניסתם לישראל מצפון; במשמר השרון באזור יציאתם מישראל דרומה; וליד מושב ברק בעמק יזרעאל - משם הם מוסטים כדי להרחיקם מבריכות הדגים בעמק חרוד וגם מסכנות שטומן להם בסיס חיל האוויר באזור.
השנה, רוב אכלוס הדגים נעשה בעמק חפר במאגר משמר השרון, והוא החל בסוף אוגוסט והסתיים בתחילת דצמבר. אכלוס דגים נוסף נעשה השנה במאגר להבות הבשן. סה"כ סופקו השנה 145 טון דגים, עלייה קלה לעומת השנתיים הקודמות.
סכנה ואיומים לשקנאים
השקנאי מאוים בכל אזור תפוצתו בשל הרס מקומות החיות שלו ושינויים דרמטיים שנעשו בהם, כמו הסטת מי נהרות לשימושים חקלאיים, המביאים לידי שינויים מהירים במפלס, וייבוש מקורות מים טבעיים או ניצולם לצורכי האדם. אוכלוסיית השקנאי המצוי החולפת בישראל מוגדרת מין מוגן באמנת המינים הנודדים (Conservation of Migratory Species). גורמים רבים מאיימים עליה כאן, בהם ציד, הרעלות ממתכות כבדות, הסתבכות ברשתות דייגים, היתקלות בכלי תעופה והתנגשות בכבלי חשמל - סכנה שבארץ פועלים לצמצמה באמצעות גירוש השקנאים מקרבת קווי מתח גבוה.
השנה תועדו 57 שקנאים פגועים – כמות כפולה מזו שנרשמה בשנה שעברה אך דומה לרוב השנים בעשור האחרון. גורמי הפגיעה העיקריים היו התנגשות בקווי מתח גבוה וירי.
ראו גם: סיכום ספירה שנתית של קורמורן גדול
יפעת ארצי היא אקולוגית במחוז צפון ברשות הטבע והגנים
אכלוס מאגר משמר השרון בדגים עבור השקנאים
, צילום: עדי אשכנזי
