סקר תפוצה של לוטרות (Lutra lutra) שנערך בחודשים פברואר עד יוני 2025 מאשר את המשך הימצאותן של אוכלוסיות יציבות בצפון הארץ. הלוטרות נצפו בעמק החולה, במקורות הירדן והירדן הצפוני, באזור הבטיחה בצפון הכנרת וסביב הכינרת, ונראה אוכלוסיותיהן יציבות במקומות אלה לאורך השנים.
לעומת זאת, בעמק הירדן נמצאה נוכחות דלילה של לוטרות, אך היא מוכיחה שהירדן הדרומי מהווה מסדרון אקולוגי משמעותי וחשוב ללוטרות בתנועתן דרומה ומזרחה. בעמק חרוד ובעמק יזרעאל קיימת מגמה רב-שנתית של מיעוט סימנים של לוטרות. השנה נמצא סימון יחיד, בשמורת גני חוגה, והוא מעיד שקיימת קישוריות לעמק חרוד ועמק יזרעאל מהירדן הדרומי. גם בשנה זו לא נמצאו סימונים של לוטרות בגולן, המהווה אזור קצה, שהקישור האפשרי היחידי שלו אל שאר האוכלוסייה הוא דרך אחד הנחלים הזורמים לכיוון הכנרת.
הדיגום נעשה בשישה אזורים שונים המייצגים אזורים גיאוגרפיים או אגני ניקוז הנבדלים זה מזה ביכולת הקישור והמעבר ביניהם, וכן בטיב בית הגידול שאותו הם מייצגים: עמק החולה ומערכת הירדן הצפונית, רמת הגולן, כנרת ועמק הירדן הדרומי, עמק חרוד ועמק בית שאן, עמק יזרעאל, עמק זבולון ונחל הנעמן, ומישור החוף המרכזי.
סך הכול נדגמו 121 אתרים בערוצים זורמים - בעיקר במעברים מתחת לגשרים על כבישים, בבריכות דגים, מאגרי מים ועוד, וכן שישה אתרים בתוך שמורת טבע החולה. כל אתר נסרק בחיפוש אחר סימנים המעידים על הימצאות לוטרות, בעיקר הימצאות גללים, כך שהסקר מבוסס על דיגום תחנות שהלוטרות מסמנות בקביעות. תוצאות הסקר כוללות גם תצפיות אקראיות בלוטרות חיות או מתות או בנוכחות סימנים לפעילותן, שדווחו בין אוגוסט 2024 ליולי 2025.
בשנים האחרונות נבנו בעמק החולה שלושה מעברים תחתיים ייעודיים ללוטרות מתחת לכבישים: בנחל עורבים, נחל קליל ונחל עיון. קטע בכביש 918 גודר משני צדדיו למניעת מעבר לוטרות מעל פלג לייש. בעקבות כך תועדה בנחל עורבים בסמוך למעבר הייעודי ללוטרות פעילות רבה של לוטרות, שצולמו באמצעות מצלמות שביל. כמו כן, נמצאו גללים רבים שהושארו בשטח, מה שמעיד על הצלחת המעבר התחתי. יתכן שהגברת פעילותן באזור זה קשורה לפתיחת חסם הידרוביולוגי במוצא נחל עורבים לתעלה המזרחית.
בישראל הלוטרות מוגנות בחוק להגנת חיית הבר. בעשורים האחרונים הורע מצבן בארץ עד מאוד ותפוצתן של אוכלוסיותיהן קטנו, והיום הלוטרות מוגדרות בה בסכנת הכחדה חמורה (Critically Endangered). קיימת חשיבות רבה בהמשך מאמצי שיקום ושימור האוכלוסייה בעמק החולה ובשימור מערכת הירדן הדרומי, המשמש כנתיב מעבר והתפשטות מרכזי של הלוטרות דרומה ומערבה.
תוצאות הניטור הרב שנתי מראות שבשנים האחרונות פיזור האוכלוסייה הלך והצטמצם. על כן חשוב לשקם ולשמר את האוכלוסייה בעמק החולה ולשמר את מערכת הירדן הדרומי, המשמשת כנתיב מעבר והתפשטות מרכזי של הלוטרות דרומה ומערבה.
כדי לשמר את אוכלוסיות הלוטרות, פועלת רשות הטבע והגנים בכמה מישורים: שיקום גופי מים בעמקים החולה, בית שאן וחרוד ובירדן הדרומי, שיפור הקישוריות והתנועה של הלוטרות, באמצעות פתיחת חסמים הידרוביולוגיים בנתיבי המים העיקריים בעמק החולה, וצמצום שיעור דריסת הלוטרות באמצעות בניית מעברים יבשים בכבישים באזורי המחייה שלהן.
כחלק ממאמצי השימור אף מתקיים מחקר לאיפיון סמנים גנטיים באמצעות בחינת גללים שנמצאו בשטח ומשמשים אמצעי לזיהוי פרטים ולבחינה של תת-אוכלוסיות ומידת הקישוריות ביניהן. מאז 2021 נאספו בסקרים כ-250 דגימות של גללי לוטרות מכל תחנות הסימון הפעילות, לשם אפיון אינדיבידואלי של פרטים על בסיס שיטות גנטיות מתקדמות. את המחקר הגנטי מוביל ד"ר ירון טיקוצ’ינסקי ממכללת רופין.
הלוטרה היא טורף על. בישראל הלוטרות חיות בבתי גידול מימיים ונוכחותן מהווה סמן חשוב לבריאות המערכות האקולוגיות ולמגוון הביולוגי. עד ראשית המאה ה-20 היו הלוטרות נפוצות בישראל בכל נחלי החוף, מגבול לבנון עד נחל שורק ולאורך אגן הירדן ממקורותיו בצפון עד לים המלח – בכלל זה אגם החולה והכנרת – ובתי הגידול הלחים בירדן הדרומי, בעמק בית שאן-חרוד ובעמק יזרעאל ששימשו אפוא מסדרון אקולוגי חיוני בין אוכלוסיית אגן הירדן לאוכלוסיית מישור החוף.
ד"ר טל פולק היא מנהלת תחום שימור חיות בר בחטיבת מדע ברשות הטבע והגנים
