בניטור הצמח אזובית רמון (Origanum ramonense) שנעשה באביב 2025 בשמורת טבע הר הנגב נמצאו 110 צמחים בלבד. בניטור קודם שנעשה ב-2022 נמצאו 263 צמחים, כלומר יותר פרטים. אך הירידה במספרם, שלוש שנים מאוחר יותר, אינה מעידה על ירידה באוכלוסייה, משום שתתכן שונות בין השנים במספר הצמחים בשטח. כדי לבדוק מגמה באוכלוסייה יש לנטר אותה לאורך שנים.  

 

מלבד מספר הפרטים נמצא בניטור ב-2025 גם קשר מעניין בין גודל הצמחים לבין הרום שבו הם צומחים: צמחים בינוניים או גדולים נמצאו בכל הגבהים שבהם הם נדגמו בשמורה; צמחים קטנים נמצאו רק בגובה 970 מטרים מעל פני הים או יותר. משמעות הדבר היא שייתכן שתוספת של צמחים חדשים לאוכלוסייה נעשית רק ברום גבוה, אם כי מעניין שדווקא באתר הדיגום אליצור, שהוא הדרומי ביותר והנמוך ביותר (רום מרבי 920 מטרים), נמצאו מרב הפרטים וגם יותר פרטים גדולים מבשני האתרים האחרים. נתון זה מדגיש את חשיבותו של מעקב ארוך טווח. 

 

אזובית רמון היא צמח אנדמי לישראל. זהו בן-שיח המדיף ריח חריף מיוחד במינו וגדל רק בשמורת טבע הר הנגב ורק בגובה רב, באזורים שגובהם יותר מ-880 מטרים, והוא אחד המינים המיוחדים לאקוסיסטמה המדברית ההררית שמשמרים את סודות ההיסטוריה האקלימית של אזורנו בסוף תקופת הפלייסטוקן ובהולוקן. אולם בשנים האחרונות ניכרת ירידה בתחום תפוצתו. מאז תיאר אותו בפעם הראשונה חוקר הצמחים פרופ’ אבינועם דנין ז"ל בשנות ה-70 של המאה הקודמת נעלמו צמחים באתרים רבים שהוא תיעד. סקר מקיף שעשה מכון דש"א בשנים 2013–2014 העלה שאכן, תחום תפוצתו של המין הצטמצם באופן משמעותי, וכיום הוא נמצא רק באתרים בין ראש אלות בצפון להר לוץ בדרום. 

 

כעשור אחר כך, בסקר של שנת 2022, ניסו אנשי רשות הטבע והגנים גם לאתר אוכלוסיות חדשות, אך אתרים חדשים נמצאו רק בתוך תחום התפוצה המצומצם של המין. באותה שנה הוקם מערך לניטור ארוך טווח בשיטת חתכי צומח בכמה אוכלוסיות מייצגות, ובכללו ניטורים חוזרים של חתכים אלו כל שנתיים כדי שיהיה מעקב רב-שנתי אחר מצב האוכלוסיות.

 

הסיבה להיעלמותם של צמחים ולצמצום תחום תפוצתם אינה ידועה, שכן כל האוכלוסייה גדלה בתוך שמורת טבע הר הנגב, כלומר היא מוגנת, ולא נמצא כל גורם שמפריע לה או פוגע בה. עם זאת הצמחים שנעלמו גדלו באוכלוסיות ברום נמוך יחסית, וייתכן אפוא שהיעלמות אוכלוסיות שהיו ידועות מהעבר מעידה על השפעתם של שינויי האקלים עליהן – השפעה שמתבטאת בעלייה בטמפרטורות הסביבה וירידה בכמות המשקעים. כדי לבדוק השערה זו פרסו את חתכי הצומח מרום נמוך בשמורה עד אזוריה הגבוהים ופסגותיה, באופן שאם אומנם האזובית מושפעת משינויי אקלים צפוי שבשנות המעקב ייעלמו פרטים ברום הנמוך ביותר.

 

בנקודת זמן זו מצב הצמחים בכל האוכלוסיות המנוטרות מושפע מרצף של שנות בצורת, לכן לא ניתן לומר אם ההשפעה היא לטווח קצר או ארוך. כדי לשמור על המין נאספו זרעים מן האוכלוסייה הטבעית והוקמה אוכלוסיית גיבוי בחי רמון שבמצפה רמון. אוכלוסייה זו מתרבה שם בהצלחה רבה, במשטחי סלע המדמים את בית הגידול הטבעי של הצמח, והיא מהווה גם מקור לחקר צמח ייחודי זה בעתיד.