פאנלים סולריים לא ידידותיים
דוח חדש חושף: לצד התרומה למאבק במשבר האקלים גורמים פאנלים סולריים על מאגרי מים לירידה חדה במספר מיני ברווזים וצוללים וזו נורת אזהרה לגבי עתיד המינים שבסכנת הכחדה
טבלן גמדי - מין הנפגע מפאנלים סולריים
צילום: דיויד רזק
במרוץ הגלובלי לצמצום פליטות גזי חממה ישראל התייצבה בחזית הטכנולוגית עם פתרון יצירתי: הצבת פאנלים פוטו-וולטאיים (סולריים) על מאגרי מים. לכאורה הרעיון היה אידיאלי – ייצור אנרגיה נקייה ללא תפיסת שטחים פתוחים טבעיים או חקלאיים – אולם דוח חדש ומקיף מגלה שההצלחה גבתה מחיר אקולוגי. הדוח מבוסס על מחקר, שבו נותחו נתונים שנאספו במפקדים שנתיים של עופות המים ב-334 גופי מים בשנים 2008–2025. מחברי הדוח הם ד"ר דוד שוהמי בשיתוף ד"ר עופר שטייניץ וד"ר דותן רותם מחטיבת המדע ברשות הטבע והגנים, והוא נכתב עבור רשות הטבע והגנים.
דוח חדש: השפעת התקנת פאנלים פוטו-וולטאיים צפים על עופות מים בישראל
אומנם ממצאי המחקר מראים שהתקנת הפאנלים הסולריים לא פגעה באופן משמעותי בעושר מיני העופות, כלומר במספר הסוגים שהיו במאגרי המים, אולם היא גרמה לצניחה ניכרת במספר הפרטים בהם. הקבוצות שהפגיעה בהן הייתה הקשה ביותר הן ברווזים מסננים ועופות צוללים (הסוג צולל ומשפחת הטבלניים), שמספרם פחת ב-16 עד 40 אחוזים.
מאגר מים המכוסה בפאנלים סולריים
, צילום: דותן רותם
אף שישראל היא מדינה מובילה בעולם בהתקנת פאנלים סולריים צפים, המידע שנאסף עד כה על השפעתם על הטבע מוגבל מאוד. עתה מראים ממצאי המחקר בפעם הראשונה שצמצום שטח פני המים בעטיים של הפאנלים במאגרים משנה לרעה את האופן שבו עופות המים משתמשים בהם, ושהפגיעה בהם אינה מתמצית בכיסוי פני המים בלבד. התקנת המערכות מחייבת גם רשת של כבלי עיגון, ולעיתים הם נמתחים מעל פני המים או צפים עליהם, ובכך מקשים על העופות את הנחיתה וההמראה.
במחקר נעשה מיפוי של כיסוי פאנלים סולריים במאגרים בשיטת חישה מרחוק. שיטה זו אפשרה להשוות בין מצבם של העופות במאגרים שבהם יש פאנלים למצבם במאגרים דומים שבהם אין פאנלים, וכן אפשרה להשוות בין מצב העופות במאגרים לפני הצבת הפאנלים למצבם אחרי הצבתם. התוצאות היו עקביות: מרגע שהותקנה המערכת הסולרית נצפתה ירידה מובהקת במספר ברווזים מסננים וצוללים שהשתמשו במאגרים, והנפגע העיקרי מהתקנת פאנלים הוא המין מרית צפונית. במאגרים שחופו בפאנלים נמצאה ירידה ממוצעת בעשרות פרטים ממין זה, אך מגמות ירידה מדאיגות ניכרו גם במינים נדירים בסכנת הכחדה עולמית, כמו הברווז המשויש והצחראש הלבן, שכשליש מאוכלוסייתו העולמית חורפת בישראל. עם זאת זיהה המחקר גם קבוצה אחת שדווקא נהנית מהפאנלים, והיא האנפות. מספרן עלה בחלק מהמקרים, ככל הנראה משום שהפאנלים משמשים להן משטחי ציד נוחים בלב המאגר, ומגינים עליהן מפני טורפים יבשתיים.
אנחנו לא נגד אנרגיה סולרית, ואפילו להפך, היא קריטית למאבק במשבר האקלים. אבל עלינו לבצע תכנון מושכל. המלצתנו היא לשמור כמה מאגרים חשובים למינים אלו ללא חיפוי סולרי כלל, ובמידת הצורך לחפות רק שליש מגוף המים באופן שלא יפגע ביכולתם של המינים שמצאנו שנפגעו להמשיך להשתמש במאגרים אלו. בנוסף, אנחנו פועלים בתיאום עם החברות לשיקוע כבלי העיגון כדי לצמצם את ההפרעה הפיזית.
מבט לעתיד
ישראל שואפת ליעד שבו עד שנת 2030 יופקו 30 אחוזים מייצור האנרגיה שלה ממקורות מתחדשים, אך הצרה היא שככל שהיא תפעל לעמוד בו, כך צפוי שילך ויגדל הלחץ על מאגרי המים. על רקע זה מדגיש המחקר כי בעתיד ריכוז עופות מים במספר הולך ופוחת של מאגרים פנויים יגדיל את הסיכון לפגיעה באוכלוסיותיהם, ולפיכך יש להמשיך בניטור ולבצע מחקרי המשך ייעודיים לבדיקת השפעתם של הפאנלים הסולריים במאגרים. המחקרים המתוכננים, בהם תיעוד במאגרים לפני התקנת פאנלים ומאגרי ביקורת ואחריה, חשובים כדי להיטיב להבין את השלכותיהם על שימוש עופות מים במאגרי המים, ועל דרכים לצמצום הפגיעה בהם. ידע זה חיוני כדי להבטיח שהמעבר לאנרגיה ירוקה לא יבוא על חשבון המגוון הביולוגי הייחודי של ישראל.
מפקדי עופות המים בישראל
המונח עופות מים מגדיר קבוצה רחבה של מינים מסדרות שונות, דוגמת ברווזים, חופמאים, שקנאים, אנפות ושלדגים, המתקבצים סביב מקווי מים. בישראל חורפים מינים רבים בבתי גידול אלו. חלקם שוהים בה כל השנה ואחרים מגיעים לקינון בעונות האביב והקיץ. רשות הטבע והגנים מבצעת באופן קבוע מפקד עופות מים – ספירה שנתית של האוכלוסייה החורפת – מאז שנת 1965. ביום המפקד פוקדים עשרות צוותים של עובדי רט"ג ומתנדבים יותר מ-300 מקווי מים מצפון הארץ ועד דרומה. הספירה נעשית בתקופה שבה ריכוז העופות במקווי המים הוא בשיאו, ומאפשר הערכה מיטבית של גודל האוכלוסיות.
המפקד הישראלי הוא חלק ממאמץ ניטור עולמי שמרכז הארגון International Wetland, והוא נעשה בו בזמן בישראל ובאירופה. מטרותיו הן לספק אומדן מדויק של גודל האוכלוסיות, לזהות מגמות אזוריות, ולפעול בזמן להגנה על מינים בסכנה. במישור המקומי משמשים נתוני המפקד לקבלת החלטות ממשקיות כגון הכרזת אזורים מוגנים. לדוגמה ב-2008 הוכרז איסור על ציד בשפלת יהודה כדי להגן על הצחראש הלבן – מין בסכנת הכחדה עולמית – שחלק גדול מאוכלוסייתו חורף באזור זה. חשוב לציין כי הנתונים הנאספים בישראל אינם משקפים בהכרח מגמה עולמית, שכן האוכלוסייה המקומית מושפעת משילוב של גורמים מקומיים, היינו מצב מקווי המים בארץ, וגורמים חיצוניים בארצות המוצא כגון שינויי אקלים, הצלחת רבייה וזמינות מזון.
