בשנים האחרונות מקדמת הוועדה המחוזית לתכנון ובניה באזור המרכז מעמד סטטוטורי ל"מסדרונות האקולוגיים" המוגדרים בתחומה. אזור המרכז של ישראל הוא הצפוף והמבונה ביותר בארץ. במרחב זה נמצאים גם שטחי חקלאות פתוחה ומעט שטחים טבעיים שמורים. שני האחרונים מהווים באזור זה את המסדרונות האקולוגיים. בעקבות ההחלטה של הוועדה לקידום מעמד סטטוטורי למסדרונות האקולוגיים עלה הצורך לערוך סקר שיבחן את אופן ומידת השימוש של מיני בעלי חיים שונים בשטחים אלה.
השאיפה: מעבר רציף בין בתי גידול
אחת הפעולות החשובות ביותר לשמירה על הטבע בישראל, לנוכח הרס בתי גידול של חיות בר וצמחים, היא שמירה על שטחים שמורים גדולים ככל האפשר ועל חיבור שלהם, שיאפשר מעבר של בעלי חיים ביניהם. בהתאם לכך פותחה ברשות לפני כשני עשורים מפה של ישראל בה מסומנים לכל אורכה רצפים גדולים של שטחים, המכונים מסדרונות אקולוגיים. רצפים אלה של מרחב קרקעי לא מבונה מחברים בין שטחים סמוכים ומאפשרים בהם מעבר של בעלי חיים.
בתחומי מסדרונות אקולוגיים עוברות תשתיות רבות על פני הקרקע, בהן כבישים, מסילות ברזל, תעלות מבוטנות, גדרות וכיוצא באלה. תשתיות אורכיות אלו גורמות לקיטוע בין שני צדי המסדרון ובכך מקטינות את יעילותו למעבר בעלי חיים לאורכו. שמירה על תפקודו של מסדרון אקולוגי דורשת לכן להתייחס לאתרים בהם חוצות תשתיות אורכיות את המסדרונות כאל מעברים הכרחיים. אלו מהווים "צווארי בקבוק" החיוניים למעבר בעלי חיים לאורך המסדרון, ובהם מומלץ למקם עבורם מעבר עילי או תחתי.
כחלק מהקידום של מעמד סטטוטורי למסדרונות האקולוגיים באזור המרכז, ערך לאחרונה מחוז מרכז של רשות הטבע והגנים סקר בצווארי בקבוק כדי לבחון את מידת השימוש שעושים בעלי חיים במעברים אלו.
הסקר, שהתמקד ביונקים ובזוחלים, נערך במפגשי מסדרונות אקולוגיים עם תשתיות אורך ורוחב ראשיות כגון כבישים ומסילות ברזל. ממצאי הסקר חושפים את מיני בעלי החיים המשתמשים במעברים אלו, תנועתם במרחב הפיזי ובמרחב הזמן. באמצעות הסקר הוערכה מידת השימוש בצווארי בקבוק אלו ונמצא שעל אף שהשטח מופר מאוד מבחינת המערכת האקולוגית הטבעית, הוא עדיין תומך במגוון מינים גבוה, על כן שמירה עליו כשטח פתוח חיונית.
סקר צווארי הבקבוק באזור המרכז בוצע על ידי המארג עבור מחוז מרכז של רשות הטבע והגנים.
