החילזון הימי הזה חזר - והוא חשוב
בסקרים שנעשו בחוף הכרמל התגלו צברים רבים של צינוריר בונה לאחר שעשרות שנים היה חשש שאוכלוסייתו החיונית לטבלאות הגידוד נכחדה
ד"ר אורית ברנע, ד"ר אורי פריד, ד"ר עדנה גוק, ד"ר רותי יהל
יוני 2025
טבלת גידוד וכרכוב בשמורת דור-הבונים
צילום: אורית ברנע
בספטמבר 2024 החל סקר ראשון מסוגו, של צבירי המין צינוריר בונה (Dendropoma anguliferum) לאורך החוף. סקר זה נעשה במיפוי בעזרת מערכת GIS חדשנית שפותחה ברשות הטבע והגנים. במיפוי התגלו 1,773 צברים חיים של צינוריריים בארבעה מקומות – בשמורת דור-הבונים, באיי מעגן מיכאל, באיי חוף דור ובחוף עתלית-נווה ים. באזורים מסוימים אף נמצאו שולי טבלאות גידוד מכוסים לגמרי בצינוריריים, והם מעידים על התאוששות ניכרת של המין בכל רצועת חוף הכרמל. בעבודת מיפוי הצברים תועד כל אחד מהם בצילום כדי לאפשר מעקב מדויק אחר תנודות באוכלוסייה. את הסקר מוביל צוות האקולוגיה הימית בחטיבת מדע ברשות הטבע והגנים בשיתוף ד"ר אורית ברנע.
בסקר קודם, שנעשה ב-2020–2021 נסקרו טבלאות הגידוד בחוף הכרמל בשמורת טבע חוף דור-הבונים, כולל קילומטר אחד מצפון ומדרום לה, ותועדו בו 195 צברים חיים של צינוריריים לאורך כ-6 קילומטרים של שולי טבלאות גידוד. ניתוח גנטי של רצפי דנ"א מהדגימות הצביע על קרבה של 96%–100% לרצפי צינוריריים מהאגן המזרחי של הים התיכון ועל התאמה של 99%–100% לרצפים של פרטים מדרום לבנון. את הסקר עשתה ד"ר אורית ברנע, והעבודה המולקולרית נעשתה בשיתוף פרופ’ אריאל קושמרו ומיכל לידור-נעים מאוניברסיטת בן גוריון. את המחקר מימן והוביל צוות האקולוגיה הימית בחטיבת המדע של רשות הטבע והגנים.
עד שנות התשעים של המאה העשרים היו הצינוריריים שכיחים במקומות רבים בחופים הסלעיים בישראל. מתחילת שנות האלפיים החלה ירידה חדה באוכלוסייתם וכעשור אחר כך, ב-2012, תועדה ירידה חדה בפרטים חיים באתרים שונים. ב-2017 כבר כמעט לא נמצאו פרטים חיים בכל האתרים שנסקרו לאורך חופי ישראל, והיעלמותם המהירה עוררה חשש כבד מפני הכחדה אזורית שיהיו לה השפעות חמורות על יציבות טבלאות הגידוד ועל המגוון הביולוגי התלוי בהן. הגורמים להיעלמות הצינוריר אינם ברורים עד היום. אלו כמה השערות לגבי התופעה: שינויי אקלים, זיהום, עלייה בפעילות אנושית, החמצת מי הים, ותחרות עם מינים פולשים דוגמת הצדפה הפולשת בוצית פרעה (B. pharaonis).
טבלת גידוד בשמורת דור-הבונים
, צילום: אורית ברנע
צינוריר בונה הוא מין של חילזון ימי החי בים התיכון בלבד, בעיקר באזורים חמים בו. זהו מין נייח, כלומר אינו נע באופן חופשי אלא קבוע למצע בתוך קונכייתו. מבנה הקונכייה של הצינוריר אינו שבלולי, כברבים מהחלזונות, אלא צינורי, ומכאן שמו – צינוריר. הפרטים מתיישבים זה ליד זה והקונכיות נשזרות זו בזו ויוצרות מבנה הנדסי מורכב וחזק, הדומה לשונית. לחוזק המבנה תורמות גם אצות גירניות וחילזון אחר בשם שלשולן משולש.
הצינוריריים מתמקמים בעיקר בשולי טבלאות הגידוד, שהן אזורי סלע חשופים למפץ הגלים. המבנים המוגבהים שהם יוצרים עליהן, המכונים כרכובים, מגינים על טבלאות הגידוד מפני שחיקה ובליה ועוזרים בשמירה של מים על פניהן, שמשמעותה הפחתה של התייבשות הטבלאות בשפל. בכך הם תומכים במגוון גדול של אצות ומיני בעלי חיים המתקיימים עליהן. למעשה תרומתו של הצינוריר ביצירת מבנה הכרכוב ועיצוב חברת החי והצומח על הטבלאות רבה כל כך, שהוא מוגדר "מין מהנדס סביבה", ועל רקע זה יובן שהתאוששותה של אוכלוסייתו באזור חוף הכרמל חשובה מאוד.
צינוריר בונה - צילום תקריב
, צילום: איילת ניר
גילוין מחדש של אוכלוסיות חיות של צינוריריים מסקרן מאוד ומעודד חוקרים להמשיך במחקר ולהרחיבו לעוד אתרים בישראל שבהם יש טבלאות גידוד. הוא גם מעיד על יכולתן של מערכות אקולוגיות ימיות להתאושש ועל חשיבותו של שימור המגוון הביולוגי בחופי ישראל.
צוות אקולוגיה ימית בחטיבת מדע מוביל את העבודה המדעית בתחום שמירת הטבע הימית: קידום, ניטור וממשק שמורות טבע ימיות, סקרים נושאיים, טיפול בנושאי פיתוח בים, ועוד. ד"ר אורית ברנע היא ביולוגית ימית עצמאית, שותפה בסקרים ובכתיבת מסמכי מדיניות.