ב-2024 נעשה סקר ראשון של צדפות מים מתוקים בכ-40 אתרים, בהם 20 נחלים ונתיבי מים במערכת הירדן ובכנרת. ברובם התגלו צדפות חיות או קשוות (החלק הקשיח של הצדפה) טריות, ובכמה אתרים נמצאו פרטים צעירים בגדלים שונים. קיומם שם מעיד על הצלחתן של הצדפות להתרבות, ומלמד שמערכת הירדן חיונית ויש ביכולתה להמשיך ולתמוך באוכלוסיותיהם של חסרי חוליות רגישים אלו.

 

מטרת הסקר הייתה לסרטט תמונה עדכנית של מצב אוכלוסיות הצדפות במערכת הירדן. רוב מיני צדפות הנחל בישראל מצויים בסכנת הכחדה בגלל זיהום נחלי החוף ואירועים היסטוריים, כמו ייבוש החולה והידרדרות נחלים במדינות שכנות, ולפיכך נותרה מערכת הירדן בישראל בית גידולן העיקרי של צדפות במזרח התיכון. בסקר נעשו בפעם הראשונה זיהוי מיני צדפות ומיפוים והערכת מצב האוכלוסיות על פי גודלן, צפיפותן והרכב גילן. 

 

הסקר התמקד במיני הצדפות הגדולים ותועדו בו חמישה מינים. שלושה מוכרים ממערכת הירדן: צדפת נחלים כנרתית (Unio terminalis terminalis), צדפת אגמים כנרתית (Potomida littoralis semirugata) וסלסילה חומה (Corbicula fluminalis), ושניים מקורם בנחלי החוף: סלסילה חופית (Corbicula consobrina) וצדפת נחלים לבנטינית (Unio mancus eucirrus). ניתן לשער שהם הגיעו למערכת הירדן באמצעות פעילות אדם.

לצדפות הנחל נודעת חשיבות רבה בבית הגידול המימי בזכות תפקודן האקולוגי בסינון המים בתהליך תזונתן, ובהסרת חומרים אורגניים וחלקיקים מרחפים המצטברים במים ומשפיעים על איכותו של בית הגידול. היות שהן מאריכות ימים, עד 90 שנה, ושוהות במקום אחד ללא תנועה כל חייהן, משמשות הצדפות סמן ביולוגי (ביו-אינדיקטור) רגיש לשינויים – באיכות המים, בזיהום ובתנאי בית הגידול – והיעלמותן מתריעה אפוא על הרעה במצב בית הגידול. 

 

במחזור חייהן של צדפות נחל יש שלב טפילי, התלוי בנוכחות מיני דגים מארחים, ולכן תפוצתן הרחבה ושפע הפרטים שנמצאו בסקר משקפים קישוריות הידרו-ביולוגית תקינה בנחלים. למשל, אחרי הצפת חלקת 400 הדונם בשמורת טבע החולה, שיצרה קשר הידרו-ביולוגי בין השמורה למערכת הירדן, נצפו בשמורה פרטים צעירים של צדפת נחלים כנרתית. סביר שדגים שהגיעו לשמורה מתעלה מערבית הם האחראים להפצתה, ואחר כך להתחדשות רבייתה בשמורה. לעומת זה היעדר מיני צדפות ממשפחת Unionidae, הזקוקים לדג פונדקאי לרבייה והפצה, עשוי להצביע על קישוריות הידרו-ביולוגית לקויה. 

 

לאחרונה החל מחקר רב-תחומי – גנטי, ביולוגי ואקולוגי – שנועד להרחיב את הידע על אוכלוסיות צדפות הנחל במערכת הירדן ובנחלי החוף. תוצרי המחקר יסייעו לנו להבין את צדפות הנחל, שנמנות עם בעלי החיים הרגישים ומאריכי הימים ביותר בטבע הישראלי, ולשמור עליהן טוב יותר.