הנמלה קטיפנית האלון (Liometopum microcephalum) יוצרת מושבות גדולות בתוך חללי עצים. היא בונה את קיניה מנסורת של חיפושיות נוברות ומקננת במגוון רב של עצים – עד תשעה מינים בסקרים האחרונים – בהם אלון התבור, דולב מזרחי, צפצפה, ערבה, מילה סורית, ותות. התכונה המשותפת לעצים המועדפים היא קליפה סדוקה מאוד או חללים גדולים בגזע. בקיבוץ נאות מרדכי נמצאו הנמלים גם במיני עצים תרבותיים כגון פקאן, ברוש וסיסם הודי. קטיפנית האלון היא אומניבורית, כלומר אוכלת כול. היא ניזונה מטרף, מטל דבש, מזרעים ומטריפת חרקים שנוברים בעץ, ובכך היא עשויה לקיים יחסי הדדיות עם העצים המאכלסים אותה.
המין קטיפנית האלון הוא פלארקטי (אזור ביוגיאוגרפי בצפון כדור הארץ). הוא נחשב נדיר בעולם ובעל תפוצה כתמית, ובאירופה מספר מושבותיו פחת בשל הרס בתי גידולו. בארצנו חשוב לנטר אותו מפני שישראל היא גבול התפוצה הדרומי העולמי של המין, ומפני שהוא עשוי לשמש ביו-אינדיקטור למצב מערכת הסביבה בכלל ולבריאות העצים על גדות פלגים בפרט.
סקרים שנעשו בשנים האחרונות על תפוצת מין נדיר זה מראים שחל שינוי משמעותי בתפוצתו. כיום הנמלה נעדרת לחלוטין או נדירה באתרים שבהם הייתה מוכרת בעבר בצפון הארץ, כמו החלקים העליונים של הבניאס והדן, והיו גבול תפוצתה הצפוני בישראל. עם זאת, מושבות חדשות שלה התגלו הרחק דרומה מאזור תפוצתה הידוע – בשמורת טבע החולה, באגמון החולה, במורדות הגולן (עין שוח ועין פית) ובכמה מקומות אחרים. למרבה הצער בעקבות נפילת טיל באזור זה במלחמה נשרף מקבץ קטן של עצי צפצפת הפרת – היחיד באזור שמורת טבע החולה – ובסקר שנעשה ב-2025 הנמלה לא נמצאה בו עוד.
הממצאים החדשים גילו שינוי בגבול התפוצה הדרומי העולמי הידוע של המין, וההערכה היא שמגמת ההתפשטות היא דרומה בעמק החולה ובמורד זרמי הנחלים. אלא שבתפוצתה החדשה רבים מהאתרים החדשים שבהם היא נמצאת עתה מצויים מחוץ לשמורות טבע ולאזורים מוגנים, ומתוך כך פחתה מאוד ההגנה על המין, שמכוח היותו בתוך שמורות טבע הוגדר עד כה בדרגת איום NT (קרוב לסיכון).
רשות הטבע והגנים סקרה את תפוצת קטיפנית האלון באזור מקורות הירדן ודרומה מהם כדי ללמוד את תחום תפוצתה, וגם בחנה את יחסי הגומלין שלה עם המין נמלת האש הקטנה (Wasmannia auropunctata) – מין פולש בעל יכולת דחיקה תחרותית גבוהה – שגם הוא מתקיים בתחום תפוצתה. הסקרים נעשו בשנים 2021, 2024 (בשיתוף קק"ל) וב-2025. הסוקרים בסקר האחרון היו גלעד בן צבי, עדי רמות, ד"ר אודי שגב וידידיה קרליבך מהמעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב, והסקר נעשה עבור רשות הטבע והגנים.
הסקרים מראים שנמלת האש הקטנה מהווה איום ממשי ומיידי על קטיפנית האלון, שכן קטיפנית האלון נעדרת לחלוטין מאתרים שבהם נוכחת נמלת האש, למשל בפלג דפנה, בשטחים נגועים בחורשת טל ובשמורת נחל שניר. המיפוי העדכני בשמורת נחל שניר ובחורשת טל (2025) מורה על גידול ניכר בשטחי הנגיעות של נמלת האש, ואף על הגעתה אל גדת נחל שניר.
ניסויים מקדמיים לבירור יחסי הגומלין בין שני המינים, שנעשו באזור נאות מרדכי, העלו שמתקיימים ביניהם יחסי גומלין תחרותיים, הגורמים להם להימנע ממפגשים אלו עם אלו בתחנות האכלה. נראה שעם עליית חום היום נעשית נמלת האש הקטנה שלטנית יותר ופעילותה מתגברת, ובעזרת התנהגות זו היא מחליפה את קטיפנית האלון בתחנות ההאכלה.
היעלמותה של קטיפנית האלון מאתרים שבהם התקיימה בעבר והיעדרה משטחים נגועים בנמלת האש הקטנה מלמדים שנמלת האש היא גורם מפתח בשינוי תפוצת קטיפנית האלון. נוכח האיום המשמעותי שמציבה נמלת האש ואיומים אחרים, כגון שינויי אקלים ושרפות, יש הצדקה לבדוק מחדש את הערכת האיום על קטיפנית האלון ולהעלותה מדרגת איום NT (קרוב לסיכון) לדרגה VU (פגיע).
.jpg)
