מעבר חצייה אקולוגי
דוח חדש חושף עליה בתנועת בעלי חיים במעבר עילי בין הכרמל לאלונה-מנשה
צבי ישראלי במעבר אקולוגי מעל כביש 67
צילום: מצלמת מעקב
כביש 67 חוצה את המרחב שבין שיפוליו הדרומיים של הכרמל לאזור אלונה ורמת מנשה. משני עברי הכביש קיים עושר ומגוון מיני יונקים גבוה יחסית, ובשנת 2010 הוקם בו מעבר אקולוגי עילי במטרה לאפשר תנועת בעלי חיים בין דרום הכרמל לאלונה ורמת מנשה.
אזור אלונה-מנשה מתאפיין במעבר הדרגתי בין חורש ים-תיכוני לבתות, ומהווה בית גידול אידיאלי לצבי הישראלי, המעדיף שטחים פתוחים וחורשים דלילים. ללא המעבר האקולוגי, אוכלוסיית הצבאים באזור אלונה ורמת מנשה הייתה נותרת מנותקת מאוכלוסיית הצבאים הגדולה יותר שבכרמל.
צבי ישראלי הוגדר כמין מטרה להקמת המעבר, ועל כן רמת השימוש שעושים בו הצבאים מהווה מדד חשוב לתפקודו של הגשר כמעבר אקולוגי פעיל ליונקים. ב-2025 נערך מעקב לבחינת תפקוד המעבר, כעשור לאחר הניטורים הקודמים שבוצעו בשנים 2015 ו-2017 על ידי בן רוזנברג, אקולוג המרחב דאז.
תוצאות הניטור, המפורסמות כעת
בדוח סיכום של רשות הטבע והגנים, מראות כי עושר המינים ותדירות השימוש בגשר עלו משמעותית בהשוואה לנתוני העבר. צבאים ומיני טורפים משתמשים במעבר העילי כנתיב תנועה קבוע, בעיקר בחורף ובאביב, השומר על הקישוריות בין האוכלוסיות שהכביש ותשתיות נוספות קטעו. המעבר האקולוגי מתפקד כיום כציר תנועה חיוני לחיות הבר באזור.
הצלחת איסוף הנתונים השנה התאפשרה במידה רבה בזכות הירתמותו של הפקח האזורי דניאל חכם, שלקח את הפרויקט באופן אישי והבטיח את רציפות הניטור בשטח.
מינים שמשתמשים במעבר האקולוגי
צבי ישראלי תועד על המעבר ב-80 אירועי צילום שונים במהלך 2025. זוהי עלייה מרשימה לעומת הניטור הקודם מלפני עשור – אז תועדו 56 אירועי צילום בלבד לאורך שלוש שנים במצטבר. ניתוח הנתונים העלה כי תנועת הצבאים מאוזנת בין צפון לדרום (40 מעברים לכל כיוון), עובדה המעידה על קישוריות טובה בין גוש אלונה ורמת מנשה לבין הכרמל.
נתון מעניין נוסף נוגע ליחס הזוויגים: 72% מהצבאים שתועדו חוצים הם זכרים. הממצא תואם את התנהגותם הטבעית של הזכרים בעונות הייחום והרבייה, שבהן הם נוטים לנוע למרחקים גדולים יותר מאשר הנקבות.
במהלך השנה תועדו במעבר 13 מיני בעלי חיים שונים, לעומת 10 מינים בשנת 2017. המין המצולם ביותר היה תן זהוב (1,370 אירועי צילום), ואחריו חזיר בר ודורבן הודי. המצלמות תיעדו גם זאב אפור, צבוע מפוספס, גירית מצויה ושועל מצוי, לצד תיעוד בודד של ארנבת השדה.
הנתונים מצביעים על חלוקת זמנים ברורה ביממה: צבאים משתמשים במעבר כמעט אך ורק בשעות היום, בעוד שתנים, חזירי בר ודורבנים פעילים עליו בעיקר בשעות בין הערביים והלילה. מבחינה עונתית, הצבאים נצפו במעבר בעיקר בחודשי החורף, בעוד שבחודשי הקיץ לא תועד שימוש שלהם במעבר העילי. בעתיד מתוכנן להשלים את הבדיקה גם עבור קבוצות בעלי חיים קטנות יותר, כמו זוחלים ומכרסמים.
שיטה חדשנית לניתוח תמונות
ניתוח אלפי התמונות שנאספו במצלמות השביל לאורך שנת הניטור התאפשר הודות לטכנולוגיית בינה מלאכותית מתקדמת, שייעלה משמעותית את העבודה. המערכת סרקה את הקבצים וסיננה במהירות תמונות ריקות שנוצרו כתוצאה מתנועת צמחייה או צללים, ובכך חסכה לחוקרים שעות עבודה רבות של מיון ידני. למרות האוטומציה, האקולוגים ביצעו הליך אימות ידני קפדני (ולידציה) לכל זיהוי. תהליך זה נועד לוודא שהמודל לא קטלג בטעות תמונות עם חיות כריקות, ובמקרים של שגיאה בוצע תיוג מתקן כדי להבטיח דיוק מדעי מרבי לנתוני הדוח.
אורי שפירא הוא אקולוג כרמל במחוז צפון
