מזיהוי אקוסטי פרטני ודגימת DNA מהאוויר, ועד לבינה מלאכותית בשירות החקלאות ומאבק בפרצות האסדרה של סחר בין-לאומי בחיות בר
ציד וניצול חיות בר בהיקף נרחב בעולם הם גורמים בולטים בצמצום אוכלוסיותיהם של מיני צמחים ובעלי חיים רבים, והיום מרכז הכובד של המאבק המתמשך בסחר בבעלי חיים עובר לטכנולוגיות חדשות. בשתי פלטפורמות קוד פתוח – Spatial Monitoring and Reporting Tool (SMART) ו-EarthRanger – כבר נעשה שימוש נרחב בעולם והן משנות את המלחמה בסחר בלתי חוקי בחיות בר. מדובר בכלים שמייצרים אינטגרציה של נתונים בזמן אמת – מדיווחי סיור עד חיישנים אקוסטיים ומצלמות שביל. מערכת SMART מתמקדת בתקינה ובניתוח היסטורי של מאמצי האכיפה; מערכת EarthRanger משלימה אותה בסיפוק תמונה מבצעית חיה; והשילוב של שתיהן מעניק לפקחים יכולת לזהות אזורי ציד ולשבש רשתות פשע חוצות גבולות.
דוגמה ליעילות השיטה היא זמביה, שבה יישומן של שתי המערכות המשולבות הביא לקפיצת מדרגה ביעילותם של סיורי האכיפה בפארק הלאומי העצום Kafue. הפארק משתרע על 22,400 קמ"ר בקירוב, ובזכות יעילות הסיורים המשופרת נעצרו 322 ציידים לא חוקיים בשנת 2021 לבדה.
טכנולוגיית eDNA metabarcoding משמשת לניטור מגוון ביולוגי ולזיהוי חברות בעלי חיים ועושר מינים בבתי גידול ובמערכות אקולוגיות. בעבר יושמה הטכנולוגיה בעיקר במערכות מימיות, וכעת מתרחב השימוש בה גם למערכות יבשתיות.
סקירה נרחבת של השיטה מציגה יכולת פורצת דרך, המתבטאת בניצול מצעי דגימה חדשניים. להן שתי דוגמאות: מחקרים הראו שניתן להפיק דנ"א מהאוויר באופן ישיר(airDNA) כדי לזהות אוכלוסיות חרקים וחולייתנים יבשתיים בלי לבוא לכדי מגע איתם; ושימוש בדנ"א "מעוכל" (ingested DNA), שנאסף מחרקים ניזוני דם או מצואה של טורפים, מאפשר לזהות מיני יונקים נדירים שקשה לאתר ולעקוב אחריהם, מפני שהם שוכנים בצמרות העצים.
מחקר חדש חושף את הכשלים באסדרה של אמנת CITES לסחר בזוחלים בנורווגיה ובהולנד. במתכונתה הנוכחית מאפשרת האמנה למערכת "להלבין" זוחלים שנתפסו בטבע בהצגתם כחיות שגודלו בשבי (Captive-bred), וכך הם מוכנסים למסלול הסחר החוקי ונוצרים שווקים מקבילים שקשה לאכוף בהם את החוק.
כדי לפתור פרצה זו דנים החוקרים באפשרות להטיל איסור גורף על סחר בזוחלים חיים. לטענתם יהיה קל ופשוט הרבה יותר לאכוף איסור גורף מלאכוף את משטר האסדרה הנוכחי, שאיננו יעיל במניעת סחר בחיות בר.
טכנולוגיה חדשה להגנה על יבולים מספקת פתרון חכם המשלב סריקת לייזר ובינה מלאכותית. המערכת סורקת שדה באופן רציף, וכשהיא מזהה תנועה וניסיון של בעל חיים להיכנס לתוכו מופעל בה מודל למידה עמוקה בשםEvoNet, המזהה את מין בעל החיים בדיוק מרשים של 96.7%.
לפי סיווג בעל החיים המערכת קובעת אם הוא מאיים על היבול, ואם הוא מאיים היא מפעילה הרתעה ממוקדת. חדשנות המודל מתבטאת בזיהוי מהיר ומדויק של בעל החיים בשטח והרתעתו, ובכך תועלתו כפולה: נמנע נזק לחקלאות, ומצטמצמת הפגיעה בבעלי חיים שאינם מזיקים.
מחקר חדשני מציג שיטה לזיהוי פרטני של קולות בעלי חיים לשם הערכת גודל האוכלוסייה, ומציע חלופה אקוסטית לדיגום המסורתי בעזרת תצפיות, שאינו יעיל בבית גידול סבוך.
ניסוי השיטה נעשה בעונת הרבייה. החוקרים השתמשו במערכי מיקרופונים לתיעוד קריאות של זכרים של הציפור Wild Red Junglefowl (Gallus gallus jabouillei), שחיה ביער טרופי בסין, ונמצא שהשיטה מדויקת ברמה גבוהה מ-80% בהערכת גודל האוכלוסייה. אף שנתון זה נמוך מעט מהערכות המבוססות על תצפיות ושמיעה, אמינותו של הניטור האקוסטי גבוהה בהרבה מהדיגום הקיים, והוא גם מסיר את החשש מספירה כפולה של פרטים.
שיטה זו היא לא רק יישום חדשני של זיהוי פרטני במחקרים של אוכלוסיות ציפורים, היא גם מציעה נקודות מבט ומתודולוגיות חדשות להערכת גודל האוכלוסיות של מיני עופות בסכנת הכחדה.