תפוצתו העולמית של צב רך היא רחבה, על כן איגוד השימור העולמי (IUCN) הגדיר אותו מין שאינו בסכנת הכחדה. אולם באזור אגן הים התיכון מצבו שונה והוא מוגדר מין פגיע (VU). גודלן של אוכלוסיות צבים רכים באגן הים התיכון בכלל ובנחלי החוף בישראל בפרט הולך וקטן עקב פגיעה באזורי מחייתן, בעיקר נחלים. גורמי הפגיעה בהם הם ריסוס שדות חקלאיים בקרבתם, שינוי תוואי של אפיקים, פגיעה בצמחיית הגדות וכן שאיבות מים וזיהומם. כל אלו פוגעים במקורות המזון של צב רך ומתוך כך ניכרת מגמת ירידה בגודל אוכלוסיותיו באגן הים התיכון. 

 

החל משנות ה-60 של המאה הקודמת קיימת גם אוכלוסייה בשמורת טבע החולה ובעמק החולה, והיא תולדה של העתקת פרטים שגודלו בגן הזואולוגי באוניברסיטת תל אביב. ההעתקה נעשתה בתגובה למצבם הירוד של נחלי החוף באותה תקופה עקב זיהום המים, גריעת מים והתייבשות. הפרטים שהועתקו התבססו והם מהווים אוכלוסייה מתרבה בשמורה ובעמק החולה, הגורמת לנזקים אקולוגיים. מסיבה זו מתבצע ממשק בשמורה שתכליתו צמצום גודל האוכלוסייה באמצעות העתקה של בוגרים ואבקועים חזרה לנחלי החוף. בשנים האחרונות חלה ירידה חדה במספר הקינים של צב רך בשמורת החולה, המשקפת ירידה גם בגודל האוכלוסייה, והיא עדות להצלחת הממשק של העתקת הבוגרים והאבקועים מהשמורה.                                                       

 

 

 

 

עוד מידע על צבים רכים 

סקר צבים רכים ב-2020 

אודות הצב הרך