כך נשמור על הלובסטר הים תיכוני
מחקר על הלובסטר כפן גושמני מראה ששמורת הטבע הימית בה הוא נמצא שומרת עליו ומדגים את החשיבות של שמורות טבע ימיות בישראל
איל מילר, ד"ר רותי יהל
נובמבר 2023
כפן גושמני
צילום: Depositphotos
הלובסטר הים תיכוני מהמין כפן גושמני (Scylarides latus) הוא הסרטן הגדול ביותר בחוף הים תיכוני של ישראל ומהגדולים בים התיכון בכלל. כמחצית השנה הוא חי על הקרקעית הסלעית שמול חופי ישראל ובחורף הוא נודד לים העמוק. הכפן הגושמני חסר צבתות ובמקומן יש לו כפות שבעזרתן הוא לוחץ ומפצח בכוח רב את טרפו, כגון צדפות. תנועתו האיטית ושהייתו דרך קבע באזור סלעים הופכות אותו למטרה נוחה לדייגים, ואכן בעבר הוא היה נפוץ בבתי גידול סלעיים בכל הים התיכון ובמזרח מרכז האוקיינוס האטלנטי, אולם בעטיו של דיג יתר הצטמצמו אוכלוסיותיו בשנים האחרונות ברוב האזורים ובכללם ישראל, אף שהוא ערך טבע מוגן בה ואסור לצוד אותו.
מחקר שנעשה ברשות הטבע והגנים בשיתוף אוניברסיטת חיפה על אודות הכפן הגושמני בשמורת הטבע הימית ראש הנקרה–אכזיב והתפרסם לאחרונה, מראה שאוכלוסיית הכפנים מוגנת טוב יותר בתחום השמורה מאשר מחוץ לה. בהשוואה לשטח סמוך, שהוא בעל אותם מאפייני קרקעית אך אינו שמורת טבע, נמצא שבשמורה, שבה הדיג אסור, יש יותר סרטנים וגופם גדול ב-8% בקירוב מגופם של הסרטנים שבשטח שאינו שמורה. מסקנת המחקר היא ששמורת הטבע מסייעת בשימור הלובסטר הים תיכוני.
כפנים גושמנים
, צילום: Depositphotos
תוצאות אלו עולות בקנה אחד עם דיגום שנעשה באותה שמורה ימית של דג מהמין דקר הסלעים (Epinephelus marginatus). גם הוא, כמו הסרטן, מאופיין בערך מסחרי גבוה, בניידות נמוכה יחסית ובנאמנות לבית הגידול. הדיגום הראה שהוא שכיח וגדול יותר בתחום השמורה בהשוואה לבני מינו בשטח דומה מחוץ לה. בבית גידולו דקר הסלעים הוא טורף-על, ועל כן מצב אוכלוסייתו משמש אינדיקטור לכלל מצבה של המערכת האקולוגית שבה הוא נמצא. מתוך כך נראה שכמו דקר הסלעים, גם מצבה של אוכלוסיית הכפן הגושמני יכולה ללמד על מצב בית הגידול שבו הוא חי, ובאופן מיוחד על מצבה של השמורה הימית ראש הנקרה-אכזיב.
תוצאות המחקר על הכפן הגושמני הן עוד עדות להגנה שמעניקות שמורות טבע בים על בתי גידול ועל מגוון בעלי חיים וצמחים שבהן, ועל כן הן משמשות כלי יעיל וחשוב לשימור ואישוש המערכת האקולוגית הטבעית ולהגנה על מינים ולשיקומם. בשנים האחרונות הוכרזו בים התיכון כמה שמורות טבע ורשות הטבע והגנים מקדמת תוכנית להכרזת שמורות ימיות נוספות, חלקן בים העמוק, וכך ייווצר מארג שמורות שיגן על מגוון מערכות אקולוגיות ימיות וחופיות. לשמירה על מערכות אלו נודעת גם משמעות בינלאומית, שכן בחלקו המזרחי של הים התיכון הקרוב לחופי ישראל שוררים תנאים ייחודיים שתרמו ליצירת מינים אנדמיים רבים ולתופעות סגוליות שטרם נחקרו.
איל מילר מנהל מרחב כרמל, לשעבר מנהל מרחב ים צפון ופקח שמורת טבע ימית ראש הנקרה
ד"ר רותי יהל מנהלת תחום אקולוגיה ימית בחטיבת מדע
