חלק ניכר מהשמורות הימיות בחוף הדרומי של אילת מעולם לא נוטר לפני הקמתו של המחנה האקולוגי, ולפיכך לא היה ידוע מהו היקף הנזק שנגרם לשוניות האלמוגים מן הפעילות התיירותית האינטנסיבית בהן. מטרתו של המחנה האקולוגי הייתה אפוא להשלים פערי ידע בכל הנוגע להשפעות של גורמי הפרעה, בעיקר מקומיים, על שוניות האלמוגים ועל מבנה חברות הדגים בהן, ונבחנו גם השפעות אירועי קיצון על אזורי שונית רדודים, כגון הסערה החזקה שפקדה את מפרץ אילת במרץ 2020.
ממצאי המחנה האקולוגי המפורטים בדוח מסרטטים תמונת מצב עדכנית על מצבן של שוניות האלמוגים הרדודות בצפון מפרץ אילת ומהווים בסיס להשוואה בעתיד ולבחינת מגמות בזמן. כך למשל נמצא שחברות הדגים יציבות זה שנים מבחינת שכיחות ועושר מינים, למעט אחרי הסערה שהכתה בחופי אילת במרץ 2020. בעקבות הסערה חלה ירידה ניכרת בשכיחות הדגים ובעושר המינים, אולם רק לזמן קצר. שנה לאחר מכן כבר נרשמה התאוששות מלאה וחברות הדגים חזרו למצבן הקודם.
גם חברות האלמוגים היו יציבות במשך השנים מבחינת עושר סוגים ואחוזי כיסוי, למעט באתר הנמצא מול מלון הנסיכה, שבו נגרמה ירידה ברורה באחוז הכיסוי של האלמוגים בעטיה של אותה סערה. עם זאת, באתרים שבהם לחץ המבקרים גדול אך רמת הפיקוח נמוכה נמצא שיעור גבוה יותר של אלמוגים שבורים. דיגום באתר קצא"א, שחלק ממנו נפתח לציבור ב-2017 ורמת הפיקוח בו נמוכה, הראה שבחלקו הפתוח לציבור שיעור האלמוגים השבורים גבוה משיעורם בחלקו הסגור לציבור, וממצא זה אישש שיש קשר מובהק בין מספר המבקרים לרמת הפיקוח.
.jpg)
