בישראל ידוע על מינים פולשים רבים של צמחים ובעלי חיים ועל מקומות הימצאותם ומגמות התפשטותם בה, אולם חסר מידע על היקף הנזקים הכלכליים שהם גורמים – מידע שעשוי לסייע לגופי הממשלה למקד את פעולותיהם נגדם. בעבודה שנעשתה לאחרונה להערכת היקף הנזק הכלכלי ממינים פולשים השוו החוקרים את עלות מיגורם בארץ לעלות מניעת כניסתם אליה והתבססותם בה, והם מראים שיש כדאיות כלכלית במניעת כניסתם של הפולשים לארץ מלכתחילה. 

מינים פולשים מסבים נזקים גדולים ורחבי היקף במדינות שאליהן פלשו וכך גם בישראל, לפי עדויות מצטברות. אלא שמלבד עדויות אלו אין נתונים מדויקים על היקף הנזק הכלכלי שנגרם בעטיים על אף שהנתונים נחוצים לגופים בארץ במאמציהם למגר מינים אלו. לתיקון מצב זה נעשתה לא מכבר עבודה שתכליתה להעריך מהי עלותו הכלכלית של הנזק התיאורטי שמינים פולשים מסוימים עלולים לגרום לעומת עלות הפעולות הנדרשות למניעת הגעתם של הפולשים לארץ או התבססותם בה. בעבודה נעשה שימוש במודל כלכלי דומה לחישובים המקובלים של עלות-תועלת ונבדקו בה מינים פולשים שאינם מטופלים כיום על ידי משרד החקלאות. את העבודה עשו רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות.

דוח הערכה כלכלית לכדאיות הטיפול במינים פולשים על פני מניעת התפשטותם בארץ

 תנועה של בעלי חיים וצמחים ממקום למקום היא תופעה טבעית, ומינים רבים מרחיבים ומשנים את תפוצתם בתגובה לשינויים בסביבה. אולם פעילות האדם, בהתערבות מכוונת או בלתי מכוונת, תורמת רבות להרחבת תפוצתם של מינים פולשים שכן רובם לא היו מגיעים למקומות חדשים אלמלא הועברו אליהם על ידי האדם. השפעתם של מינים פולשים בשטחים שאליהם הם הגיעו היא שלילית, ופוטנציאל הנזק שהם מסבים בהם גדול מאוד. מבחינה אקולוגית הם מהווים הפרעה לתפקודם של מינים מקומיים במערכות אקולוגיות טבעיות, ונחשבים לגורם השני בחשיבותו לאובדן המגוון הביולוגי בעולם.