עמוד הבית > דוח מצב מפרץ אילת 2024
דוח מצב מפרץ אילת 2024

דוח חדש מציג את מצבם של מערכות אקולוגיות ומינים במפרץ אילת ואת הפעילות למיזעור הפגיעה במפרץ מגורמי הפרעה ואיומים 

מבט עילי על שמורת טבע ים האלמוגים במפרץ אילת, צילום: דורון ניסים

במפרץ אילת שונית אלמוגים ומערכות אקולוגיות אחרות בעלות מגוון ביולוגי מהעשירים בעולם, ובהן שיעור גבוה של מינים אנדמיים. האלמוגים במפרץ אילת עמידים לתנאי אקלים משתנים וייתכן שכיום המפרץ הוא מפלט עולמי לשוניות אלמוגים, לאור קריסת שוניות אלמוגים בעולם בעקבות עליית טמפרטורות הימים והאוקיינוסים. למרות זאת הים והחופים במפרץ אילת סובלים ממפגעים רבים. דוח חדש מציג את מצבם של מערכות אקולוגיות ומינים במפרץ אילת, כפי שנמצא בפעולות ניטור ובסקרים ואת פועלה של רט"ג למיזעור הפגיעה במפרץ מגורמי הפרעה ואיומים אנתרופוגניים.

 
לדוח המלא: מצב מפרץ אילת 2024 
מצב מערכות אקולוגיות ומינים

המחנה האקולוגי: בשנים האחרונות נעשה ניטור רב שנתי בשם "המחנה האקולוגי" של בלטי אלמוגים וחברות דגים בארבעה אזורי דיגום שונים הנבדלים ביניהם בין היתר ברמת הלחץ של מבקרים וצוללים. תוצאותיו סיפקו תמונת מצב ומגמות רב-שנתיות, והן מראות שכיסוי האלמוגים בבלטי אלמוגים מתאפיין בעיקר באלמוגי אבן והיה דומה בכל אזורי הדיגום. גם עושר המינים בהם היה דומה ולא השתנה בשנות הדיגום, וככלל הייתה יציבות בבלטי אלמוגים ואף חל בהם שיפור. עם זאת לאחר הסופה הדרומית באביב 2020 ניכרה ירידה בשטח הפנים של הבלטים. בניטור נבדקה גם השפעת מבקרים על אלמוגים ונמצא שפעולות אכיפה חשובות לשמירה עליהם ומקטינות את שיעור השבירה של אלמוגים הנגרם ממבקרים ומצוללים. 

 

בניטור תועדו 295 מיני דגים מ-52 משפחות. חברות הדגים היו יציבות בשנות הדיגום הן בעושר המינים והן בשפע הפרטים. שיעור הדגים הפלנקטיבורים הוא הגדול ביותר, ובאופן כללי מאפייני הרמות הטרופיות שנמצאו מעידים על בתי גידול בריאים ועל חברות דגים יציבות. חברת הדגים הייתה יציבה בשנות הדיגום הן בעושר המינים הן בשפע הפרטים. לאחר הסערה הדרומית באביב 2020 חלה ירידה חדה בשכיחותם של דגים אך בטווח הארוך לא נפגע עושר המינים וחברת הדגים התאוששה כבר כשנה לאחר הסערה. בה בעת נראה שלחץ מבקרים גבוה משפיע על חברת הדגים ועל כן יש חשיבות שבשמורות טבע ימיות תמשך הכוונת מבקרים לתנועה במסלולים מוגדרים. 

מדידות בבלט אלמוגים, צילום: אסף זבולוני

ניטור מרבדי עשב ים: מרבדי עשב הים במפרץ תומכים במינים רבים ונחשבים מיני מפתח מהנדסי סביבה. מיפוי עשב הים במפרץ הראה על שני ריכוזים: האחד מול החוף הדרומי, בתחום שמורות הטבע הימיות, והשני מול החוף הצפוני. במיפוי נמצא גם שמאז 2008 בה פונו מהמים כלובי הדגים שהיו מול החוף הצפוני הולכים ומתרחבים מרבדי עשב הים באזור זה. 

 

אזורים מזופוטיים: סקרים בעומק המזופוטי של 30 מטרים ויותר, שבהם מתקיימות שוניות ייחודיות, הראו שהן מהוות מסה משמעותית של שוניות אלמוגים במפרץ. השוניות המזופוטיות מתאפיינות במורכבות מבנית שונה משוניות האלמוגים באזור הרדוד ומהוות בית גידול נבדל מהן. גם מגוון המינים המאכלס אותן שונה מהמגוון בשוניות האלמוגים באזור הרדוד. ממצאים אלו מעידים שהשוניות המזופוטיות הן מרכיב חשוב במערכת האקולוגית של מפרץ אילת.  

גן צלופחים במרבד עשב ים, צילום: אסף זבולוני


סקר תת ימי בשונית המזופוטית, צילום: אסף זבולוני

ניטור הסרטן חולון ים סוף: בחוף הצפוני של מפרץ אילת נמצאת אוכלוסייה שרידית יחידה וקטנה של סרטנים מהמין חולון ים סוף. בניטור האוכלוסייה שנעשה ב-2018, 2020 תועדו כמה מאות מחילות. הניטור נעשה בכמה מקטעי חוף השונים זה מזה בריכוז הפעילות האנושית ובאופייה, והוא הראה שנוכחות האדם מפריעה לסרטנים. 

 

ניטור צבי ים: במפרץ אילת נמצאות גם אוכלוסיות קטנות של כמה מיני צבי ים. במיזם ציבורי של המרכז הארצי להצלת צבי ים שנעשה בשנים 2015–2021 תועדו במפרץ על ידי מתנדבים 9 פרטים שונים של צב ים ירוק ו-14 פרטים שונים של צב ים קרני. ככלל, כמעט לא נותרו במפרץ אילת חופים מתאימים להטלה, בשל פיתוח נרחב של החופים ופעילות אנושית רבה, והשימוש העיקרי שעושים בו צבי הים הוא שוטטות לשם הזנה. עם זאת מדי כמה שנים מתועדת במפרץ הטלה של אחד המינים. 
 
פער ידע על דגי סחוס: בשנים האחרונות נאספות עדויות על קבוצות סיסטמטיות חשובות של דגי סחוס, שככל הנראה שכיחותם במפרץ אילת ועושר מיניהם רבים משהיה ידוע, בעיקר מול החוף הצפוני. 

דגי טחן נקוד במפרץ אילת, צילום: עמרי יוסף עומסי

טיפול בגורמי הפרעה ואיומים

הסדרת הדיג במפרץ אילת: רט"ג אוכפת במפרץ את פקודת הדיג ונוהל רישיונות דיג בעזרת פקח היחידה הימית הארצית ופקחי המרחב הימי. מאמץ אכיפה ניכר יוחד לשיטות דיג מותרות ולמינים מוגנים האסורים בדיג, והם משולבים בהסברה לדייגים. רט"ג גם אוספת מידע על הדיג במפרץ אילת ומתעדת אותו. 

 

ניהול מבקרים בשונית: רט"ג פועלת לצמצום הפגיעה בשונית האלמוגים ממאות אלפי המבקרים הפוקדים אותה מדי שנה. הפעולות כוללות הדרכה והסברה בקרב חניכי קורסי צלילה; הסברה ואכיפה בקרב הנופשים לגבי השלכת אשפה בחופים; גיבוש תוכנית הסדרת הצלילה בתחום שמורות הטבע הימיות; וניתוב המבקרים בשמורות מחופיהן אל הים בעזרת גשרים מרחפים מעל שולחן השונית וחבלול – הן של אזורי הכניסה והיציאה מהחוף לים והן של האזורים המותרים בשהייה. 
 
מחקר השוואתי שנעשה בשמורה בין תקופת הקורונה – שבה נעדרו מבקרים – לתקופה שאחריה הראה שדגים מתרחקים מאזורי שונית בעת לחץ מבקרים גבוה וחוזרים למקום בהיעדרם, ומעיד על חשיבותו של ניהול המבקרים באזור השונית באמצעות אכיפה ופיקוח. בשמורות הטבע הימיות ניכר שפקחים באזורי קליטת הקהל, העוסקים בהסברה ובאכיפה כאחד, הביאו לידי הפחתה של פגיעות מבקרים בשונית, ומכאן שנודעת חשיבות רבה לאכיפה מוגברת מתמדת בשמורות. 

מבקרים בשמורה הימית ים האלמוגים במפרץ אילת, צילום: חן טופיקיאן

מעורבות במדיניות תכנון: רט"ג מעורבת בתוכניות רבות לפיתוח מפרץ אילת ומציגה בהן את האסטרטגיה שגיבשה לתכנון בר-קיימא, באופן שיענה על צורכי תושבי העיר והתיירות ובה בעת יקטין את הפגיעה במערכות אקולוגיות חשובות. 

 

במפרץ מוכרזות שלוש שמורות טבע ימיות. אלו שומרות על חלק קטן מבתי הגידול ומכסות שיעור נמוך של היחידות האקולוגיות, ורוב האזורים הערכיים אינם מוגנים מבחינה סטטוטורית מפני תוכניות לפיתוח הים והחופים. על רקע זה רט"ג מקדמת שני מיזמים: האחד – הכרזת עוד שמורות טבע לשם הגדלת ייצוג בתי גידול, והשני – התוויית קווים מנחים לממשק מקיים, שיאפשר פעילות אדם גם באזורים שיוכרזו שמורות טבע. 
 
התוכנית להכרזה מתמקדת בארבעה אזורים: בחוף הסרטנים בצפון המפרץ, שנועד לשמר רצועת חוף חולית שייצוגה נמוך בשמורות והיא בית גידול יחיד של מינים נדירים; באזור עשב הים בצפון המפרץ, המכוסה מרבדים עשירים של עשב ים וההגנה עליו בשמורות הדרומיות אינה מספקת; בחוף קצא"א, שהיה סגור למבקרים חמישים שנה ומאופיין בכמה בתי גידול עשירים של מינים – חלקם נדירים; ובאזור השוניות המזופוטיות ובכללו בתי הגידול עמודת המים והשוניות העמוקות, שכיום אינם מוגנים כלל בשמורות הקיימות. 
 
זיהום ים: גורמים רבים מאיימים על הים וחלקם מתעצם, בהם שינוע נפט דרך המפרץ, חקלאות ימית והתפלת מים. גם חדירת מזהמים מהיבשה לים מאיימת על המפרץ. ריכוז גבוה של חנקות שמוזרמות לים דרך תעלת הקינט שבחלקו הצפוני של המפרץ שמקורו בבתי מלון, שטחי חקלאות ועוד, מעודד התרבות של אצות, והתרבותן בד בבד עם היעלמותם של קיפודי הים מאילת מאיימים על עשבי הים והאלמוגים. 
 
ניטור זיהום אור: רט"ג בדקה את עוצמת האור המלאכותי בקו המים בסמוך למתקן קצא"א ואת האור החודר לים בכמה עומקים, ועשתה סקר תאורת לילה לאורך חופי המפרץ. בחופים הצפוניים מקורות זיהום האור העיקריים הם המלונות ומוקדי תיירות בעיר אילת, ובחופים הדרומיים הם נמל אילת, מזח קצא"א, מסוף מעבר הגבול טאבה ותאורת כביש 90. לעומתם נמצא שאזור ערכי מאוד בקרבת השונית החוגרת בשמורות הטבע הימיות נשאר עדיין חשוך יחסית. לנוכח תוכניות פיתוח שמקדמת עיריית אילת בסמוך לשמורת הטבע הימית ובאתרים אחרים הוציאה רט"ג מסמך הנחיות לתכנון תאורה במפרץ אילת סמוך לחופים, וכן מתקיים שיח פרטני עם הגורמים המזהמים ועם גורמים המקדמים תוכניות פיתוח במפרץ כדי להקטין את זיהום האור בסביבה הימית.
 
הסדרת סחר של מינים שוכני שונית: רט"ג גיבשה מדיניות בשיתוף בעלי עניין מקרב הציבור וחוקרים מהאקדמיה לגבי יבוא והחזקה של מינים מוגנים באקווריומים והסחר בהם. המדיניות נקבעה ברוח האמנה הבינלאומית CITES ולפי רשימת המינים המוגנים בחוק בישראל, ויעדיה הם מניעת חדירה לארץ של מינים זרים פולשים; מניעת פגיעה בערכי טבע בסכנת הכחדה בארץ מוצאן; ומניעת פגיעה במינים מקומיים ובמערכות האקולוגיות מאיסוף לשם סחר.
 
הסדרת היתרים: רט"ג אחראית להנפקת היתרים חריגים לפגיעה בערכי טבע למחקר ולחינוך, ובכללם היתרים לאיסוף אלמוגים ומינים מקבוצות סיסטמטיות אחרות והיתרים להצבת מתקני מחקר בשונית או בסביבתה. מספר האישורים שמונפקים וטיבם מווסת כדי לצמצם את הפגיעה במינים ובמערכות האקולוגיות, והוא מחושב לפי מודל ערכיותם היחסית של המינים במפרץ אילת. 
 
העתקת ערכי טבע: במי מפרץ אילת משוקעים תשתיות, עצמים, גרוטאות ובעלי חיים ישיבים שהתיישבו עליהם, כגון אלמוגים, העלולים להיפגע מעבודות תחזוקת התשתיות או מהוצאת עצמים וגרוטאות מהמים. כדי להגן עליהם יזמה רט"ג העתקה של מאות עד אלפי אורגניזמים מדי שנה לפי פרוטוקול שפיתחה, המבטיח את העתקתם ללא פגע. רט"ג מפקחת על העברתם למקומות חלופיים מתאימים, והיום כל עבודת תשתית בים מתואמת מראש עם הרשות. 

העתקת ערכי טבע מתשתיות, צילום: אבי גדליה

מענה לעליית טמפרטורת המים: מחקרים מראים שאלמוגי מפרץ אילת עמידים בפני טמפרטורות מים גבוהות, ועד כה הם לא נפגעו מתופעת התחממות כדור הארץ לעומת שוניות אלמוגים רבות בעולם שחווה בעטיה פגיעה קשה. כדי למנוע נזק לאלמוגים במקרה שטמפרטורת המים תעלה מעל ערך קריטי נערכה רט"ג להצללת השונית בשמורות הטבע הימיות. 

 

הקמת שוניות מלאכותיות: רט"ג מקדמת הקמה של שוניות מלאכותיות שיפחיתו את לחץ הצוללים והמשנרקלים ואת לחץ המחקר על השונית הטבעית. השוניות המלאכותיות ישמשו לקליטת אלמוגים מועתקים מעבודות תשתית בים, והם יוקצו לאיסוף ערכי טבע למחקר ולתצוגה במקום בתי גידול טבעיים, וכן ישמשו כלי במיזמים חינוכיים.
 
עוד על מפרץ אילת
 

הנצפים ביותר

הכירו את צמחי הבר החדשים לישראל
בשנה החולפת התווספו חמישה מיני צמחים חדשים לפלורה של ישראל והם מצטרפים לעשרות אחרים שנמצאו בשנים האחרונות
ינואר 2024
מצב הנשרים
ספירת הנשרים באביב האחרון מאששת את מגמת ההתייצבות של האוכלוסייה אם כי היום גודלה הוא כמחצית מבעשור הקודם ואירועי הרעלה עדיין חוזרים ונשנים
מאי 2024
מי אתה עגולשון שחור-גחון
יותר מעשור עבר מאז התגלית המרעישה של מציאתו מחדש של המין הנכחד עגולשון שחור-גחון ואנו עדיין יודעים רק מעט על הביולוגיה של המין ובית גידולו. תוצאות הניטור והמחקר מכווינים את תוכנית הממשק לשמירה על המין
יולי 2023

הישג עולמי לגרעין הרבייה של רחמים

BioGIS: מיפוי המגוון הביולוגי בישראל

דרורי הירדן מסתגלים לסביבה משתנה