תמונת מצב היעל הנובי בישראל
דוח חדש מראה שאוכלוסיית היעלים בחבל המדברי גדלה והתייצבה בשני הדורות האחרונים אך איומים רבים עדיין מסכנים אותה
יעלים זכרים בשדה בוקר, צילום: עזרא חדד
נכתב על ידי ד"ר טל פולק וזהבה סיגל, רשות הטבע והגנים
בספירה של יעלים בחבל המדברי בשנת 2022 נספרו 747 יעלים וב-2023 נספרו 587. שקלול של תוצאות הספירות ושל התוצאות מהשנים הקודמות, וכן ניתוח מגמה רב-שנתית מראים שבשנים אלו גודלה של אוכלוסיית היעל הנובי בחבל המדברי התייצב לאחר כמה שנות עלייה, שהחלה ב-2016.
תוצאות הספירות פורסמו בדוח חדש, שהוא הראשון בתבנית אחודה שהותוותה בעקבות דוח מצב חיות הבר מ-2022, ומרכזות בו תוצאות ספירות היעלים בכל ארבעת אזורי הספירה. בדוח מוצגות גם המגמות הרב-שנתיות מהעשורים האחרונים באוכלוסיות היעלים הנדגמות.
אוכלוסיית היעל הנובי (Capra nubiana) בישראל נספרת מדי שנה בשנה. הסיבה לכך כפולה: מין זה נתון בסכנת הכחדה ובד בבד משמש "מין מטרייה" לאזורים הרריים ומצוקיים, ומכאן ששינוי בגודל אוכלוסייתו עלול להעיד או ולהתריע על שינויים שחלו בשטח מחייתו. הספירה נעשית בארבעה אזורים עיקריים שבהם מתרכזים היעלים בחבל המדברי: צפון מדבר יהודה, עין גדי, בקעת צין, והרי אילת והערבה, והם בעלי מאפיינים דומים: ארבעתם אזורי הרים תלולים עם מצוקים; כמות המשקעים בהם קטנה מ-150 מ"מ גשם בממוצע בשנה; הם עשירים בצומח בהשוואה לאזורים אחרים; והם קרובים למקורות מים.
בכל אזור ננקטת שיטת ספירה אחרת, אך בכולם נעשית הספירה באתרים ובמסלולים קבועים שמייצגים את בית הגידול ובכולם היא מדגמית, כלומר אינה מונה את כלל היעלים שבגבולות תפוצת האוכלוסייה.
גדיי יעלים בשמורת טבע עין גדי, צילום: דורון ניסים
מגמות רב שנתיות באוכלוסיית היעלים
הצטברות הספירות הרב-שנתיות נותנת אומדן רב-שנתי ומגמות של גודל האוכלוסיות, וכן פרמטרים דמוגרפיים של שרידות פרטים בוגרים וצעירים ופוריות נקבות, המחושבת לפי מספר ממוצע של צאצאים לנקבה בוגרת. ניתוח תוצאות ספירות היעלים בשנים 2008 עד 2023 – המייצגות שני דורות של יעלים – מראה תנודתיות בגודל האוכלוסייה ובאופן כללי היא גדלה בתקופה זו.
תוצאות לפי אזורי ספירה
צפון מדבר יהודה – באופן כללי מגמת העלייה בגודל אוכלוסיית היעל הנובי בחבל המדברי החלה ב-2016, ומקושרת בעיקר לפרטים שנספרו בצפון מדבר יהודה. הסיבה לגדילה במספרם באזור זה אינה ידועה. אוכלוסייה זו תלויה במידה רבה בקיומם של שקתות מלאכותיות המתופעלות על ידי עובדי רט"ג.
עין גדי – בעין גדי היו תנודות בגודל האוכלוסייה בשנות הספירה. כיום היא יציבה, אולם בשנתיים האחרונות היחס בין צעירים לנקבות נמוך, ועניין זה מחייב מעקב.
בקעת צין – באוכלוסיית היעלים בבקעת צין נצפתה עלייה, אם כי פחותה מן העלייה שבצפון מדבר יהודה. בבקעת צין נעשתה ספירה נפרדת של שתי תתי-אוכלוסייה שונות זו מזו – אחת מתרכזת בשטח הטבעי בבקעת צין ואחת במדרשת שדה בוקר, קרי בשטח מיושב. העלייה במספר הפרטים בשטח המיושב הייתה ברורה יותר ומובהקת מבחינה סטטיסטית, ככל הנראה בשל התרגלות היעלים לאדם וירידה בחששנות מפניו.
הרי אילת והערבה – בתחילת שנות ה-2000, בעקבות עשר שנות בצורת, פחתה אוכלוסיית היעלים באזור זה באופן משמעותי, ומשנת 2010 החלה עלייה מתונה. אלא שבהרי אילת והערבה נדגמים שלושה אזורים, והעלייה באה רק מאזור יחיד – אזור הנחלים עתק ורחם שבערבה הדרומית – ולא בכדי: בשטח זה פועלת מטמנה, והיא מספקת ליעלים מקור מזון ומים זמינים וקבועים כל השנה.
יעל במטמנה בערבה הדרומית, צילום: עמרי יוסף עומסי
היעל הנובי הוא "מין דגל" לשמירת הטבע בישראל. מיום הקמתה של רשות שמורות הטבע הוא נבחר לסמלה, ובימינו הוא סמלה של רשות הטבע והגנים. אולם האוכלוסייה העולמית של היעל הנובי הולכת ומתמעטת. היום היא נאמדת באלפים ספורים ולפיכך היעל מוגדר בסיכון עולמי ואזורי (VU, כלומר עתידו בסכנה). אוכלוסייתו בישראל היא הגדולה והמוגנת ביותר בעולם משום שהמין מוגן בה על פי חוק, וכ-80% משטחי מחייתו הטבעיים בחבל המדברי שלה הם שמורות טבע מוכרזות או שמורות בהליכי הכרזה. אוכלוסיית היעלים בישראל מרוכזת בשני אזורים עיקריים: במדבר יהודה לאורך מצוק ההעתקים מצפון ים המלח עד האזור שמדרום לנחל אשלים; ובהר הנגב בין מצוק הצינים למכתש רמון.
אף שהיום נראה שאוכלוסיית היעלים בחבל המדברי יציבה, יש באזורי מחייתה גורמים רבים הפוגעים ביעלים ומאיימים על אוכלוסייתם, ואלה העיקריים שבהם: דריסות, ציד לא חוקי, פגיעות מכלבים, מטיילים בשטח והאכלה מכוונת של יעלים, אכילת שרידי מזון – במזבלות, ביישובים ובאזורים מטוילים – וכן אכילת שקיות ומגבונים, העלולים לגרום לחסימות במערכת העיכול של היעלים. על כל אלה יש להוסיף את הפגיעה ביעלים מעבודות פיתוח בשטחים הפתוחים, הגורמות להרס אזורי מחייתם וקיטוע בין אוכלוסיות.
ד"ר טל פולק היא מנהלת תחום שימור חיות בר בחטיבת מדע ברשות הטבע והגנים
זהבה סיגל היא אקולוגית הר הנגב במחוז דרום ברשות הטבע והגנים
יעל מסתכן בחציית כביש ים המלח בצפון מדבר יהודה, צילום: דורון ניסים
.jpg)
