תמונת מצב יעל נובי בישראל
דוח חדש מראה שאוכלוסיית היעלים בחבל המדברי גדלה והתייצבה בשני הדורות האחרונים אך איומים רבים עדיין מסכנים אותה
יעלים זכרים בשדה בוקר, צילום: עזרא חדד
נכתב על ידי ד"ר טל פולק, זהבה סיגל וד"ר נעם לידר, רשות הטבע והגנים
בספירה של יעלים בחבל המדברי ב-2024 נספרו 782 יעלים. שקלול של תוצאות הספירות ושל התוצאות מהשנים הקודמות, וכן ניתוח מגמה רב-שנתית מראים שבשנים אלו גודלה של אוכלוסיית יעל נובי בחבל המדברי התייצב לאחר כמה שנות עלייה, שהחלה ב-2016. תוצאות הספירות פורסמו בדוח חדש המרכז את תוצאות ספירות היעלים בכל ארבעת אזורי הספירה. בדוח מוצגות גם המגמות הרב-שנתיות מהעשורים האחרונים באוכלוסיות היעלים הנדגמות.
אוכלוסיית יעל נובי (Capra nubiana) בישראל נספרת מדי שנה בשנה. הסיבה לכך כפולה: מין זה נתון בסכנת הכחדה ובד בבד משמש "מין מטרייה" לאזורים הרריים ומצוקיים, ומכאן ששינוי בגודל אוכלוסייתו עלול להעיד או ולהתריע על שינויים שחלו בשטח מחייתו. הספירה נעשית בארבעה אזורים עיקריים שבהם מתרכזים היעלים בחבל המדברי: צפון מדבר יהודה, עין גדי, בקעת צין, והרי אילת והערבה, והם בעלי מאפיינים דומים: ארבעתם אזורי הרים תלולים עם מצוקים; כמות המשקעים בהם קטנה מ-150 מ"מ גשם בממוצע בשנה; הם עשירים בצומח בהשוואה לאזורים אחרים; והם קרובים למקורות מים.
בכל אזור ננקטת שיטת ספירה אחרת, אך בכולם נעשית הספירה באתרים ובמסלולים קבועים שמייצגים את בית הגידול ובכולם היא מדגמית, כלומר אינה מונה את כלל היעלים שבגבולות תפוצת האוכלוסייה.
גדיי יעלים בשמורת טבע עין גדי, צילום: דורון ניסים
תוצאות לפי אזורי ספירה
צפון מדבר יהודה – ב-2024 נספרו 284 יעלים בצפון מדבר יהודה. לאורך השנים נצפית מגמת העלייה בגודל אוכלוסיית יעל נובי בחבל המדברי, שהחלה ב-2015, ומקושרת בעיקר לפרטים שנספרו בצפון מדבר יהודה. הסיבה לגדילה במספרם באזור זה אינה ידועה. אוכלוסייה זו תלויה במידה רבה בקיומם של שקתות מלאכותיות המתופעלות על ידי עובדי רט"ג.
עין גדי – ב-2024 נספרו 193 יעלים בעין גדי. בשנות הספירה היו תנודות בגודל האוכלוסייה, אולם מאז 2015 היא יציבה.
בקעת צין – ב-2024 נספרו 159 יעלים בבקעת צין. באוכלוסיית זו נצפתה עלייה מ-2008, אם כי פחותה מן העלייה שבצפון מדבר יהודה. בבקעת צין נעשתה ספירה נפרדת של שתי תתי-אוכלוסייה שונות זו מזו – אחת מתרכזת בשטח הטבעי בבקעת צין, שב-2024 נספרו בו 47 יעלים, והשנייה במדרשת שדה בוקר, קרי בשטח מיושב, שב-2024 נספרו בו 112 יעלים. מספר הפרטים בשטח המיושב (מדרשת שדה בוקר) עולה עלייה מובהקת מבחינה סטטיסטית – ככל הנראה בשל התרגלות היעלים לאדם וירידה בחששנות מפניו – ואילו האוכלוסייה בסביבה הטבעית נמצאת ללא שינוי מובהק לאורך השנים ואף במגמת ירידה קלה.
הרי אילת והערבה – ב-2024 נספרו 177 יעלים בהרי אילת והערבה. בתחילת שנות ה-2000, בעקבות עשר שנות בצורת, פחתה אוכלוסיית היעלים באזור זה באופן משמעותי, ומשנת 2010 החלה עלייה מתונה. בהרי אילת והערבה נדגמים שלושה אזורים, והעלייה באה בעיקר מאזור הנחלים עתק ורחם שבערבה הדרומית, בו פועלת מטמנה המספקת ליעלים מקור מזון ומים זמינים וקבועים כל השנה.
יעל במטמנה בערבה הדרומית, צילום: עמרי יוסף עומסי
יעל נובי הוא "מין דגל" לשמירת הטבע בישראל. מיום הקמתה של רשות שמורות הטבע הוא נבחר לסמלה, ובימינו הוא סמלה של רשות הטבע והגנים. אולם האוכלוסייה העולמית של היעל הנובי הולכת ומתמעטת. היום היא נאמדת באלפים ספורים ולפיכך היעל מוגדר בסיכון עולמי ואזורי (VU, כלומר עתידו בסכנה). אוכלוסייתו בישראל היא הגדולה והמוגנת ביותר בעולם משום שהמין מוגן בה על פי חוק, וכ-80% משטחי מחייתו הטבעיים בחבל המדברי שלה הם שמורות טבע מוכרזות או שמורות בהליכי הכרזה. אוכלוסיית היעלים בישראל מרוכזת בשני אזורים עיקריים: במדבר יהודה לאורך מצוק ההעתקים מצפון ים המלח עד האזור שמדרום לנחל אשלים; ובהר הנגב בין מצוק הצינים למכתש רמון.
אף שהיום נראה שאוכלוסיית היעלים בחבל המדברי יציבה, יש באזורי מחייתה גורמים רבים הפוגעים ביעלים ומאיימים על אוכלוסייתם, ואלה העיקריים שבהם: דריסות, ציד לא חוקי, פגיעות מכלבים, מטיילים בשטח והאכלה מכוונת של יעלים, אכילת שרידי מזון – במזבלות, ביישובים ובאזורים מטוילים – וכן אכילת שקיות ומגבונים, העלולים לגרום לחסימות במערכת העיכול של היעלים. על כל אלה יש להוסיף את הפגיעה ביעלים מעבודות פיתוח בשטחים הפתוחים, הגורמות להרס אזורי מחייתם וקיטוע בין אוכלוסיות.
ד"ר טל פולק היא מנהלת תחום שימור חיות בר בחטיבת מדע ברשות הטבע והגנים
זהבה סיגל היא אקולוגית הר הנגב במחוז דרום ברשות הטבע והגנים
ד"ר נעם לידר הוא מנהל אגף אקולוגיה בחטיבת מדע ברשות הטבע והגנים
יעל מסתכן בחציית כביש ים המלח בצפון מדבר יהודה, צילום: דורון ניסים
.JPG)
