מערכת התרעות חדשה שפותחה ברשות הטבע והגנים מעבירה בזמן קצר נתונים ממאות עופות דורסים נושאי משדרים הישר לאנשי השטח בארגון. המשדרים מאפשרים לאתר את תנועת הנשרים בשטח, מזהים אם העוף בתנועה ומה מהירות תעופתו וטמפרטורת גופו. הניטור מגלה אזורי מחיה חשובים של הנשרים ואף גורמי איום, עד כדי איתור מצבי סכנה מיידית שלעיתים מובילים לסיכולם בטרם יקרו. 
 

כך למשל מתריעה המערכת על נחיתות נשרים ממושדרים במקומות שאינם תחנות האכלה שבהם מספקת רט"ג מזון לנשרים, אשר הפגרים בהם עשויים להיות מורעלים, או באזורים שבעבר היו בהם הרעלות או שימוש בתרופות וטרינריות רעילות לנשרים. עם הגעתם של נשרים ממושדרים לאזורי סכנה כגון אלו המערכת שולחת התראה לפקחי רט"ג הרלוונטיים לאזור. אלו יוצאים לבדוק מהי הסיבה לנחיתת הנשרים שם, מנקים את השטח אם יש בו מפגע שמסכן נשרים ובמקרים רבים אף מצילים אותם ממוות. רט"ג מפעילה שידורים בתדירות יומית של כל שעה עד שלוש שעות כדי שתוכל לאתר איומים על העופות הממושדרים קרוב ככל האפשר לזמן התממשותם.
 

מערכת ההתרעות היא מערכת ייחודית מסוגה בעולם מבחינת פיתוחה ויישומה בשטח. יעילותה הגבוהה באיתור מצבים מסכני חיים לדורסים נובעת מההיקף הגבוה של הצמדת משדרי GPS לדורסים המותאמים למסת גופם. משקלם 10 עד 50 גרם והם מוצמדים לגופם של העופות בעזרת רתמות מיוחדות. עלות האנרגיה הדרושה לשידור הנתונים מהמשדרים לרט"ג גבוהה מאוד והמשדרים נטענים סולרית בלבד ולכן מספר השידורים היומי מוגבל. המלצת יצרן המשדרים היא לבצע רק שני שידורים ביום, שבהם יאוגדו כל הנתונים שנאספו מהעופות בין שידור לשידור ויישלחו לחוקר. אולם רט"ג, במאמציה למניעת פגיעה בנשרים נדרשת לקבלת נתונים בתדירות גבוהה יותר – כל שעה עד שלוש שעות – כדי שתוכל לאתר איומים על העופות הממושדרים קרוב ככל האפשר לזמן התממשותם. לולא מגבלת צריכת החשמל הייתה רט"ג מצמצמת עוד את מרווח הזמן בין שידור לשידור.
 

מישדור הדורסים נעשה בהיקף שאין דומה לו בעולם, ולדוגמה בקרב אוכלוסיית הנשרים הוצמדו משדרים לכמחצית מ-200 נשרים בקירוב החיים בישראל. מיזם הניטור נעשה כחלק מפרויקט ’פורשים כנף’ בשיתוף חברת החשמל והחברה להגנת הטבע והוא נעשה בסיוע קרן שטחים פתוחים ובשיתוף חוקרים מהאוניברסיטה תל אביב, והאוניברסיטאות בן-גוריון וחיפה. 

גורם חשוב שדחף לפיתוח מערכת ההתרעות היה סניטציה לקויה של פגרי מקנה בשטחים פתוחים, שכן סניטציה לקויה מעודדת התרבות של תנים וכלבים משוטטים וכתוצאה מכך עולה מספר הניסיונות להרעיל אותם, וכמובן הרעלות פוגעות גם במינים אחרים ובהם עופות דורסים. 
 

מערכת ההתרעות משמשת גם למיפוי איומים אחרים על הדורסים בישראל ומחוצה לה, בהם אזורים שבהם עופות דורסים מועדים להתחשמלות או להתנגשות בתשתיות קיימות או מתוכננות. כך למשל בעקבות מידע שהתקבל מניטור מקדים, בעיקר בעזרת משדרי ה-GPS, התנגדה רט"ג לכמה תוכניות לבניית חוות לייצור אנרגיית רוח מטורבינות שתוכננו במרחבי התעופה והמחיה של עופות דורסים בסכנת הכחדה כמו הנשר, הרחם והעיט הניצי. משאישר מנהל התכנון את התוכניות וחוות הטורבינות הוקמו, פועלת רט"ג – מתוקף אחריותה להגנה על ערכי טבע – להפעלת המערכת שתזהיר את מפעילי חוות הרוח מפני הגעתם של דורסים ממושדרים והתקרבותם ללהבי הטורבינות הקטלניים. 
 

היום מקודמים בישראל עשרות מיזמים לאנרגיית רוח, בעיקר בצפון הארץ, אך גם בנגב ובערבה, הכוללים טורבינות רוח גדולות. האתרים המועדפים להתקנת מתקנים לייצור אנרגיה מרוח נקבעים בעיקר משיקולים מטאורולוגיים, והם לרוב גם משמשים כמסדרונות תנועה אווירית חשובים עבור בעלי כנף מקומיים ונודדים. על כן, למתקנים המייצרים אנרגיה מרוח השפעה ישירה ועקיפה על עופות ועל עטלפים, והניסיון שנצבר בעולם מצביע על כך שמיזמים לאנרגיית רוח משחקים תפקיד משמעותי, ישיר או עקיף, בתמותה של עופות ועטלפים. זאת בשל התנגשות העופות והעטלפים בלהבים בזמן הפעלת טורבינות הרוח, שינויים ביכולת תנועתם של בעלי כנף במרחב כתוצאה מקיטוע בית הגידול ועוד. ניטור קבוע הנערך בחוות הרוח הפועלות באזור הגלבוע וברמות סירין מראה שהטורבינות פוגעות בבעלי כנף רבים, בהם מינים בסכנת הכחדה.

בחוות הרוח ’רוח בראשית’ שליד תל פארס בגולן הוקמו 42 טורבינות ענק. האזור מהווה אתר שיחור מזון חשוב לרחמים ונשרים מהגולן, המקננים באזורים סמוכים, אך גם לנשרים המגיעים מהכרמל, מדרום הארץ ומהבלקן, וכן לעיטמים לבני-זנב, עיטי שמש, עיטים ניציים, חיוויאים ועקבים עיטיים. בשל חיונותו להם מוגדר השטח על ידי הארגון הבינלאומי BirdLife International (ארגון הגג של ארגוני הצפרים בעולם והארגון המייעץ לאמנות הבינלאומיות לשימור הטבע ומשאבי הטבע), כבית גידול חשוב לציפורים. חוות רוח ’רוח בראשית’ עלולה לסכן את אוכלוסיית הדורסים בגולן ולסכל את הפעולות שעושה רט"ג לאישוש אוכלוסיותיהם. בנוסף, צפויה החווה לפגוע במיני עופות אחרים, במינים שונים של עטלפים וביונקים. 
 

בהיותה הגוף המפקח על מניעת פגיעה בערכי טבע מוגנים, דורשת רט"ג שחברות הפעלה של טורבינות יפעלו לפי היתר פגיעה מחייב, המתיר רק פגיעה מידתית במינים אלו, שלא תסכן את קיומם. כדי לסייע לחברה המפעילה את חוות רוח בראשית לעמוד במחויבותה למנוע או לכל הפחות למזער את הפגיעה במינים שבסיכון, נעשית בשטחה הרצה של מערכת ההתרעות.   
 

בהרצה בודקת רט"ג כל העת נתונים ממשדרי ה-GPS. כשהמשדר שולח נתון שמיקומו בטווח עד שני ק"מ מהטורבינות נשלחת התרעה לקבוצת טלגרם, כדי לידע את כל הגורמים הנוגעים בדבר. בהודעת ההתרעה נמסר המידע הבא: מין הפרט, מין העוף, השעה שבה הוא נקלט במשדר ומקומו על המפה. עם יציאת העוף משטח החווה וסביבתה נשלחת ההודעה "צפירת הרגעה". 
 

בהרצה של המערכת באזור חוות רוח בראשית נמצא שהיא יעילה, ומפתחיה שוקדים לשפרה עוד. גם דיוקם של משדרי ה-GPS בעת השידור נבחן בשטח החוות (בשיתוף החוקרת ד"ר סשה פקרסקי), ונמצא דיוק ברמה גבוהה – סטייה של מטרים אחדים בלבד הן בגובה המשדר הן במיקומו במרחב. בדיקה העלתה שהסטייה מהמקום המדויק קטנה מ-5 מ’ ועל פי רוב היא 1.5 מ’ בלבד. 
 

אחרי שיינתן לחברה המפעילה היתר להפעיל את טורבינות הרוח יצורפו מפעילי הטורבינות לקבוצת הטלגרם של רט"ג. הציפייה היא שעם הזמן חוות טורבינות הרוח תפעיל בעצמה מערכת לאיתור עופות בשטח ובה מכ"ם ותצפיתנים, והם יעקבו אחרי העופות הממושדרים שאותרו מרגע שיתקרבו לטורבינות ועד שיתרחקו מהן. יתר על כן, בעת הצורך המפעילים ישביתו את הטורבינות שאליהן התקרב עוף שעשוי להתנגש בלהביהן, ובדרך זו תימנע פגיעה בעופות וזמן ההשבתה של הטורבינות יהיה קצר. עם זאת, הצלחת התוכנית תלויה בנכונותה של חברת האנרגיה להציל את בעלי הכנף וברמת המקצועיות של אנשיה באיתור עופות בכלל ובאיתור העופות הממושדרים בפרט.