עמוד הבית > סיכום ספירה שנתית של קורמורן גדול
סיכום ספירה שנתית של קורמורן גדול

שיא של שני עשורים: עלייה בגודל אוכלוסיית קורמורן גדול בישראל

קורמורן גדול, צילום: דיויד רזק

בספירה השנתית של קורמורן גדול (Phalacrocorax carbo) שנעשתה בינואר 2025 נצפו 23,468 פרטים חורפים בישראל. מספר הפרטים שנספרו השנה גדול מאשר בשנה שעברה, שבה החלה מגמה של עלייה באוכלוסיית הקורמורנים. היות שכך, גודל האוכלוסייה החורפת בישראל ב-2025 הוא הגדול ביותר בשני העשורים האחרונים. 

 

הקורמורנים נספרו ב-16 אתרים ברחבי הארץ. ברובם נספרו יותר פרטים מאשר בעבר, פרט לעמק החולה והכנרת. האזורים שנסקרו: מדגה דן, שמורת טבע החולה, בטיחה, ירמוך, נהריים, גאון הירדן, איי ראש הנקרה, שמורת טבע עין אפק, נחל קישון, נחל חדרה, נחל אלכסנדר, מאגר זוהר, נחל ירקון, נחל שורק, מאגר תלמי יוסף ואילת והערבה.
 

לפי ארגון שמירת הטבע הבינלאומי IUCN קורמורן גדול מוגדר כמין שאינו בסכנת הכחדה עולמית ואזורית (LC). קורמורן גדול אינו מקנן בישראל, אך בעבר הוא היה חורף שכיח – בעיקר באגם החולה, בכנרת, בשפכי נחלים אל הים התיכון ובבריכות דגים. אלא שציד נרחב בשנות ה-50 של המאה הקודמת, בעיקר בעמק החולה, הביא כמעט לידי השמדת אוכלוסייתו, ובמפקדי עופות המים בעשור 1975-1965 תועדו בכל שנה רק כמה עשרות קורמורנים חורפים בישראל.

 
בשנים שלאחר מכן החלה האוכלוסייה להתאושש. מאמצע שנות ה-80 חלה עלייה ניכרת במספר הפרטים, בד בבד עם עלייה בגודל האוכלוסיות באירופה, במיוחד במדינות שמהן נודדים קורמורנים החורפים בישראל. לשיא גודלה הגיעה האוכלוסייה החורפת ב-2004. בשנה זו תועדו כמעט 29,000 פרטים, אך אליה וקוץ בה: קורמורן גדול ניזון מדגים, ולכן גידול האוכלוסייה בעשורים האחרונים הגביר את החיכוך בין שומרי הטבע למגדלי הדגים בענף המדגה. 
 
על רקע זה התירה רשות הטבע והגנים ממשק פעיל לצמצום נזקי הקורמורנים בבריכות דגים – בעיקר בירי מוגבל למטרת הטרדת הקורמורנים וגירושם מאתרי לינה סמוכים לאזורי מדגה. מאז ירד מספר הקורמורנים החורפים בישראל מדי שנה והתייצב בעשור האחרון, כפי שמלמדות תוצאות הספירות בשנים האחרונות.
 

קורמורן גדול, צילום: דיויד רזק

הספירה השנתית מתקיימת בכל שנה בתחילת ינואר, עם תום נדידת הסתיו וטרם תחילת הנדידה באביב, והקורמורנים נספרים בזמן ההתכנסות אל אתרי הלינה בשעות אחר הצהריים, או ביציאה מהם בבוקר. הספירה נעשית בכל אתרי הלינה הנגישים סביב הכנרת ובכל אתרי הלינה הידועים בארץ: עמק החולה, עמק הירדן ועמק בית שאן, עמק זבולון, חוף הכרמל ועמק חפר, דרום מישור החוף והנגב, ואזור אילת. בספירה נבדקים שינויים בפריסת הקורמורנים ובנוכחותם באתרים טבעיים של שיחור מזון – הים והכנרת – והיא חלק מתוכנית הניטור של האוכלוסייה, שמטרתה לבחון את הצלחת פעולות הממשק. 
 
כדי לקבל תמונה ארצית ועולמית מדויקת ככל שניתן על מצב המין, נעשית הספירה מדי שנה בעת ובעונה אחת, ובאותה התקופה שאוכלוסיית המין נספרת בכל רחבי אירופה. 
 
 
הכותבת יפעת ארצי היא אקולוגית במחוז צפון ברשות הטבע והגנים
 
 
למצב קורמורן גדול בישראל מתוך מצב חיות הבר בישראל דוח העשור 2020
 

הנצפים ביותר

הכירו את צמחי הבר החדשים לישראל
בשנה החולפת התווספו חמישה מיני צמחים חדשים לפלורה של ישראל והם מצטרפים לעשרות אחרים שנמצאו בשנים האחרונות
ינואר 2024
מצב הנשרים
ספירת הנשרים באביב האחרון מאששת את מגמת ההתייצבות של האוכלוסייה אם כי היום גודלה הוא כמחצית מבעשור הקודם ואירועי הרעלה עדיין חוזרים ונשנים
מאי 2024
מי אתה עגולשון שחור-גחון
יותר מעשור עבר מאז התגלית המרעישה של מציאתו מחדש של המין הנכחד עגולשון שחור-גחון ואנו עדיין יודעים רק מעט על הביולוגיה של המין ובית גידולו. תוצאות הניטור והמחקר מכווינים את תוכנית הממשק לשמירה על המין
יולי 2023

מצב הנשרים

דוח מצב מפרץ אילת 2024

הכירו את צמחי הבר החדשים לישראל