עמוד הבית > ניסוי חדשני לטיפול בפלישת סרטן נהרות
ניסוי חדשני לטיפול בפלישת סרטן נהרות

בניסוי ראשון מסוגו בעולם נבדק במעיין קטן בכרמל אם אפשר להדביר סרטן נהרות פולש באמצעות סרטן ממין אחר

סרטן פולש בכרמל, צילום: אלדד אלרון

סרטני נהרות הם קבוצה של סרטנים עיליים החיים במים מתוקים ברחבי העולם. הם אינם חיים בישראל באופן טבעי, אך בשנים האחרונות היו כמה מקרי פלישה של סרטני נהרות ממינים שונים לבתי גידול מימיים בה. ידוע מהעולם שמינים של סרטני נהרות פולשים מסבים נזק רב לסביבה. הם פוגעים באיכות המים, משנים את המבנה ואת הביומסה של חברות צומח ובעלי חיים עד כדי הכחדתן, פוגעים במארג המזון, ועוד. השפעתם הרסנית עד כדי אפשרות שיגרמו לקריסה מלאה של המערכת האקולוגית בבית הגידול שאליו פלשו, ועל כן רשות הטבע והגנים פועלת למיגורם מבתי גידול אלו. 
 
עין משוטטים הוא מעיין קטן בנחל שיח בכרמל. המעיין נובע מנקבה חצובה בסלע ונאגר בבריכה בנויה קטנה, ותושבי חיפה, בעיקר תושבי השכונות שמעל הנחל, נוהגים לטייל אליו ולרחוץ במימיו. לפני שנים מספר התגלתה בו אוכלוסייה של סרטני נהרות מהמין סרטן נהרות משויש (Procambarus virginalis). ככל הידוע מין סרטן זה נוצר במקרה מהכלאה של שני מינים אחרים של סרטני נהרות שהוחזקו יחד באקווריום של מגדל חובב בגרמניה. בתהליך ההכלאה נוצרה נקבה בעלת יכולת להתרבות ברביית בתולין, כלומר מיצירת ביצים ללא הזדווגות, ומן הביצים בוקעים העתקים שלה. תכונה זו ייחודית לסרטן נהרות משויש, ויש סכנה ממשית שהוא יבסס אוכלוסיות חדשות בטבע. ואכן, לאחר כמה שנים החלו לצוץ אוכלוסיות שלו בטבע, והמין הפך למין פולש, תחילה בכמה מדינות באירופה, ובהמשך במדגסקר ובישראל.
 
סביר שהמין הגיע אל המעיין בכרמל לאחר שמגדל שהחזיק ברשותו פרטים באופן בלתי חוקי שחרר לתוכו פרט אחד או יותר. ב-2023 יזמה רט"ג בשיתוף פרופ’ אמיר שגיא וצוותו מאוניברסיטת בן גוריון ניסוי ראשון מסוגו בעולם לשם מיגור הסרטנים מהמעיין בהדברה ביולוגית. בניסוי אוכלס המעיין במכוון במין אחר של סרטן, שגם הוא זר לישראל – מין טורף מהסוג פרוונית המים המתוקים (Macrobranchium rosenbergii) – אך שלא כסרטן נהרות משויש אין הפרוונית יכולה להתרבות בטבע מפני שהפרוונית מתרבה ברבייה מינית (נדרש זכר ונקבה), וכל הפרטים ששוחררו למעיין הן נקבות, פרי פיתוח חדשני שנעשה במעבדתו של פרופ’ שגיא. יתרה מזו, לרבייה של מין סרטן זה נדרשת תקופת קיום במים מליחים, השונים מן המים שבעין משוטטים ובנחל שיח, ובהיותו מין טרופי הוא אינו יכול לשרוד בטמפרטורות נמוכות שאופייניות לחורף בישראל. כל אלה מבטיחים שהפרטים, גם אם יצאו מהמעיין וימצאו את דרכם לבתי גידול מימיים אחרים, לא יוכלו לבסס בהם אוכלוסיות. 
 
בתום הניסוי לאחר כמה חודשים נראה שהמין הטורף צמצם את כמות הפרטים של המין הפולש, בעיקר את כמות הפרטים הצעירים לפני הגעתם לבגרות מינית, אולם הוא לא הכחיד אותו לגמרי. תוצאה זו מלמדת שסרטני הפרוונית אינם מתאימים כטיפול יחיד בסרטני נהרות פולשים, אולם הם עשויים לשמש כלי משלים בשילוב שיטות אחרות. 
פלישת סרטן ביצות אדום
בסתיו 2022 התגלו פרטים פולשים של המין סרטן ביצות אדום (Procambarus clarkii) בנחל בצת שבגליל המערבי. כמו בנחל שיח שבכרמל סביר שגם הוא הגיע לנחל זה כשמגדל שהחזיק בהם באופן בלתי חוקי שחרר אותם למים.
 
מקורו של המין בדרום ארה"ב וצפון-מזרח מקסיקו, אך היום, לאחר שפלש בהצלחה לבתי גידול מימיים מטיפוסים שונים – טבעיים ומלאכותיים – זהו סרטן הנהרות הנפוץ בכל היבשות בעולם למעט הקטבים. לתפוצתו הנרחבת יש שתי סיבות: אכלוס אתרים ביוזמת האדם; ויכולתו לצאת מהמים ולנדוד באופן עצמאי קילומטרים ספורים ולאכלס בתי גידול אחרים.
 
נחל בצת הוא נחל איתן, אולם מצבו הידרדר מ-2018 בעקבות שאיבת מים במעלה הנחל, שגרמה להתייבשותו בחודשי הקיץ. הנחל שוקם באמצעות הנחת צינורות המזרימים אליו מים בעונה החמה ובדרך זו נשמר רצף זרימה בכל ימות השנה. עם השיקום החלה המערכת האקולוגית להתאושש, ובכללה עצי הדולב המפוארים שמאפיינים את הנחל, אך ב-2023, בעקבות פלישת סרטן ביצות אדום, הוחלט להפסיק את הזרמת המים העונתית ולשוב לייבש את הנחל בעונה החמה. הייבוש נועד למגר את אוכלוסיית הסרטנים הפולשים מהנחל.
 
ייבוש הנחל לווה בניטור האוכלוסייה הפולשת וערכי טבע אחרים – צמחים ובעלי חיים – המתקיימים בו, ומאז לא תועדו בו סרטנים פולשים. חיזוק להיעדרם התקבל מממצא שלילי באנליזות של  דנ"א סביבתי (eDNA) במי הנחל. אפשר להניח שהצלחת המיגור בנחל בצת קשורה בקשר הדוק גם לזיהוי אוכלוסיית הסרטנים זמן קצר מאוד אחרי הפלישה. מייד לאחר הגילוי הנהיג פקח גליל מערבי איימן מזעל ניטור אינטנסיבי למעקב אחר מצב האוכלוסייה וממדי הפלישה, ופעל לסילוק רחב היקף של פרטים מהנחל. 

סרטן ביצות אדום, צילום: iStock

סרטן ביצות אדום ניחן ביכולת חריגה לפלוש לבתי גידול ולבסס בהם אוכלוסיות. לאחר שמצא את דרכו לבין גידול חדש, אם באופן מכוון על ידי האדם אם בנדידה עצמונית, הוא מבסס בו אוכלוסייה בקלות רבה בזכות תכונותיו: עמידות רבה בטווח רחב של תנאי סביבה, למשל טמפרטורה, עקות חמצן ואיכות מים נמוכה; קצב גדילה מהיר; גיל רבייה צעיר, ופוטנציאל רבייה גבוה המתבטא במספר מחזורי רבייה בשנה ובכמות גדולה של צאצאים ממאות ביצים. על תכונות אלו נוסף גם טיפול הורי בצאצאים: הנקבה נושאת את הביצים ואת הסרטנים הצעירים על בטנה שבועות מספר ומתחפרת במחילות, שמקנות לה ולצאצאים הגנה מפני טורפים ומפני תנאי סביבה לא נוחים דוגמת שיטפונות או התייבשות.
 
הוא נחשב אחד המינים הפולשים שמקשתת השפעותיו השליליות על הסביבה היא הרחבה ביותר, ומאמרים מדעיים רבים תומכים בהבחנה שעם פלישתו הוא משמש מהנדס סביבה ומין מפתח: הוא משנה באופן ניכר את המערכת הטרופית, קרי את רמות ההזנה ומעבר החומרים; הוא משנה את המבנה ואת הביומסה של חברות הצומח; והוא משנה את איכות המים. כמו כן המין גורם לירידה בצפיפותן ובגודלן של אוכלוסיות שונות – חסרי חוליות, רכיכות ודו-חיים – ופעילות החפירה שלו גורמת נזק מערכתי: ארוזיה, פגיעה בגדות נחלים, עלייה בעכירות המים, והרחפה של חומרי הזנה, שמעודדת פריחה של אצות. בהיבט זה נקשרה פעילותו גם להתפתחות של ציאנובקטריה רעילה. ידוע גם שמין זה יכול לצבור מזהמים בגופו ולהסיעם במעלה מארג המזון. ככלל ניתן לומר שנוכחותו מחלישה את בית הגידול ומעודדת התבססות בו גם של פולשים אחרים.
 
התיעוד הראשון של פלישת סרטן ביצות אדום בישראל היה ב-2008 במחצבה נטושה סמוך לחדרה. רט"ג פעלה למיגורו בכמה דרכים, בכללן איסוף אינטנסיבי, אולם הצלחה מלאה הושגה רק לאחר שהמחצבה מולאה בעפר. 

סרטן נהרות מין פולש, צילום: iStock

הנזק והקושי למגר את המינים הפולשים מלמדים שלמניעת פלישה של בעלי חיים וצמחים למערכות אקולוגיות טבעיות נודעת חשיבות יתרה, שכן תוצאותיה קשות. למשל, בנחל הירקון התגלה ב-2015 סרטן פולש ממין אחר – סרטן נהרות אדום צבת (Cherax quadricarinatus). אוכלוסייתו מתקיימת במרבית קטעי הירקון הנקי, ולמרבה הצער אין היום שיטות למיגורו מהנחל. אם כן, הדרך המוצלחת והזולה ביותר להתמודד עם פלישות ביולוגיות היא למנוע אותן מלכתחילה. לשם כך יבוא לישראל, החזקה וסחר בסרטן ביצות אדום ובסרטן ביצות משויש אסורים בחוק, ומובן שאין לשחרר לטבע סרטני נהרות או כל בעל חיים או צמח זר לישראל. אם מוצאים בעל חיים או צמח זר בבית גידול מימי או אחר אנו ממליצים לצלם אותו ולשלוח תיעוד ופרטים עליו לרט"ג. 
 
ד"ר דנה מילשטיין היא אקולוגית אקווטית בחטיבת מדע ברשות הטבע והגנים

הנצפים ביותר

הכירו את צמחי הבר החדשים לישראל
בשנה החולפת התווספו חמישה מיני צמחים חדשים לפלורה של ישראל והם מצטרפים לעשרות אחרים שנמצאו בשנים האחרונות
ינואר 2024
מצב הנשרים
ספירת הנשרים באביב האחרון מאששת את מגמת ההתייצבות של האוכלוסייה אם כי היום גודלה הוא כמחצית מבעשור הקודם ואירועי הרעלה עדיין חוזרים ונשנים
מאי 2024
מי אתה עגולשון שחור-גחון
יותר מעשור עבר מאז התגלית המרעישה של מציאתו מחדש של המין הנכחד עגולשון שחור-גחון ואנו עדיין יודעים רק מעט על הביולוגיה של המין ובית גידולו. תוצאות הניטור והמחקר מכווינים את תוכנית הממשק לשמירה על המין
יולי 2023

סיכום ספירת חובארה מדברית ב-2024

האתרים השומרים על אבות צמחי תרבות בישראל

מעבר פתוח לחיות הבר