פלישה של סרטני נהרות בישראל
סרטן נהרות, פולש תוקפני ידוע, כבר התבסס בכמה נחלים ואתרים בישראל, בהם נחל בצת בגליל המערבי. לשם מיגורו נעשית בנחל פעולה קיצונית וייחודית של ייבוש
סרטן ביצות אדום, צילום: iStock
סרטני נהרות הם קבוצה של סרטנים עיליים המתקיימים במים מתוקים. בחודשים האחרונים נתגלו כמה אירועי פלישה בלתי תלויים של סרטני נהרות לבתי גידול מימיים שונים בארץ, בהם נחל בצת, נחל שיח ונחל בית גוברין, והפלישות שנתגלו לא מכבר מצטרפות לפלישת סרטני נהרות שהתגלתה לפני כמה שנים בנחל הירקון.
סרטן ביצות אדום בנחל בצת
בשנה החולפת התגלתה בנחל בצת שבגליל המערבי פלישה של המין סרטן ביצות אדום (Procambarus clarkii) – מין ממיני סרטן נהרות. סרטנים אלו הם בעלי צבתות ארוכות וצרות, צבעם אדום כהה ואורכם עד 12 ס"מ. ידוע שהם ניזונים מכל מה שקיים בבית הגידול: רכיכות ותולעים, חומר חי או נרקב ממקור צמחי או מבעלי חיים, בכללם חרקים, והם גם טורפים ראשנים ומשלימי גלגול של דו-חיים. מקורו של סרטן ביצות אדום בדרום ארה"ב וצפון-מזרח מקסיקו, אך היום, לאחר שפלש בהצלחה לבתי גידול מימיים מטיפוסים שונים – טבעיים ומלאכותיים – זהו סרטן הנהרות הנפוץ ביותר בעולם בכל היבשות למעט הקטבים. לתפוצתו הנרחבת יש כמה גורמים: סחר בו למטרות אכילה, אך גם סחר בשוק חיות הנוי בין מדינות ובעיקר בתוכן; ושחרור פרטים מאקווריומים או בריחה של פרטים מבריכות נוי.
סרטן ביצות אדום הוא המין הפולש בעל המגוון הרחב ביותר של השפעות שליליות על הסביבה, ומאמרים מדעיים רבים תומכים בהבחנה שאחרי פלישתו הוא מתפקד כמהנדס סביבה וכמין מפתח: הוא משנה באופן ניכר את המערכת הטרופית (רמות ההזנה ומעבר החומרים), את המבנה והביומסה של חברות הצומח וכמו כן את איכות המים. המין גורם לירידה בצפיפות ובגודל אוכלוסיות של חסרי חוליות, של רכיכות ושל דו-חיים. פעילות החפירה שלו גורמת לארוזיה ולפגיעה בגדות נחלים, לעלייה בעכירות המים ולהרחפה של חומרי הזנה, שמעודדת פריחה של אצות. בהקשר זה נקשרה פעילותו גם להתפתחות של ציאנובקטריה רעילה. ידוע גם שמין זה יכול לצבור בגופו מזהמים ולהסיעם במעלה מארג המזון. ככלל ניתן לומר שנוכחותו מחלישה את בית הגידול ומעודדת התבססות גם של פולשים אחרים בתוכו.
לאחר ביסוס אוכלוסיות יש לסרטן ביצות אדום גם יכולת לצאת מהמים ולנדוד כמה קילומטרים בחיפוש אחר בתי גידול אחרים ולאכלסם. לכן אם יפלשו הסרטנים שבנחל בצת גם למקורות מים או לבתי גידול אחרים בישראל בנדידה אליהם בכוחות עצמם, פגיעתם תהיה קשה גם במערכות אקולוגיות אחרות באזור וכן בתשתיות כלכליות כגון תיירות וחקלאות. כל האמור לעיל מבהיר מדוע נודעת חשיבות רבה למיגור מין זה בנחל בצת.
בשנים 2000 עד 2018 הידרדר מצבו של נחל בצת: הוא סבל מהתייבשות עונתית והיא גרמה לקריסה של המערכת האקולוגית שלו. כדי לשקם את בית הגידול החרב הקצתה רשות המים הקצאה של מים לנחל, וב-2019 הניחה בו רט"ג צינור שמזין אותו באופן מלאכותי בחודשי הקיץ. מאז חזר הנחל לאופיו האיתן והחל בו תהליך שיקום איטי והדרגתי, אולם התבססותו של סרטן ביצות אדום תבלום את התאוששותו ואף תמנע את חזרתם של כלל המינים – האופייניים לו וגם הנדירים והייחודיים לו – ושיקומו נתון אפוא בסכנה.
מיגור סרטן ביצות אדום בנחל בצת
אם כן, ייחודו של נחל בצת הוא שהמים מוזרמים אליו באופן מלאכותי בחודשי האביב והקיץ, לכן השליטה בהם היא המפתח למיגור הסרטנים באמצעות ייבוש עונתי של הנחל. זוהי הכרעה קשה, שכן ייבוש גורם נזק בפני עצמו, אולם לאור ההערכה שנזקיו יתגמדו נוכח הפגיעה הבלתי הפיכה במערכת האקולוגית שתיגרם מהתבססות סרטן ביצות אדום, הוחלט שהשנה הרשות לא תחדש את הזרמת המים המלאכותית באביב ובקיץ. בהחלטה תומכים גם חוקרים בתחום המינים הפולשים והאקולוגיה של בתי גידול מימיים במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט שבאוניברסיטת תל אביב, והמהלך נעשה בשיתוף רשות המים והמשרד להגנת הסביבה ובתיאום עימם. את תהליך הייבוש מלווה צוות מומחים שבוחן את כל היבטיו, בהם טיפול במינים המקומיים שצפויים להיפגע ממנו. לאחר העונה הקרובה יחליט הצוות מתי יהיה ניתן להזרים שוב מים לנחל ולשקמו מחדש.
סרטן נהרות מין פולש, צילום: iStock
מצב מיני סרטני נהרות פולשים בעולם ובישראל ומיגורם
מלבד סחר ופעולות אחרות של האדם, תפוצתו הרחבה של סרטן ביצות אדום קשורה גם במאפייניו הביולוגיים: קצב גידול מהיר, קצב רבייה גבוה, עמידות לקשת רחבה של תנאי סביבה, תזונה מגוונת, ועוד. עליהם מתווספת חפירת מחילות, המקנה למין הגנה מפני טריפה ותנאי סביבה לא נוחים. כל אלו מקשים על מיגורו, ובאתרים בעולם שאליהם הוא פלש נעשו ועדיין נעשות פעולות רבות למיגורו במגוון אמצעים ושיטות – החל באיסוף ידני, הטמנת מלכודות ופריסת רשתות, וכלה בהרעלת גוף המים בחומרים שונים, בפעולות פיזיקליות דוגמת ייבוש גופי מים, ובדרכים ביולוגיות כגון הכנסת טורפים טבעיים. מרבית הניסיונות לא צלחו, וככל הנראה הגישה הנכונה למיגור הסרטן משלבת כמה שיטות.
התיעוד הראשון, של פלישת סרטן ביצות אדום היה ב-2008 במחצבה נטושה סמוך לחדרה. רט"ג פעלה למיגורו בכמה דרכים, בכללן איסוף אינטנסיבי, אולם הצלחה מלאה הושגה רק לאחר שהמחצבה מולאה בעפר.
מאז התנחלו בישראל מינים נוספים של סרטני נהרות. המין סרטן נהרות משויש (Procambarus virginalis) פלש לנחל שיח בכרמל. מין זה אינו טבעי אלא נוצר ממוטציה באחד הזוויגים בעת הכלאה מלאכותית של שני מינים. בתהליך זה נוצרה נקבה בעלת יכולת להתרבות ברביית בתולין, דהיינו יכולת ליצור ביצים וצאצאים שהם העתקים שלה ללא הזדווגות, והתוצאה היא שהסיכון שמין זה יבסס אוכלוסיות חדשות גבוה מאוד. ככל הידוע אוכלוסייתו התבססה באתר רק לפני כשנה וחצי וכיום הוחל במאמץ למגר אותו.
בנחל הירקון אנו עדים לפלישה של סרטן נהרות אדום צבת (Cherax quadricarinatus) משנת 2015, ואוכלוסייתו מתקיימת במרבית מקטע הירקון הנקי. בעקבות פלישתו נעשו בנחל סקרים על תפוצתו כדי לנסות למגר אותו, אך למרבה הצער בשיטות הקיימות היום לא ניתן להדבירו לחלוטין.
מניעת פלישה של מינים
כמובן, הדרך המוצלחת ביותר להתמודד עם פלישות ביולוגיות היא למנוע אותן מלכתחילה. סרטני נהרות אינם קיימים בישראל באופן טבעי, לכן סביר להניח שהפלישה בנחל בצת קרתה לאחר שאדם השליך פרטים של הסרטן בשמורת הטבע. ככלל אסור לייבא לישראל סרטני נהרות ואסור להחזיק או לגדל אותם או לסחור בהם ללא אישור ממשרד החקלאות, ואף על פי כן ניתן למצוא אותם בחנויות לחיות מחמד ואצל מגדלים פרטיים. על רקע זה יש להדגיש שאין לשחרר לטבע סרטני נהרות או כל בעל חיים או צמח שזר לישראל. אנא, אם תראו סרטן נהרות באתר טבעי או מלאכותי דווחו על כך לרשות הטבע והגנים.