סרטני נהרות הם קבוצה של סרטנים עיליים החיים במים מתוקים ברחבי העולם. הם אינם חיים בישראל באופן טבעי, אך בשנים האחרונות היו כמה מקרי פלישה של סרטני נהרות ממינים שונים לבתי גידול מימיים בה. ידוע מהעולם שמינים של סרטני נהרות פולשים מסבים נזק רב לסביבה. הם פוגעים באיכות המים, משנים את המבנה ואת הביומסה של חברות צומח ובעלי חיים עד כדי הכחדתן, פוגעים במארג המזון, ועוד. השפעתם הרסנית עד כדי אפשרות שיגרמו לקריסה מלאה של המערכת האקולוגית בבית הגידול שאליו פלשו, ועל כן רשות הטבע והגנים פועלת למיגורם מבתי גידול אלו.
עין משוטטים הוא מעיין קטן בנחל שיח בכרמל. המעיין נובע מנקבה חצובה בסלע ונאגר בבריכה בנויה קטנה, ותושבי חיפה, בעיקר תושבי השכונות שמעל הנחל, נוהגים לטייל אליו ולרחוץ במימיו. לפני שנים מספר התגלתה בו אוכלוסייה של סרטני נהרות מהמין סרטן נהרות משויש (Procambarus virginalis). ככל הידוע מין סרטן זה נוצר במקרה מהכלאה של שני מינים אחרים של סרטני נהרות שהוחזקו יחד באקווריום של מגדל חובב בגרמניה. בתהליך ההכלאה נוצרה נקבה בעלת יכולת להתרבות ברביית בתולין, כלומר מיצירת ביצים ללא הזדווגות, ומן הביצים בוקעים העתקים שלה. תכונה זו ייחודית לסרטן נהרות משויש, ויש סכנה ממשית שהוא יבסס אוכלוסיות חדשות בטבע. ואכן, לאחר כמה שנים החלו לצוץ אוכלוסיות שלו בטבע, והמין הפך למין פולש, תחילה בכמה מדינות באירופה, ובהמשך במדגסקר ובישראל.
סביר שהמין הגיע אל המעיין בכרמל לאחר שמגדל שהחזיק ברשותו פרטים באופן בלתי חוקי שחרר לתוכו פרט אחד או יותר. ב-2023 יזמה רט"ג בשיתוף פרופ’ אמיר שגיא וצוותו מאוניברסיטת בן גוריון ניסוי ראשון מסוגו בעולם לשם מיגור הסרטנים מהמעיין בהדברה ביולוגית. בניסוי אוכלס המעיין במכוון במין אחר של סרטן, שגם הוא זר לישראל – מין טורף מהסוג פרוונית המים המתוקים (Macrobranchium rosenbergii) – אך שלא כסרטן נהרות משויש אין הפרוונית יכולה להתרבות בטבע מפני שהפרוונית מתרבה ברבייה מינית (נדרש זכר ונקבה), וכל הפרטים ששוחררו למעיין הן נקבות, פרי פיתוח חדשני שנעשה במעבדתו של פרופ’ שגיא. יתרה מזו, לרבייה של מין סרטן זה נדרשת תקופת קיום במים מליחים, השונים מן המים שבעין משוטטים ובנחל שיח, ובהיותו מין טרופי הוא אינו יכול לשרוד בטמפרטורות נמוכות שאופייניות לחורף בישראל. כל אלה מבטיחים שהפרטים, גם אם יצאו מהמעיין וימצאו את דרכם לבתי גידול מימיים אחרים, לא יוכלו לבסס בהם אוכלוסיות.
בתום הניסוי לאחר כמה חודשים נראה שהמין הטורף צמצם את כמות הפרטים של המין הפולש, בעיקר את כמות הפרטים הצעירים לפני הגעתם לבגרות מינית, אולם הוא לא הכחיד אותו לגמרי. תוצאה זו מלמדת שסרטני הפרוונית אינם מתאימים כטיפול יחיד בסרטני נהרות פולשים, אולם הם עשויים לשמש כלי משלים בשילוב שיטות אחרות.