במישור החוף הדרומי מתקיימת אוכלוסייה גדולה של חתולי ביצות (Felis chaus), בעיקר בסמוך לנחלי החוף ובשולי שדות חקלאיים, אך הכבישים באזור זה מהווים איום עליה. הם קוטעים את מרחב מחייתה, וכלי רכב כבר גבו את חייהם של חתולי ביצות רבים: בשנים 2008–2020 תועדו 55 פרטים דרוסים על הכבישים. הדריסות פוגעות פגיעה אנושה בחתולי ביצות במרחב זה, ואם המגמה תימשך אוכלוסייתם עלולה להיעלם לחלוטין בעתיד.

אוכלוסיות חתול ביצות בישראל התמעטו במחצית הראשונה של המאה ה-20 בעיקר בעטיו של ייבוש ביצות וגופי מים ופגיעה בבתי גידול לחים. בעשורים הקודמים התאוששו אוכלוסיותיו באזורים מסוימים בארץ בעקבות פיתוח בריכות דגים, שעליהן האוכלוסיות מתבססות, ואף על פי כן נשקפת סכנה לחתול ביצות מכמה סיבות: בתי גידול מקוטעים על ידי בינוי ופיתוח תשתיות כגון כבישים, מסילות רכבת וגידור; פגיעה מתמשכת בבתי גידול לחים כתוצאה מייבוש, מהטיית מים, מזיהום וכיוצא באלה; ובעתיד צפויה אוכלוסייתו להיפגע בעקבות המגמה הרווחת היום לייבש בריכות דגים. מתוך כך סטטוס הסיכון של חתול ביצות בישראל היום מוגדר VU (עתידו בסכנה).