עמוד הבית > היכן חיות הקטות בנגב צפוני
היכן חיות הקטות בנגב צפוני

ספירות רב-שנתיות בנגב הצפוני של מיני קטות – עופות מדבריים ייחודיים – מצביעות על ירידה בגודל אוכלוסיותיהן. מחקר מצביע על האזורים העיקריים המשמשים אותם לשיחור מזון וללינה, ולכן חשוב לשמור על אזורים אלו 

קטה חדת-זנב, צילום: ערן היימס

בנגב חיים כמה מינים של קטה – עוף מדברי דוגר קרקע וחי בלהקות. צבע הקטות דומה לצבע הקרקע המדברית, אך עיטורים צבעוניים המקשטים את גופן מעניקים להם יופי מרשים והן מושכות אליהן צפרים וצלמים מהארץ ומחו"ל.

 

במזרח התיכון מצבן בכי רע: בארצות ערב הן ניצודות באלפיהן ונסחרות, ובישראל הן נפגעות מגורמים אחרים – בעיקר מאובדן בתי הגידול הטבעיים שלהן בנגב הצפוני עקב התיישבות נרחבת ומפוזרת במרחב, אך גם מחקלאות מתועשת ומרעיית עדרי צאן. בהיותן מינים דוגרי קרקע הן הראשונות שנפגעות משינויים בבתי הגידול שלהן, לכן שינויים באוכלוסיות הקטות הם רמז ברור לשינויים בשטח, ומכאן שמצבן משמש סמן המשקף את מצב הסביבה.

 

הודות למקומה הגאוגרפי של ישראל היא מהווה אזור מפגש של חמישה מיני קטות, בהם שלושה בסכנת הכחדה: המינים קטה חדת-זנב וקטה סנגלית מוגדרים בסכנת הכחדה (EN), וקטה הודית מוגדר בסכנת הכחדה חמורה (CR), ועל כן חשוב מאוד לשמור על הקטות באזורי החִיּוּת שלהן בארץ. 
 
בעשור האחרון עושה מחוז דרום של רשות הטבע והגנים ספירות רב-שנתיות של מיני הקטות כדי לאמוד את גודל אוכלוסיותיהם. הספירות נעשות כשהקטות באות לשתות ממקורות מים קבועים בנגב. 
 
 
תוצאות הספירות מראות ירידה בגודל אוכלוסיות הקטות, ולפיכך מחייבות נקיטת פעולות ממשק לשמירה עליהן. לשם כך נעשה בשנים האחרונות מחקר שמטרתו ללמוד מהם דגמי התנועה המרחביים היומיים והעונתיים של הקטות ואלו בתי גידול הן מעדיפות. החוקר אילון גור מאוניברסיטת בן גוריון וד"ר אודי קולומבוס, אקולוג נגב צפוני של רשות הטבע והגנים, פיתחו שיטה יעילה ופרוטוקול ללכידה, למשדור ולאקלום קטות טרם שחרורן, ובכך העלו את שיעור הצלחת המעקב אחר תנועתן בשטח באופן ניכר. המחקר נעשה במימון הקרן לשטחים פתוחים ובהשתתפות רשות הטבע והגנים. 
 
תצפיות ישירות, בעיקר בקטות מסוג קטה חדת-זנב (Pterocles alchata), וכן ניתוח תנועתם בשטח של הפרטים הממושדרים מראים שהקטות נעות בנדידה עונתית בין אזור אורים-רעים לאזור שבטה-ניצנה. בחודשים יולי-ספטמבר הן באות מרחבי הנגב הצפוני ומתקבצות במרחב אורים-רעים, ובחודשים נובמבר-ינואר הן עפות דרומה אל מרחב שבטה-ניצנה. במחקר נמצא שלעיתים אותו אתר משמש את הקטות לשיחור, ללינה או לקינון ושאין הפרדה מוחלטת בין השימושים, אך ניתוח שנעשה להערכת הערכיות של אזורים שונים בנגב הצפוני לגבי הקטות מראה אלו אזורים חשובים להן לשיחור מזון וללינה, ועל כן יש לשמור עליהם. 

קטות חדות-זנב, צילום: אודי קולומבוס

מקורות מים

הקטות חייבות לשתות מים בכל יום או בכל כמה ימים, ולעיתים עפות עשרות קילומטרים כדי להגיע למקווה מים. הן עפות בקבוצות גדולות במשך היום, בעיקר בשעות הבוקר, ובדרך כלל למקורות מים קבועים שהן אימצו. ואולם בעשורים האחרונים מקורות מים טבעיים רבים באזורי התפוצה שלהן נפגעו, וגם חוסלו מאגרי קולחין, שהם מקורות מים מלאכותיים שהקטות התרגלו להגיע אליהם. לפיכך רשות הטבע והגנים יוצרת מקורות מים מלאכותיים חליפיים, ובדרך זו מפצה אותן על הפגיעה במקורות המים שלהן.

 

הכותב ד"ר אודי קולומבוס הוא אקולוג מרחב נגב צפוני ברשות הטבע והגנים
 
 
הנצפים ביותר
הכירו את צמחי הבר החדשים לישראל
בשנה החולפת התווספו חמישה מיני צמחים חדשים לפלורה של ישראל והם מצטרפים לעשרות אחרים שנמצאו בשנים האחרונות
ינואר 2024
מצב הנשרים
ספירת הנשרים באביב האחרון מאששת את מגמת ההתייצבות של האוכלוסייה אם כי היום גודלה הוא כמחצית מבעשור הקודם ואירועי הרעלה עדיין חוזרים ונשנים
מאי 2024
מי אתה עגולשון שחור-גחון
יותר מעשור עבר מאז התגלית המרעישה של מציאתו מחדש של המין הנכחד עגולשון שחור-גחון ואנו עדיין יודעים רק מעט על הביולוגיה של המין ובית גידולו. תוצאות הניטור והמחקר מכווינים את תוכנית הממשק לשמירה על המין
יולי 2023

סיכום ספירת חוברות בנגב 2022

סיכום ספירת צבי ישראלי בצפון ב-2024

מתנדבים לשמור על הטבע