ספירות רב-שנתיות בנגב הצפוני של מיני קטות – עופות מדבריים ייחודיים – מצביעות על ירידה בגודל אוכלוסיותיהן. מחקר מצביע על האזורים העיקריים המשמשים אותם לשיחור מזון וללינה, ולכן חשוב לשמור על אזורים אלו
קטה חדת-זנב, צילום: ערן היימס
בנגב חיים כמה מינים של קטה – עוף מדברי דוגר קרקע וחי בלהקות. צבע הקטות דומה לצבע הקרקע המדברית, אך עיטורים צבעוניים המקשטים את גופן מעניקים להם יופי מרשים והן מושכות אליהן צפרים וצלמים מהארץ ומחו"ל.
במזרח התיכון מצבן בכי רע: בארצות ערב הן ניצודות באלפיהן ונסחרות, ובישראל הן נפגעות מגורמים אחרים – בעיקר מאובדן בתי הגידול הטבעיים שלהן בנגב הצפוני עקב התיישבות נרחבת ומפוזרת במרחב, אך גם מחקלאות מתועשת ומרעיית עדרי צאן. בהיותן מינים דוגרי קרקע הן הראשונות שנפגעות משינויים בבתי הגידול שלהן, לכן שינויים באוכלוסיות הקטות הם רמז ברור לשינויים בשטח, ומכאן שמצבן משמש סמן המשקף את מצב הסביבה.
קטות חדות-זנב, צילום: אודי קולומבוס
הקטות חייבות לשתות מים בכל יום או בכל כמה ימים, ולעיתים עפות עשרות קילומטרים כדי להגיע למקווה מים. הן עפות בקבוצות גדולות במשך היום, בעיקר בשעות הבוקר, ובדרך כלל למקורות מים קבועים שהן אימצו. ואולם בעשורים האחרונים מקורות מים טבעיים רבים באזורי התפוצה שלהן נפגעו, וגם חוסלו מאגרי קולחין, שהם מקורות מים מלאכותיים שהקטות התרגלו להגיע אליהם. לפיכך רשות הטבע והגנים יוצרת מקורות מים מלאכותיים חליפיים, ובדרך זו מפצה אותן על הפגיעה במקורות המים שלהן.
הכירו את צמחי הבר החדשים לישראל
בשנה החולפת התווספו חמישה מיני צמחים חדשים לפלורה של ישראל והם מצטרפים לעשרות אחרים שנמצאו בשנים האחרונות
ינואר 2024
|
|
מצב הנשרים
ספירת הנשרים באביב האחרון מאששת את מגמת ההתייצבות של האוכלוסייה אם כי היום גודלה הוא כמחצית מבעשור הקודם ואירועי הרעלה עדיין חוזרים ונשנים
מאי 2024
|
|
מי אתה עגולשון שחור-גחון
יותר מעשור עבר מאז התגלית המרעישה של מציאתו מחדש של המין הנכחד עגולשון שחור-גחון ואנו עדיין יודעים רק מעט על הביולוגיה של המין ובית גידולו. תוצאות הניטור והמחקר מכווינים את תוכנית הממשק לשמירה על המין
יולי 2023
|
סיכום ספירת חוברות בנגב 2022
סיכום ספירת צבי ישראלי בצפון ב-2024
מתנדבים לשמור על הטבע