עמוד הבית > אוכלוסיית קורמורן גמד בעלייה
אוכלוסיית קורמורן גמד בעלייה

האוכלוסייה המקננת של קורמורן גמד ממשיכה לעלות ואף ייסדה מחדש מושבת קינון בעמק בית שאן. המין נכחד בעבר בישראל אך היום איננו עוד בסיכון בארץ ואף מופעל ממשק להקטנת החיכוך בינו לבין ענף המדגה  

קורמורן גמד, צילום: דיויד רזק

בספירה השנתית של קורמורן גמד (Phalacrocorax pygmeus) שנעשתה באוגוסט 2024 נספרו 3,926 פרטים בוגרים וצעירים; כ-800 פרטים יותר מתוצאות הספירה בשנתיים הקודמות. תוצאה זו מראה על המשך מגמת העלייה במספר הפרטים בארץ. עיקר העלייה במספר הפרטים חלה באזור אגן הירדן, בו החלה עלייה משמעותית מ-2018, ומרבית הקינון בישראל מתרכז בו ב-6 מושבות קינון ש-3 מהן נמצאות בכנרת. ככל הנראה העלייה במספר הפרטים באזור הכנרת היא תוצאה של עלייה והתייצבות מפלס מים גבוה בכנרת שהחל ב-2019 ואשר העלה את שפע הדגה הזמינה לקורמורנים ושיפר את מצבה כבית גידול עבור עופות הניזונים מדגים. באזור החוף תועדו 4 מושבות קינון, ומספר הפרטים היה גבוה ב-66% ביחס לממוצע השנים 2023-2020. בשנה זו חל צמצום בדילול קורמורנים בחוף ויתכן שזו הסיבה לעלייה במספרם. 

 
מ-2009 ובכל שנה נאמדת אוכלוסיית קורמורן גמד בישראל דרך ספירה ארצית הנעשית באמצע חודש אוגוסט, לאחר סיום הקינון והצטרפות הגוזלים שפרחו מהקן אל אתרי התקבצות, ובטרם העזיבה בסתיו. בספירה נכללים הפרטים הבוגרים שסיימו לקנן והפרטים הצעירים שהצטרפו לאוכלוסייה באותה השנה, ועל כן היא משקפת את כלל האוכלוסייה ומראה את גודלה המקסימאלי. 
 
בספירה נמצאו 10 מושבות קינון הנמצאות ב-8 אזורים: בגולן, בגליל העליון, בכנרת, בעכו, בעמק בית שאן, בחוף הכרמל ובעמק חפר. מושבת הקינון בעמק בית שאן נוסדה השנה מחדש לאחר שני עשורים, ואילו המושבה שהיתה פעילה בשנים האחרונות בעמק יזרעאל ננטשה וככל הנראה עברה למיקום אחר באזור יוקנעם. 

קורמורן גמד, צילום: דיויד רזק

מצב אוכלוסיית הקורמורן הגמד היה שונה בעבר. בתחילת המאה שעברה קיננו בעמק החולה עשרות זוגות של קורמורן גמד ומאות פרטים נצפו בצפון הארץ. אולם ייבוש החולה בשנות ה-50 ופגיעה נרחבת בעופות מים סמוך לבריכות דגים גרמו להתמעטות משמעותית של אוכלוסיית קורמורן גמד כמין מקנן.
 
בשנות ה-80 החלה האוכלוסייה המקומית להתאושש ואף חזרה לקנן בארץ, ומאז גודלה במגמת עלייה לפי ספירות רב-שנתיות. סיבה חשובה לשינוי מבורך זה היא מצב הכנרת. הכנרת היא בית גידול טבעי של הקורמורן הגמד, לכן שיפור מצבה תרם ככל הנראה לעלייה בהיקף הקינון בה ובמספר הפרטים השוהים בה ובסביבותיה לאחר הקינון. בשנים האחרונות תפוצת המין בארץ גדלה והתרחבה, וכיום בנוסף לקינון בכנרת ובסביבותיה קיים קינון גם במישור החוף – מעכו בצפון ועד עמק חפר בדרום ובעמק בית שאן. 
 
העלייה בגודל אוכלוסיית קורמורן גמד המקננת בארץ והתרחבות תפוצתה בה הביאו לידי שינוי בהגדרת הסיכון האזורי של המין. ב-2017 שינה ארגון שמירת הטבע IUCN את מעמדו ממין שעתידו בסכנה (Vulnerable) למין שאינו בסיכון (Least Concern) והוא הוצא מהרשימה האדומה של עופות מקננים בישראל.
 
אלא שהעלייה בגודל האוכלוסייה החריפה את החיכוך בין העופות לענף המדגה, בעיקר בעונת הקינון, החופפת לתקופת אכלוס בריכות הדגים בדגיגים. על כן, ב-1999 החל לפעול ממשק של הטרדת קורמורנים במטרה להניא אותם מלקנן בעמק המעיינות, שבו בריכות רבות של גידול דגים למסחר, ולגרום להם לעבור לקנן בכנרת. ב-2017 החלו פעולות ממשק גם באזורים חוף הכרמל והשרון, בהם נעשה דילול מבוקר.  
 
הכותבת יפעת ארצי היא אקולוגית במחוז צפון ברשות הטבע והגנים
 
 
למצב קורמורן גמד בישראל מתוך מצב חיות הבר בישראל דוח העשור 2020

קורמורן גמד בכנרת, צילום: דיויד רזק

הנצפים ביותר

הכירו את צמחי הבר החדשים לישראל
בשנה החולפת התווספו חמישה מיני צמחים חדשים לפלורה של ישראל והם מצטרפים לעשרות אחרים שנמצאו בשנים האחרונות
ינואר 2024
מצב הנשרים
ספירת הנשרים באביב האחרון מאששת את מגמת ההתייצבות של האוכלוסייה אם כי היום גודלה הוא כמחצית מבעשור הקודם ואירועי הרעלה עדיין חוזרים ונשנים
מאי 2024
מי אתה עגולשון שחור-גחון
יותר מעשור עבר מאז התגלית המרעישה של מציאתו מחדש של המין הנכחד עגולשון שחור-גחון ואנו עדיין יודעים רק מעט על הביולוגיה של המין ובית גידולו. תוצאות הניטור והמחקר מכווינים את תוכנית הממשק לשמירה על המין
יולי 2023

זוחלים לרשימה האדומה

הספר האדום של חסרי חוליות בישראל

שוכני בריכות החורף