אזורי המחייה של שועל נגב (Vulpes rueppellii), מין בסכנת הכחדה החי בנגב, הצטמצמו בעשורים האחרונים, והפרטים מתרחקים מישובים ומדרכים שפותחו בנגב. שועל נגב נדחק למקומות מרוחקים מאדם גם בשל הימצאותו של שועל מצוי, שדווקא מעדיף לחיות בסמוך ליישובים. 

 

מחקר חדש על שועלי נגב, שהוא המקיף ביותר שנעשה עד כה על מין מיוחד זה, חושף מידע ביולוגי רב ונדרש על מנת לשמור עליו. המחקר הוא פרי יוזמתה של רשות הטבע והגנים ונעשה במימונה, ושותפים בו חוקרים מאוניברסיטת ת"א ומרשות הטבע והגנים: ד"ר עדי ברוקס, ראובן הפנר, ד"ר מיכל אקו, ד"ר בני שלמון, ד"ר נעם לידר ופרופ’ אלי גפן.

 

 

מטרות המחקר היו ללמוד על הביולוגיה והאקולוגיה של שועל נגב ולאפיין את בית הגידול שלו, כדי להיטיב לדעת אלו פעולות יש לנקוט כדי לשמור עליו מפני הכחדה. במחקר הותקנו קולרים בעלי משדרי ג’י-פי-אס על עשרות שועלי נגב, ובעזרתם ניטרו החוקרים את הפרטים ואספו מידע על אזורי המחיה והשוטטות שלהם ברחבי הנגב הדרומי.

אומנם תפוצתו העולמית המשוערת רחבה ומשתרעת על מדבריות צפון אפריקה וחצי האי הערב, אך אין די ידע על מצב אוכלוסיותיו ועל בית הגידול של המין באזורי התפוצה. בישראל שבעים אחוז ממיני היונקים הטורפים נתונים בסכנת הכחדה ובכללם שועל נגב. 

 

שועל נגב חי במישורים צחיחים בנגב ומוגדר מין בסכנת הכחדה (בדרגת EN) עקב ירידה חדה בגודל אוכלוסיותיו. אומדנן נשען על תוצאות מחקרים בעבר, שבהם נעשה ניטור רב-שנתי ממושך של אוכלוסיות השועלים בשמורת טבע הנחלים הגדולים בראשות ראובן הפנר, פקח רשות הטבע והגנים בעבר.

 

הירידה בעשורים האחרונים חלה בהתאמה מלאה לצמצום גודלו ואיכותו של בית הגידול המתאים לקיומו של המין: באזורי המחיה הטבעיים של שועל נגב נבנו יישובים חדשים והורחבו יישובים ותיקים, שטחים טבעיים נרחבים הוכשרו לחקלאות, וכבישים ודרכי עפר חורצים אותו ומשמשים רכבי שטח רבים. על אלו נוסף השועל המצוי (Vulpes vulpes), הנהנה מפעילות האדם. הוא חודר בעקבותיו אל תוך שטחים טבעיים בנגב, מתחרה בשועל נגב ודוחק אותו לשולי בית הגידול. במצב זה צמצום בית הגידול הטבעי היווה גורם משלים להגדרת שועל נגב מין בסכנת הכחדה. 

תוצאות המחקר מראות שאזורים מוגנים כשמורות טבע, שאינם מיושבים ורחוקים מהשפעת האדם, למשל שמורת הנחלים הגדולים, הם רבי ערך להמשך שגשוגן של אוכלוסיות שועלי נגב. כדי למנוע חדירת שועלים מצויים לאזורים אלו יש חשיבות לשמור על אזורים אלו נקיים מפסולת ומפעילות אדם.

 

בעבר חשבו ששועלי נגב משוטטים בערוצים הרחבים, אך ממצאי הניטור מראים שהם דווקא מעדיפים נחלים קטנים וערוצונים, וניזונים בהם בעיקר מחרקים וממכרסמים.

 

המידע החדש על בית הגידול של שועלי נגב יסייע בתכנון דרכים לשמור על מין זה, בהן הגדרת ערוצונים אזורים מועדפים לשימור. החוקרים ממליצים אף להגביל את תנועת כלי הרכב באזורי ליבת הפעילות של שועל נגב ובה בעת להמשיך לנטר מגמות באוכלוסיית טורף זה, שנחקר אך מעט.

 

ד"ר נעם לידר, מנהל אגף אקולוגיה בחטיבת המדע של רט"ג, מוסר: "שועל הנגב הוא מין בסכנת הכחדה, אך קיימים פערי ידע משמעותיים שהם חיוניים לתכנון שימור יעיל למין. המידע המדעי הרב שנאסף במחקר, שרק חלקו פורסם במאמר זה, כבר הוא נותן לרשות הטבע והגנים כלים חשובים לעדכן את תוכנית השימור הנדרשת לשועל הנגב ולבנות תוכניות לשימור יעיל של בית הגידול המיוחד שבו הוא חי".