ספירות היעל הנובי (Capra nubiana) באזור עין עבדת ומצוק הצינים החלו בשנות השמונים, אך רק מ-2008 הן נעשות ברציפות, מדי שנה. ניטור ארוך טווח של אוכלוסיות היעלים חשוב מאוד לבחינת המצב הדמוגרפי של האוכלוסיות והכרת אזורי המחיה שלהן, וניתוח הנתונים שנאספו ברציפות בשנים 2020-2008 בחן מגמות רב-שנתיות בגודלן. לפי הניתוח מספר היעלים בשנות הדיגום גדל באופן כללי בשיעור של 4.5%. במדרשת בן גוריון בשיעור של 2.8%; ואילו בשטחים הטבעיים, שייתכן שמחולקים לתתי-אוכלוסיות החיות כל אחת בסמוך למקור מים קבוע אחר, גדלה האוכלוסייה ב-7%. הבדל ניכר זה בשיעור הגידול בין שתי האוכלוסיות, וכן מידע שבא מפרטים מתויגים ומלמד על תחומי שוטטות, מורים שאלו אוכלוסיות נפרדות זו מזו.

סקר יעלים בבקעת צין 2020-2008

ניתוח כמות המשקעים העונתית ביחס למספר היעלים בספירה מראה שיש קשר ביניהם, והוא ניכר באוכלוסייה שבשטח הטבעי יותר מאשר באוכלוסייה שבמדרשה. עוד נמצא שגם הצלחת הרבייה באוכלוסייה, שנמדדת לפי היחס בין מספר הנקבות למספר הצעירים, תלויה בכמות המשקעים השנתית והיא הייתה חיובית הן באוכלוסייה בשטח הטבעי והן באוכלוסייה במדרשה.  

גורם אל-טבעי העשוי להשפיע על גודל האוכלוסייה הוא לחץ מבקרים במקורות המים בבקעת צין ובעין עבדת. הצבת מצלמות אקולוגיות סמוך למקורות המים הטבעיים בבקעת צין אפשרה לבחון עניין זה, ונמצא כי כמות המבקרים בגן לאומי עין עבדת ושעות נוכחותם בו משפיעים על שעות נוכחות היעלים. בשנת 2019 תנועת המטיילים ליד מקורות המים הייתה דלה עד מאוד ונמצא שמידת הצלחת הרבייה באוכלוסייה היה גבוה בהרבה מאשר בשנה הקודמת. ממצא זה עשוי להוות שיקול בהתאמות בניהול גן לאומי עין עבדת, כגון שעות כניסת מבקרים לגן והוספת שוקת שתייה ייעודית ליעלים.

זהבה סיגל היא אקולוגית מרחב הר הנגב ברשות הטבע והגנים

למצב היעלים בישראל מתוך מצב חיות הבר בישראל דוח העשור 2020