עמוד הבית > חוות הרוח - סכנה ממשית לבעלי כנף
חוות הרוח - סכנה ממשית לבעלי כנף

ניטור שביצעה רשות הטבע והגנים בחוות הרוח בסירין ובגלבוע בשנה החולפת הראה כי להבי הטורבינות מהווים סכנה קיומית לאוכלוסיות עופות ועטלפים בסכנת הכחדה

חסידה לבנה עפה ליד להבי טורבינת רוח, צילום: עידו שקד

ייצור חשמל באמצעות טורבינות בחוות רוח מקודם בעולם ובישראל על אף שטמון בהן סיכון סביבתי. בעלי הכנף, העופות והעטלפים נפגעים ומתים מהתנגשות בלהבי הטורבינות והלהבים גם משבשים את אורח חייהם ואת מסלולי התעופה שלהם. על רקע זה המליצה האמנה לשימור מינים נודדים של האו"ם (The Convention on Migratory Species) למדינות החברות בה, ובהן ישראל, לבחון את הצורך בשימוש בטורבינות ולנטר את הפגיעה בבעלי הכנף.
 
רשות הטבע והגנים מיישמת את המלצות האמנה לפי מודל החוזה את העוצמה של פגיעת טורבינות הרוח בבעלי כנף, ואומדן הפגיעות בהם מתבסס על תוכנה ייעודית שפותחה לחישובי פגיעה מסוג זה. במשך שנה, ממאי 2020 עד מאי 2021, נוטרו 25 טורבינות בסירין ובגלבוע: 11 בסירין ו-14 בגלבוע. בניטור הוערך מספר בעלי הכנף שנפגעו לפי אנליזה של מספר הפגרים שאותרו ובהתחשב במגבלת יכולת האיתור של פגרים בשטח בעזרת כלב הרחה. בסירין נעשו סריקות אחר פגרים בכל שישה ימים בקירוב ובגלבוע בכל תשעה ימים בקירוב. 
ממצאי הניטור בחוות הטורבינות

 

עופות

בסירין נמצאו בתקופת הניטור, בניכוי מינים פולשים ומתפרצים, 67 פגרי עופות לפי הפילוח הבא: שלושה מיני עופות דורסים ודואים – דיה שחורה, בז מצוי וחסידה לבנה; וחמישה מינים של ציפורי שיר – חוחית, ירקון, סלעית אירופאית, סנונית רפתות ועפרוני מצויץ. כמו כן נמצאו פגרים של חוגלה, סיקסק וסיס חומות וכן יונאיים מהמינים צוצלת, יונת סלעים, תור מצוי ותור צווארון. ב-12 פגרים לא היה ניתן  לזהות מהו מין העוף בשל מצבם הירוד של השרידים. 
 
מהמינים שנפגעו שלושה הם בסכנת הכחדה בישראל או בעולם או מוגנים לפי אמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן: דיה שחורה, חסידה לבנה ותור מצוי. לכל מין ממינים אלו נקבעו ערכי סף שנתי לפגיעה מחוות טורבינות במטרה למנוע את הידרדרות אוכלוסיותיהם עד כדי הכחדה מקומית ואזורית. בגלבוע נמצאו בתקופת הניטור, בניכוי מינים פולשים ומתפרצים, 19 פגרי עופות.
 
עטלפים 
בסירין נמצאו בתקופת הניטור 31 פגרי עטלפים מארבעה מיני עטלפי חרקים, ארבעתם בסכנת הכחדה בישראל: עטלפון לבן שוליים, אשמן גדול, יזנוב גדול ויזנוב קטן. לכל מין נקבעו ערכי סף ייעודיים לפגיעה במטרה למנוע את הידרדרות אוכלוסיותיהם עד כדי הכחדה מקומית ואזורית. בגלבוע נמצאו בתקופת הניטור 15 פגרי עטלפים.
 

ממצאי פגיעה בבעלי כנף בחוות הטורבינות בסירין ובגלבוע 

 

בתקופת הניטור נמצאו בחוות סירין 67 פגרי עופות ו-31 פגרי עטלפים, אך לפי האנליזה ההערכה היא שמספר בעלי הכנף שנפגעו הוא 143 עופות ו-70 עטלפים. בחוות הגלבוע נמצאו בתקופת הניטור 19 פגרי עופות ו-15 פגרי עטלפים, אך לפי האנליזה ההערכה היא שמספר בעלי הכנף שנפגעו הוא 60 עופות ו-70 עטלפים.

 

בשתי חוות הרוח, הן בחוות סירין הן בחוות גלבוע, הפגיעה בבעלי כנף קשה. קרוב למחצית הטורבינות חורגות מערך הסף הכללי לפגיעה שנתית של כל טורבינה בעופות או בעטלפים. הפגיעה מתפרסת על מרבית חודשי השנה. אף על פי שבשתי החוות אין חריגות מערכי הסף המצטברים, קרי ממספרם הכולל של בעלי הכנף המותר בפגיעה בחוות רוח, בשתיהן היקף הפגיעה בעופות גבוה באופן ניכר מהיקף הפגיעה ברוב חוות הרוח במדינות אחרות. יתר על כן, היקף הפגיעה במספר מיני בעלי כנף בסכנת הכחדה, הן עופות הן עטלפים, חורג באופן ניכר מערכי הסף הייעודיים למינים אלו.
 
בשתי חוות הרוח נמצאה חריגה בולטת מערכי סף הפגיעה במיני עטלפים בסיכון. בהיותם מינים מאריכי חיים בעלי כושר רבייה נמוך הם ממילא בסכנת הכחדה, ולכן תמותת יתר של עטלפי חרקים בהיקף שתועד בשתי החוות היא פגיעה קשה, המסכנת את המשך שימושי המרחב שלהם למחיה ולהזנה. פגיעה במינים נודדים כמו היזנוב הגדול מסכנת גם את המשך תנועתם במסדרונות אוויריים.
 
הפגיעה המתרבה בבעלי כנף מתנועת להבי טורבינות הרוח מתווספת למגמות שכבר תועדו, והן משמשות ביסוס וחיזוק לטענה שהפגיעה בבעלי כנף היא קשה – קשה לעופות ועוד יותר מכך לעטלפים. לפגיעה עשויות להיות השלכות סביבתיות שליליות על גודל האוכלוסיות של מיני בעלי הכנף, על תפקודם וגם על שרידותם כתוצאה מהפעלתן של טורבינות רוח.

הנצפים ביותר

הכירו את צמחי הבר החדשים לישראל
בשנה החולפת התווספו חמישה מיני צמחים חדשים לפלורה של ישראל והם מצטרפים לעשרות אחרים שנמצאו בשנים האחרונות
ינואר 2024
מצב הנשרים
ספירת הנשרים באביב האחרון מאששת את מגמת ההתייצבות של האוכלוסייה אם כי היום גודלה הוא כמחצית מבעשור הקודם ואירועי הרעלה עדיין חוזרים ונשנים
מאי 2024
מי אתה עגולשון שחור-גחון
יותר מעשור עבר מאז התגלית המרעישה של מציאתו מחדש של המין הנכחד עגולשון שחור-גחון ואנו עדיין יודעים רק מעט על הביולוגיה של המין ובית גידולו. תוצאות הניטור והמחקר מכווינים את תוכנית הממשק לשמירה על המין
יולי 2023

האתרים השומרים על אבות צמחי תרבות בישראל

האם גידולים חקלאיים בבתי רשת פוגעים בקישוריות?

דוח מצב מפרץ אילת 2024 - מסמכי מפתח