בתהליך הפיתוח של תשתיות תחבורה בישראל מתקינים היום בשגרה קירות אקוסטיים חוסמי רעש, במטרה לצמצם את מפגע הרעש בשכונות מגורים וביישובים כפריים הסמוכים לכבישים ולמסילות ברזל. במקטעים רבים הותקנו חלונות שקופים כדי לא להסתיר את הנוף, אולם פתרון אדריכלי זה פוגע בעופות. עופות אינם רואים את הקירות השקופים ומתנגשים בהם, וככל שמתרחבת פריסת קירות אקוסטיים שקופים כך עולה מספר העופות המתנגשים בהם. התופעה מוכרת היטב בעולם, ויש שיטות מוכחות לצמצום משמעותי של הפגיעה מבלי לפגוע ביכולת להשקיף על הנוף מבעד לקירות אלו. שיטה אחת היא הדבקת מדבקות מיוחדות המסמנות את המשטח השקוף וגלויות לציפורים.

 

בשנים האחרונות נעשו בארץ כמה סקרים כדי למדוד את היקף הפגיעה בעופות מקירות אקוסטיים שקופים ולבחון דרכים לצמצומה. הסקר הראשון נעשה באזור היישוב מזרעה בגליל המערבי. תחילה תיעדו הסוקרים את פגרי העופות שנפגעו ונמצאו למרגלות הקיר השקוף, ולאחר מכן הדביקו עליו מדבקות של צלליות עופות ובדקו שוב. התוצאות היו מעודדות: במקטעים שבהם כיסו המדבקות יותר ממחצית השטח השקוף נרשמה ירידה ניכרת במספר ההתנגשויות.

 

הסקר השני היה רחב היקף ונעשה בו בזמן בחמישה אזורים: הקישון, עתלית, חריש, אליקים ואור עקיבא, הסוקרים השתמשו בו במבחן כילוי. זהו מבחן להערכת מספר הציפורים הפגועות שמסלקים מהמקום בעלי חיים טורפים כגון חתולי בית, חזירים ותנים לפני שהסוקרים מגיעים אליו. בסקר פיזרו החוקרים לאורך הקיר פגרי עופות בגדלים שונים – דרור, עורב ועלווית – וחזרו במרווחי זמן קבועים לבדוק כמה נותרו בשטח. כלבים מאומנים וכלבנים עזרו בסריקה ובאיתור הפגרים. הנתונים חושבו והתקבלה הערכה של המספר האמיתי של העופות שנפגעו באזורים שנבדקו. לשם השוואה נבדקו גם מקטעי ביקורת באורך דומה אך ללא קירות.

 

לאחר איסוף מידע על פריסת הקירות שכבר היו מותקנים בשנת 2022 נעשתה הערכה לנתונים שנמצאו בסקרים הכוללים מבחני כילוי. הנתונים התקבלו מחברת נתיבי ישראל וממיפוי מתוך אורטופוטו, והם מראים שבכל שנה נפגעים יותר מ-220,000 עופות. מאז הסקר הותקנו עוד עשרות קילומטרים של קירות כאלה ולפיכך מספר העופות שנפגעו עלה.

 

בעקבות הממצאים נכתב ב-2024 מסמך הנחיות למיגון קירות אקוסטיים מפני התנגשות עופות. מחבריו הם אנשי רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע, בהובלתה של ד"ר אריאלה רוזנצוויג, וטרינרית בבית החולים לחיות הבר בספארי רמת גן. המשרד להגנת הסביבה ליווה את כתיבתו והוא מיועד לגופי התכנון והביצוע האמונים על יישומו. שלושה מהפתרונות המוצעים במסמך הם הוספת פסים או נקודות לקירות כבר בתהליך ייצורם, צביעת הקירות בצבע חלבי או אטום, והדבקת מדבקות של דגמים גיאומטריים על קירות שכבר מוצבים בשטח. המדבקות תוכננו באופן שאינו פוגע בחוויית הצפייה בנוף ועם זאת מפחית עד מאוד את התנגשויות העופות בקירות.

 

בישראל ההתמודדות עם התנגשויות של עופות דחופה במיוחד בשל מקומה הגיאוגרפי הייחודי. ישראל היא גשר יבשתי בין אסיה, אירופה ואפריקה, והיא ציר נדידת עופות מן החשובים והעמוסים בעולם. פעמיים בשנה חולפות מעליה מאות מיליוני ציפורים נודדות, ומלבדן חיות כאן גם אוכלוסיות ציפורים מקומיות יציבות, שעפות בתנועות יומיומיות בין אתרי מנוחה, שיחור ושתייה.

 

הבשורה הטובה היא שהפתרון נמצא בהישג יד. העלאת מודעות לבעיית ההתנגשויות בקירות אקוסטיים ובבד בבד יישום פתרונות קיימים למיגונם יכולים למזער את ממדי התופעה. האמצעים זמינים בשוק, הטכנולוגיה פשוטה ומוכחת ועלותה זניחה יחסית לעלויותיהם של מיזמי תשתית. כל שנדרש הוא שגופי התכנון והביצוע יאמצו עקרונות המתחשבים בחיות הבר כבר בשלבי התכנון הראשונים, באופן שהקירות המוגמרים ובד בבד מודעות הציבור לסכנה ימנעו פגיעה מיותרת בטבע בכלל ובעופות בפרט.