בסקר ראשני טריטון פסים (Ommatotriton vittatus) שנעשה באביב 2024 בחלק מרמת מנשה נסקרו 22 מקווי מים באגני ההיקוות של הנחלים דליה ותנינים ונמצאו ראשנים ב-12 נחלים, שהם מרבית הנחלים שהיה ידוע שיש בהם נוכחות פרטים בוגרים או ראשנים של טריטון פסים. הסקר מראה שתפוצת הטריטונים באזור זה נרחבת ושכיחותם גבוהה במקווי המים, וככל הנראה תפוצתם ברמת מנשה נשארה קבועה בעשור האחרון. מסקנה זו נתמכת גם בהשוואה בין תוצאותיו לבין תוצאות הסקר הקודם, שנעשה לפני עשור (ב-2014).

 

עם זאת פעילות אנושית רבה באזור כגון רעיית בקר, רעש ותאורה וכניסת רכבי שטח לערוץ הנחל מפריעים לטריטונים ומשפיעים על נוכחותם בו. למשל מקטע אחד של ערוץ נחל תנינים, שבעבר נמצאו בו טריטונים, משמש לרעיית בקר ומימיו הזדהמו, ועקב כך בשלושת האתרים שנדגמו בסקר האחרון, שבעבר היו בהם טריטונים, לא נמצא ולו פרט אחד.

את הסקר הנוכחי ערך וסיכם ד"ר אלדד אלרון בהזמנת רט"ג.

 

 

טריטון פסים הוא דו-חי מסדרת בעלי הזנב ומשפחת הסלמנדריים. בישראל הוא ערך טבע מוגן על פי חוק ומוגדר מין בסכנת הכחדה חמורה (CR). הטריטון מתרבה בבתי גידול לחים כמו בריכות חורף, בריכות במעיינות ונחלים רדודים שזרימתם איטית. בקיץ הבוגרים אינם פעילים כי אם מחופרים בתוך הקרקע בסדקים ובמחילות, ולאחר תחילת גשמי החורף הם עולים לפני הקרקע ונעים אל מקווי מים לחיפוש אחר בני זוג ולרבייה.

 

ישראל היא גבול התפוצה הדרומי העולמי של המין, ושטחי אוכלוסיותיו מקוטעים ופזורים – בגולן, בגליל העליון, בגליל התחתון, ברמת מנשה ובמישור החוף עד מדרום לאשקלון. במרכז הארץ רמת מנשה היא בית גידול רב-חשיבות של טריטון הפסים, ובעבר נמצא בו ריכוז האוכלוסייה הצפוף ביותר בישראל. חבל ארץ זה מתאפיין במעיינות ובפלגי מים, ורבים מהם זורמים רוב ימות השנה ומהווים גופי מים אידיאליים לרבייה ולהתפתחות של ראשני טריטונים. בבית הגידול קיומם של ראשנים מעיד על איכות מים גבוהה, לכן הטריטון משמש סמן ביולוגי טוב למצבו ההידרולוגי והאקולוגי של כלל בית הגידול המימי.