תוכנית הרצה לשחרור מחודש של ראמים לנגב
בעבר שוחררו לנגב ראמים רבים מגרעין הרבייה בחי בר יטבתה, והשורדים וצאצאיהם חיים בנגב בעדרים שמקום הימצאם לא היה ידוע. בשנים האחרונות חודש שחרור הראמים לטבע בשיטה חדשה, עתה בהרצה, והיא מספקת מידע על אזורי השוטטות של העדרים שאליהם חברו הפרטים החדשים ששוחררו
ראמים לבנים בגרעין הרבייה בשמורת חי בר יטבתה, צילום: דורון ניסים
גרעין הרבייה של ראם לבן (Oryx leucoryx) קובץ בשמורת טבע חי בר יטבתה שבדרום הערבה ב-1978, וכעשרים שנה מאוחר יותר החל שחרור פרטים לטבע. בעשור שמ-1997 עד 2007 שוחררו בנגב עשרות ראמים בשבע פעימות של 21-10 פרטים בכל פעימה. כפי שהיה נהוג אז, השחרור נעשה בשיטת "שחרור רך", כלומר מדורג: תחילה העבירו את הראמים מגרעין הרבייה בחי בר יטבתה למכלאה. המכלאה נבנתה בשטח המיועד לשחרורם ובה סיפקו להם מזון ומים והגנה מטורפים. הם שהו בה שבועות או חודשים מספר להתאקלמות ורק אחר כך שוחררו לבר.
השחרורים לטבע הופסקו מסיבות תקציב ומסיבות אחרות וחודשו לאחר עשר שנים, ב-2017. הפעם נעשו השחרורים לפי תוכנית הרצה של שיטה אחרת, "שחרור קשה". בשיטה זו, שעלותה נמוכה בהרבה משחרור רך, הועברו הראמים מגרעין הרבייה בחי בר יטבתה אל השטח המיועד ושוחררו מייד, מבלי שנכלאו במכלאה לאקלום. הניסיון נועד לבחון את שיעור שרידותם של הראמים בשחרור קשה ולהשוותו לשיעור שרידותם בשחרור רך, וכן לאחד את הפרטים המשוחררים עם עדרי הפרטים ששוחררו בעבר ומאז הם חיים בטבע. בשיטת השחרור הקשה שוחררו לבר 30 נקבות וזכרים, רובם נושאי משדר שיאפשר לאתר אותם ואת העדרים שהם יחברו אליהם.
אומנם נראה ששיעור השרידות של הפרטים ששוחררו בשחרור קשה נמוך משיעור שרידותם בשחרור רך, אם כי אין נתונים מדויקים בשל קושי לאתר פרטים בטבע ובשל הסתמכות רק על מקומם של פרטים בעלי קולרים, ובכל זאת המעקב סיפק מידע רב על תחומי המחיה ואזורי השוטטות של עדרים שמקורם בפרטים משוחררים ושאליהם חברו פרטים נושאי משדר. מידע זה יעשיר את המידע שיתקבל בעקבות שחרורים שמתוכננים לעתיד, והוא חיוני הן לבדיקת שיעור ההצלחה של שחרור קשה בתוכנית השבת הראמים לטבע והן לביסוס תוכנית לניטורם בבר.
הכותבת ד"ר טל פולק היא מנהלת תחום שימור חיות בר בחטיבת מדע
.jpg)
