שיטה חדשה לניתוח גנטי של גללי ראמים באזורי מחייתם בנגב מראה יכולות בניטור אוכלוסיותיהם בטבע
ראמים ששוחררו לטבע חוברים לעדר קיים בשמורת טבע הנחלים הגדולים, צילום: גולן רידר
מחקר חדשני שהסתיים לא מכבר גילה שניתן לזהות פרטים ספציפיים של ראם לבן (Oryx leucoryx). הזיהוי נעשה בשיטת ניתוח גנטי של מיצוי דנ"א מגללים שנאספו באזורי השיטוט של העדרים, והיא מספקת צורך חיוני שלא היה לו מענה עד כה – אפשרות לנטר באופן שיטתי את אוכלוסיית הראמים החיה בעדרים חופשיים בנגב. המחקר הגנטי נעשה על ידי פרופ’ ירון טיקוצ’ינסקי מהמרכז האקדמי רופין בשיתוף ובמימון ד"ר נעם לידר וד"ר טל פולק מרשות הטבע והגנים.
בעבר חי הראם הלבן באזורים הצחיחים של חצי האי ערב, כווית, עיראק, ירדן, סוריה, ישראל וסיני. בסוף המאה ה-19, ככל הנראה, הוא נכחד מישראל, וב-1972 נכחד המין כליל מהטבע בעולם. כיום הוא מוגדר בסיכון בדרגת פגיע (VU) על פי הארגון הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע IUCN, ומונה כ-1,000 פרטים בטבע וכ-6,000–7,000 פרטים בשבייה ברחבי העולם.
במטרה להשיב מין זה לטבע בישראל רט"ג מפעילה משנות ה-70 של המאה הקודמת גרעין רבייה של ראם לבן בשמורת טבע חי בר יוטבתה. מאז 1997 הושבו לנגב מאות ראמים והם מתרכזים בעדרים בשלושה אזורים עיקריים: עין שחק, נחל פארן והנחלים קצב וחיון. הפרטים המושבים מסומנים או נצפים בכמה דרכים: באופן אקראי, באמצעות מצלמות המוצבות בשטח ומופעלות בעזרת חיישן תנועה, ובמעקב אחר פרטים ששוחררו עם משדרGPS על צווארם. עד כה לא הייתה שום שיטה יעילה למעקב מסודר אחר העדרים, אף שניטור שיטתי נחוץ בכמה היבטים: להערכת גודל האוכלוסייה, לניתוח תחומי מחייתה, ולמעקב אחר הישרדות ושוטטות הפרטים המושבים ואחר אופן השתלבותם בעדרים הקיימים. הניטור דרוש גם לזיהוי אזורי מחיה חיוניים שיש להגן עליהם מפני פגיעה או קיטוע, וכן למיפוי הקישוריות בין האוכלוסיות. המידע הטמון בניטור שיטתי חיוני היות שהוא מאפשר לקבל החלטות מושכלות בנוגע לעתיד תוכנית ההשבה ולצורך בהמשך פעילות גרעין הרבייה בחי בר יוטבתה, המונה כיום כ-130 פרטים.
המחקר הגנטי לזיהוי פרטים נעשה בשני שלבים. השלב הראשון נעשה בגרעין הרבייה בחי בר יוטבתה, ובו פותחו שלושה פרוטוקולים: אחד להפקת דנ"א מצואת ראמים, אחד לבדיקת איכותו ואחד לקביעת זוויג הפרט. בשלב זה התגלה שניתן להפיק דנ"א מגללים עד בני שבועיים, והתגלית הובילה לשלב השני של המחקר (2022–2024), שבו נאספו ונותחו מאות דגימות גללים מאזורי השוטטות של העדרים בנגב ומהשוקת בנחל עשוש. לדגימות נעשה ניתוח גנטי כדי להשוותן לדגימות הראמים בגרעין הרבייה בחי בר יוטבתה.
עדר ראמים בשמורת טבע הנחלים הגדולים, צילום: גולן רידר
תוכנית ההשבה לטבע
גרעין הרבייה של הראם הלבן הוקם בחי בר יוטבתה ב-1978 עם הגעתם של שמונה פרטים ראשונים. כעשרים שנה אחר כך, בין 1997 ל-2014, הושבו לטבע 129 ראמים בכמה פעימות. בשנים אלו שוחררו הראמים בשיטת "השחרור הרך", כלומר בתהליך מדורג. תחילה הועברו הראמים מגרעין הרבייה בחי בר יוטבתה לתקופת הסתגלות במכלאות אקלום שהוצבו בשטח, שבהן הם קיבלו מזון ומים והיו מוגנים מטורפים, ורק אחרי שהייה בהן כמה שבועות או חודשים הם שוחררו לחופשי.
ב-2017 חודשו השחרורים לאחר הפסקה של כמה שנים, והפעם נעשה הדבר בשיטה חדשה – שיטת "השחרור הקשה". בשיטה זו, שעלותה נמוכה מקודמתה בשיעור ניכר, הועברו הראמים מגרעין הרבייה היישר לשטח ושוחררו בלי ששהו קודם במכלאה לאקלום. בשחרור הקשה שוחררו 85 פרטים, רובם עם משדרים. המשדרים אפשרו לעקוב אחר תנועתם ואחר הצטרפותם לעדרים, וסיפקו מידע חשוב על תחומי המחיה ועל אזורי השוטטות של העדרים בטבע.
ד"ר טל פולק היא מנהלת תחום שימור חיות בר בחטיבת מדע ברשות הטבע והגנים
ראמים בגרעין הרבייה בחי בר יוטבתה, צילום: דורון ניסים