השחרורים לטבע הופסקו מסיבות תקציב ומסיבות אחרות וחודשו לאחר עשר שנים, ב-2017. הפעם נעשו השחרורים לפי תוכנית הרצה של שיטה אחרת, "שחרור קשה". בשיטה זו, שעלותה נמוכה בהרבה משחרור רך, הועברו הראמים מגרעין הרבייה בחי בר יטבתה אל השטח המיועד ושוחררו מייד, מבלי שנכלאו במכלאה לאקלום. הניסיון נועד לבחון את שיעור שרידותם של הראמים בשחרור קשה ולהשוותו לשיעור שרידותם בשחרור רך, וכן לאחד את הפרטים המשוחררים עם עדרי הפרטים ששוחררו בעבר ומאז הם חיים בטבע. בשיטת השחרור הקשה שוחררו לבר 30 נקבות וזכרים, רובם נושאי משדר שיאפשר לאתר אותם ואת העדרים שהם יחברו אליהם. 

 

 

אומנם נראה ששיעור השרידות של הפרטים ששוחררו בשחרור קשה נמוך משיעור שרידותם בשחרור רך, אם כי אין נתונים מדויקים בשל קושי לאתר פרטים בטבע ובשל הסתמכות רק על מקומם של פרטים בעלי קולרים, ובכל זאת המעקב סיפק מידע רב על תחומי המחיה ואזורי השוטטות של עדרים שמקורם בפרטים משוחררים ושאליהם חברו פרטים נושאי משדר. מידע זה יעשיר את המידע שיתקבל בעקבות שחרורים שמתוכננים לעתיד, והוא חיוני הן לבדיקת שיעור ההצלחה של שחרור קשה בתוכנית השבת הראמים לטבע והן לביסוס תוכנית לניטורם בבר.