לא מעט מתזונת האדם מבוססת על צמחים, ואלפי מיני צמחים בעולם נחשבים אבות צמחי תרבות (Crop Wild Relatives). לפי מחקרים והערכות של מומחים, אבות צמחי תרבות הם מיני צומח שתורבתו בימי קדם ומשמשים עד ימינו למגוון מטרות, בהן ייצור מזון, הפקת תבלינים ותמרוקים, קישוט, ועוד.
כדי להגן על מיני צמחים שהם אבות צמחי תרבות חשוב מאוד לשמור על שטחים פתוחים טבעיים שבהם צומח מגוון אוכלוסיותיהם, שכן במיני צומח המתפתחים בסביבתם הטבעית מצטברים שינויים גנטיים ומשביחים תכונות שהופכות אותם לעמידים לשינויי סביבה. למשל פרטי צמחים שמתפתחים בסביבה יובשנית וחמה מפתחים עמידות לתנאי עקה ממיעוט מים, ובימינו אפשר להטמיע תכונה זו בצמחים מתורבתים וכך לשפר את עמידותם באקלים משתנה באזורנו.
מקומה הגיאוגרפי של ישראל בסהר הפורה והיותה מפגש של ארבעה אזורים פיטוגיאוגרפיים יצרו בה תנאים לגדילתם של מאות מיני צמחי בר, 313 במספר, המוגדרים אבות צמחי תרבות, בהם עשרות מינים אנדמיים, למשל חיטת הבר ועדשה מזרחית, הלוא היא אם העדשה. בזכות שפע זה דירגו ארגונים בינלאומיים לשימור אבות צמחי תרבות את ישראל במקום גבוה, והיא מוגדרת "נקודה חמה" (hotspot) עולמית של אבות צמחי תרבות. אלא שאף שחשוב מאוד לישראל ולעולם כולו שמינים אלו יישמרו בבתי גידולם הטבעיים, בארצנו רבים מהם אינם ערכי טבע מוגנים בחוק ורק חלק מאוכלוסיותיהם מצוי באזורים שמורים, כגון שמורות טבע.
כדי לשפר את ההגנה על מיני אבות צמחי תרבות באתרם הוקמה לפני כמה שנים קבוצת עבודה שמטרתה לאפיין שטחים שבהם יש ריכוז גבוה של מיני אבות צמחי תרבות, ולהציגם לאונסק"ו, הארגון של האומות המאוחדות, כדי שיכיר בהם כאתרי מורשת עולמית המשמרים מגוון ביולוגי של אבות צמחי תרבות. הקבוצה הורכבה מאנשי מקצוע מתחומי עניין שונים, בהם מתכננים, אדריכלי נוף, ארכיאולוגים, אקולוגים ובוטנאים, ואליהם חברו רשות הטבע והגנים וגופים אחרים: בצלאל אקדמיה לאומנות ועיצוב ירושלים, האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, בנק הגנים במשרד החקלאות, קרן קיימת לישראל, ועוד.
לאחר אפיון השטחים עלתה השאלה – האם כל המינים שווים בחשיבותם? למשל, האם מין בעל חשיבות לכלכלה העולמית שווה ערך למין המשמש לעיטור או לתבלין? כדי לענות על השאלה ולהעריך מחדש את רשימת המינים ריכזה ד"ר עינב מייזליש-גתי מבנק הגנים עבודה להערכה מחודשת של רשימת המינים עם כמה גופים ובני סמכא בתחום הנידון: רשות הטבע והגנים ופרופ’ דידי קפלן, ומומחים מבנק הגנים ומהאוניברסיטה העברית. כל מין דורג על פי קריטריונים של נדירות וחשיבות לאדם, וניתן משקל לשכיחותם של המינים בתחום שטחים מוגנים כדי לתת משקל יתר למינים שאינם בתחומי אזורים שמורים – שמורות טבע, גנים לאומיים או יערות. לאחר דירוג המינים נמסרו הנתונים לפרופ’ אורי רול ולד"ר עינב וידן מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, המומחים ביצירת מודלים מרחביים, והם מיפו את האזורים באופן
שמתעדף שטחים לשימור צמחי אבות תרבות. בדרך זו אופיינו כמה אזורים חשובים במיוחד בישראל לשימורם של מיני אבות צמחי תרבות, בהם אזורים נרחבים בגליל, ברמת הגולן ובמישור החוף הצפוני, כמו גם באתרים בשפלה הדרומית ובספר המדבר. בחינת האזורים שהתקבלו מן המיפוי תסייע לצוות המורחב לבחור שטחים בישראל שמייצגים אבות צמחי תרבות, כדי שאונסק"ו תכיר בשטח אחד או יותר ותכריז שהוא אתר מורשת עולמית של שמירה על המגוון הביולוגי.
.jpg)
