עמוד הבית > שמורת טבע אחו גונן חזרה לתפארתה
שמורת טבע אחו גונן חזרה לתפארתה

שמורת טבע אחו גונן שבעמק החולה היא מוקד של מיני צמחים נדירים ובסכנת הכחדה של בית גידול לח. תוצאות סקר רב-שנתי שבדק את הצומח בשמורה מעידות שמאז שיקומה חל בה תהליך התייצבות הידרולוגית והתבססות של חברת צומח עם נוכחות בולטת של מינים נדירים ובסכנת הכחדה 

שמורת טבע אחו גונן, צילום: יפעת ארצי

שמורת טבע אחו גונן ממוקמת מצפון לקיבוץ גונן ומשמרת שטח ביצתי שהוא  השריד הגדול והמגוון ביותר של בתי הגידול הלחים, שבעבר אפיינו את אזור המפגש בין מעיינות הדופן המזרחי לשולי אגם וביצת החולה הקדומים. מלבד עין טינה אחו גונן הוא המקום היחיד בעמק החולה שבו נותרה דוגמה לביצות המיוחדות שנוצרו סביב החולה באזורי נביעת המעיינות.
 

בהיותה שריד מהווה השמורה מוקד של מיני צמחים "אדומים" (בסכנת הכחדה), כגון נטופית רפואית, חלבלוב קטן פרי, כריך חד, לוענית גדולת עלים, בוצין הגליל ותלתן סלמוני. כמו כן מצויים בה פואירנה שעירה, שנחשבה מין נכחד ושבה והתגלתה בכמה בתי גידול לחים באזור עמק החולה והכנרת, וסחלב הביצות, הגדל בארץ בארבעה ריכוזים בלבד, שניים בעמק החולה. 
 

בחורף 2017-2016 נעשו בשמורה עבודות הידרולוגיות ופעולות לשיקום הצמחייה על פי תוכניות ניהול שטח השמורה. מטרתן היתה להגדיל את שטחי בית הגידול הלח בתוכה, וכן כדי לשמר ולשקם מיני צומחים אקווטיים נדירים. מאז, על מנת לאפשר לצמחייה המקומית להשתקם, נעשות בשמורה עבודות כיסוח פעם בחודש שנועדות לדכא את הצמחייה השולטת ועימה את הצמחייה הרודראלית והיובשנית. עבודות לכיסוח הקנה נעשות פעם בשבוע. שלושה מינים אדומים הושבו לשטחה: טופח שעיר, בקיית יזרעאל ומלפפון משולש.


מלפפון משולש, צילום: יפעת ארצי

לשם מעקב אחר תהליכי שיקום הצמחייה בשמורה לאחר עבודות השיקום הוגדר סקר שנתי לניטור הצומח בה. הסקר בחן חתכי שטח מלבניים לאורך הגדות, שהרכב הצומח בהם מייצג את בתי הגידול בחלקה המשוקם של השמורה: גדה, טבולים, יובשניים, רודראליים ועצים. בכל מלבן נרשמו מיני הצומח ושיעור הכיסוי היחסי בהם.
 

הסקר בדק את עושר המינים בשמורה ואת הרכבם ומגוונם, והסתמך גם על תצפיות אקראיות של בוטנאים מבקרים. בשלוש השנים שלאחר השיקום הפיזי (2019-2017) עשו הבוטנאית נעמי מרגלית ויפעת ארצי, אקולוגית במחוז צפון של רשות הטבע והגנים, סקרים בשמורה. ממצאיהם מראים שעושר המינים גדול, אך מספר המינים בשמורה בכל קטגוריה פחת, כולל מספר המינים הפולשים. מבחינת הרכב המינים ניכרת ירידה במספר המינים ברוב טיפוסי הצמח – במינים של בתי גידול לחים וכן במינים רודראליים ויובשניים. גם בבחינת מגוון המינים המשקף את עושר המינים ואת השפע של כל מין ניכרת ירידה עם השנים.  
 
בבדיקת שליטת המינים בגדות נבחנו מינים שכיסו יותר מ-30% משטח החתך. נמצא כי קנה מצוי, אגמון ימי ושנית מתפתלת הם שלושת המינים הבולטים בשטח המשוקם בשלוש שנות הסקר. עם תום עבודות העפר ב-2017 פרצו באופן טבעי מיני החלוץ, אל-ציצית לבנה ודבשה לבנה, אך הם היו מינים שולטים רק בשנה ההיא. לאחר מכן נראה כיסוי נרחב של מגוון מינים: מזדקרים גבוהים, מזדקרים נמוכים, מטפסים ומשתרעים. בשישה מינים ניכרה תחלופה הדרגתית בשלוש השנים: אשבל ארך שיבולת (מין אדום), סוף, חנק-מחודד, נענע משובלת, ערברבה שעירה ושרעול שעיר.

השמורה לאחר השיקום, צילום: יפעת ארצי

משלושת המינים שהושבו נצפה רק מלפפון משולש בסקר ב-2017 והשנה, אך לאחר הסקר. השניים האחרים, טופח שעיר ובקיית יזרעאל, אומנם נצפו בשטח ב-2017, אך לא בחתכים של הסקר. מין אחד בלבד של צמח טבול נצפה בשנתיים שלאחר השיקום, לעומת שישה מינים שנצפו ב-2017, אך אולי הסיבה לכך נעוצה בגישה קשה של הסוקרים אל שטח המים.
 

לפי הסקרים נוכחות המינים הפולשים והרודראליים פוחתת משנה לשנה. התמעטות מגוון המינים בכלל בתי הגידול יכולה להעיד על תהליך טבעי של התבססות מינים, על יציבות הידרולוגית ועל התייצבות חברת הצומח מתום השיקום. גם תחלופת הצמחים השולטים מעידה על תהליך טבעי של תחלופת מיני צומח (סוקצסיה) בבית גידול לח. למרות התמעטות מגוון המינים נותרה חברת הצומח באחו גונן מגוונת, ונראית בה נוכחות בולטת של מינים נדירים ומינים בסכנת הכחדה.
 

הכותבת יפעת ארצי היא אקולוגית במחוז צפון ברשות הטבע והגנים

הנצפים ביותר

הכירו את צמחי הבר החדשים לישראל
בשנה החולפת התווספו חמישה מיני צמחים חדשים לפלורה של ישראל והם מצטרפים לעשרות אחרים שנמצאו בשנים האחרונות
ינואר 2024
מצב הנשרים
ספירת הנשרים באביב האחרון מאששת את מגמת ההתייצבות של האוכלוסייה אם כי היום גודלה הוא כמחצית מבעשור הקודם ואירועי הרעלה עדיין חוזרים ונשנים
מאי 2024
מי אתה עגולשון שחור-גחון
יותר מעשור עבר מאז התגלית המרעישה של מציאתו מחדש של המין הנכחד עגולשון שחור-גחון ואנו עדיין יודעים רק מעט על הביולוגיה של המין ובית גידולו. תוצאות הניטור והמחקר מכווינים את תוכנית הממשק לשמירה על המין
יולי 2023

מי אתה עגולשון שחור-גחון

מזעור פגיעה בדורסים בחוות הרוח

חשוב לשמור על קשר (הידרוביולוגי)