שמורת טבע אחו גונן ממוקמת מצפון לקיבוץ גונן ומשמרת שטח ביצתי שהוא  השריד הגדול והמגוון ביותר של בתי הגידול הלחים, שבעבר אפיינו את אזור המפגש בין מעיינות הדופן המזרחי לשולי אגם וביצת החולה הקדומים. מלבד עין טינה אחו גונן הוא המקום היחיד בעמק החולה שבו נותרה דוגמה לביצות המיוחדות שנוצרו סביב החולה באזורי נביעת המעיינות.
 

בהיותה שריד מהווה השמורה מוקד של מיני צמחים "אדומים" (בסכנת הכחדה), כגון נטופית רפואית, חלבלוב קטן פרי, כריך חד, לוענית גדולת עלים, בוצין הגליל ותלתן סלמוני. כמו כן מצויים בה פואירנה שעירה, שנחשבה מין נכחד ושבה והתגלתה בכמה בתי גידול לחים באזור עמק החולה והכנרת, וסחלב הביצות, הגדל בארץ בארבעה ריכוזים בלבד, שניים בעמק החולה. 
 

בחורף 2017-2016 נעשו בשמורה עבודות הידרולוגיות ופעולות לשיקום הצמחייה על פי תוכניות ניהול שטח השמורה. מטרתן היתה להגדיל את שטחי בית הגידול הלח בתוכה, וכן כדי לשמר ולשקם מיני צומחים אקווטיים נדירים. מאז, על מנת לאפשר לצמחייה המקומית להשתקם, נעשות בשמורה עבודות כיסוח פעם בחודש שנועדות לדכא את הצמחייה השולטת ועימה את הצמחייה הרודראלית והיובשנית. עבודות לכיסוח הקנה נעשות פעם בשבוע. שלושה מינים אדומים הושבו לשטחה: טופח שעיר, בקיית יזרעאל ומלפפון משולש.

לשם מעקב אחר תהליכי שיקום הצמחייה בשמורה לאחר עבודות השיקום הוגדר סקר שנתי לניטור הצומח בה. הסקר בחן חתכי שטח מלבניים לאורך הגדות, שהרכב הצומח בהם מייצג את בתי הגידול בחלקה המשוקם של השמורה: גדה, טבולים, יובשניים, רודראליים ועצים. בכל מלבן נרשמו מיני הצומח ושיעור הכיסוי היחסי בהם.
 

משלושת המינים שהושבו נצפה רק מלפפון משולש בסקר ב-2017 והשנה, אך לאחר הסקר. השניים האחרים, טופח שעיר ובקיית יזרעאל, אומנם נצפו בשטח ב-2017, אך לא בחתכים של הסקר. מין אחד בלבד של צמח טבול נצפה בשנתיים שלאחר השיקום, לעומת שישה מינים שנצפו ב-2017, אך אולי הסיבה לכך נעוצה בגישה קשה של הסוקרים אל שטח המים.
 

לפי הסקרים נוכחות המינים הפולשים והרודראליים פוחתת משנה לשנה. התמעטות מגוון המינים בכלל בתי הגידול יכולה להעיד על תהליך טבעי של התבססות מינים, על יציבות הידרולוגית ועל התייצבות חברת הצומח מתום השיקום. גם תחלופת הצמחים השולטים מעידה על תהליך טבעי של תחלופת מיני צומח (סוקצסיה) בבית גידול לח. למרות התמעטות מגוון המינים נותרה חברת הצומח באחו גונן מגוונת, ונראית בה נוכחות בולטת של מינים נדירים ומינים בסכנת הכחדה.