תוצאות ניטור קיני צבים רכים בנחלי החוף מראות שמספר הקינים עלה בחלק מאתרי הקינון ושמיגון הקינים באתרי ההטלה הביא לירידה ניכרת בשיעור הטריפה של ביצים
צב רך צעיר, צילום: דותן רותם
גודלן של אוכלוסיות צבים רכים (Trionyx triunguis) באגן הים התיכון בכלל ובנחלי החוף בישראל בפרט הולך וקטן עקב פגיעה באזורי מחייתן. הדוח השנתי האחרון עליהן מציג את תוצאות הסקר השנתי של ההטלות ב-2021 בכמה נחלים ויובליהם במישור החוף שבהם מתקיימות אוכלוסיות יציבות: ירקון, אלכסנדר, עדה-תנינים-דליה, נעמן וקישון. מספר הקינים שתועדו בנחלי החוף עלה מ-88 קינים ב-2020 ל-99 ב-2021, אולם הוא אינו מייצג עלייה בכלל אתרי הקינון.
ב-2021 הוגבר הסקר בניטור כמה אתרים: מאגרי נשר בנחל קישון; חלקו הדרומי של נחל עדה ועד אזור תעשייה אור עקיבא; ובריכות הדגים הסמוכות לשפך נחל תנינים. עם זאת, בדומה לתוצאות הניטור בשנים קודמות רוב הקינים (84%) נמצאו בנחל אלכסנדר ובמכלול הנחלים עדה-תנינים-דליה, והתרכזו על גדות של מקטעי נחל מועדפים.
תוצאות ניטור צבים רכים ב-2021
לצד העלייה במספר קיני הצבים הרכים חלה גם ירידה במספר הקינים שביציהם נטרפו. בעוד שב-2020 נטרפו ביצים ב-80% מהקינים הפעילים שבהם הטילו ביצים, ב-2021 נטרפו ביצים רק ב-38.6% מהקינים הפעילים – שיעור נמוך מאוד לעומת השנה הקודמת.
את צמצום הטריפה של ביצים בקינים אפשר לתלות בשכלול שנעשה בהתקן המיגון שמותקן סביב קן פעיל ומגן עליו. ב-2021 מוגנו בהתקן המשוכלל מרבית הקינים הפעילים שנמצאו בשטח, וכתוצאה מכך פחת שיעור הפגיעה בהם מטורפים. במצב עניינים זה נראה שאין עוד צורך להעתיק קינים מהאזורים שבהם הוטלו למקום מרכזי המגן עליהם אלא במקרים מיוחדים, ואפשר להשאירם במקומם. בזכות המיגון ניתן גם ללמוד על הקינים ולאסוף נתונים עליהם: מספר ממוצע של ביצים בקן, שיעור בקיעה של אבקועים מהביצים ושיעור עזיבת הקן.
הצב הרך נמצא בארץ בחלק מנחלי החוף. בשל תפוצתו הרחבה בעולם הגדיר אותו איגוד השימור העולמי (IUCN) מין שאינו בסכנת הכחדה, אולם באזור אגן הים התיכון מצבו שונה והוא מוגדר מין פגיע (VU). אתרי המחיה של הצב מושפעים מהנזק לנחלים. גורמי הפגיעה בהם הם ריסוס שדות חקלאיים בקרבתם, שינוי תוואי של אפיקים, פגיעה בצמחיית הגדות וכן שאיבות מים וזיהומם. כל אלו פוגעים במקורות המזון של הצב הרך ומתוך כך ניכרת מגמת ירידה בגודל אוכלוסיותיו באגן הים התיכון.
בעשורים האחרונים נעשו כמה סקרים על הצבים הרכים בישראל, וב-2018 פותח פרוטוקול לדרכי העבודה בסקר הטלות בנחלי חוף נבחרים במטרה לעקוב אחר מגמות בגודל אוכלוסיות צבים רכים והדינמיקה בהן במעקב ארוך טווח. ב-2019 יושם הפרוטוקול בפעם הראשונה בניטור רב-שנתי מקיף, ומאז הוא נעשה מדי שנה בשנה. בניטור הרב-שנתי נאספים גם נתונים על מאפייני הרבייה של הצבים ועל שיעור טריפה של צבים על ידי טורפים.
ד"ר דנה מילשטיין היא אקולוגית אקווטית בחטיבת מדע ברשות הטבע והגנים
עוד מידע על צבים רכים
צב רך בוגר בנחל אלכסנדר, צילום: אייל ברטוב
.jpg)
