ניסוי הוכיח: מתנדבים שאינם מומחים יכולים לזהות עקבות במידה מספקת בשביל לנטר חיות בר במסדרונות אקולוגיים
הכשרת מתנדבים לזיהוי עקבות בעלי חיים, צילום: אסף בן דוד
התוכנית להתוויית מסדרונות אקולוגיים בישראל חשובה לשמירה על אוכלוסיות חיות בר מבחינה דמוגרפית וגנטית, ובשנים האחרונות היא מקודמת על ידי מנהל התכנון בתיקון 26 לתוכנית מתאר ארצית מספר 1. אולם מלבד יישום המסדרונות בעבודת התכנון חשוב גם להבין מהי מידת יעילותם כנתיבי תנועה לחיות בר ואם צריך לשפר את תפקודם כדי לשמר את התנועה בהם. כדי לאמוד את תפקוד המסדרונות ברחבי הארץ נוקטת רשות הטבע והגנים כמה אמצעים: תיעוד חיות בר במצלמות שביל, משדור בעלי חיים, ותצפיות אקראיות.
המסדרונות האקולוגיים במרכז הארץ הם חוליה רגישה המקשרת בין דרום הארץ לצפונה, חרף רגישותם הם מבוססים על רצף של שטחים פתוחים, שמרביתם שטחי חקלאות. ובנוסף הפיתוח האינטנסיבי במרכז הארץ הותיר רק רצועות צרות של שטחי חקלאות בין יישובים ואזורי תעסוקה ותעשייה. שטחים אלו נקטעים על ידי תשתיות אורך ובעלי חיים מסתכנים בעת חצייתם או נעזרים במעבירי מים מתחת לכביש.
אם כן, הכרת תנועת חיות הבר במסדרונות האקולוגיים וידיעה על חסמים בהם, הם רכיבים חשובים בהבנת רמת תפקודם, ואף על פי כן רוב המידע על התנועה בהם באזור המרכז מגיע מתצפיות אקראיות או מדיווחים של חקלאים על נזקים שגרמו בעלי חיים לשטחי חקלאות. תוספת נתונים תאפשר אפוא הבנה מלאה של תפקוד המסדרונות האקולוגיים ותסייע בנקיטת פעולות ממשק הנדרשות לשיפור תפקודם.
מדידת עקבות צבוע, צילום: רשות הטבע והגנים
כדי להרבות את הידע על הימצאותן ותנועתן של חיות בר במסדרונות האקולוגיים יזמה רשות הטבע והגנים ניסוי ייחודי בתחום המדע האזרחי. אחת ממטרותיו הייתה לפתח תוכנית ניטור רב-שנתית שתתבסס על קהילות מקומיות, ולשם כך נבדקה יכולתם של מתנדבים מקרב התושבים באזורים הנחקרים לנטר את בעלי החיים המצויים במסדרונות שבקרבתם.
הניסוי נעשה באביב 2023 ונבחנה בו יכולתם של מתנדבים בעלי מיומנות נמוכה לאתר עקבות בעלי חיים בחתכי ניטור ולזהותם בהצלחה. לצורך זה הרכיבו החוקרים אסף בן דוד ועומרי שקותאי שלוש קבוצות מנטרים ברמות מיומנות שונות, והשוו ביניהם את היכולת לזהות עקבות יונקים גדולים ובינוניים: קבוצת גששים מומחים בזיהוי עקבות בעלי חיים, ושתי קבוצות חובבים, האחת קבוצת אנשים מבוגרים והשנייה קבוצת בני נוער חניכי חוגי סיור. שתי קבוצות החובבים קיבלו הכשרה מתאימה וליווי מקצועי. הניסוי נעשה בחמישה אתרים במסדרונות האקולוגיים בשרון לאורך כ-60 קילומטרים.
תוצאות הניסוי הראו ששיעור זיהוי מינים של בעלי חיים דרך זיהוי עקבות היה דומה בקבוצת החובבים המבוגרים לשיעורו בקבוצת הגששים המומחים. לעומת זאת, קבוצת בני הנוער לא השלימה את המשימה.
מתוך כך נראה שחובבים מבוגרים שקיבלו הכשרה וליווי מקצועי אכן עשויים לספק זיהוי מהימן של בעלי חיים במסדרונות. מלבד הסיוע בזיהוי יש להפעלת מתנדבים מן הקהילות גם ערך מוסף: קירוב הציבור לשמירה על הטבע בסביבת מגוריו והעלאת המודעות למצבו, ועל כן מומלץ להפעיל מתנדבים בניטור חיות בר במסדרונות אקולוגיים ברחבי הארץ. עם זאת, הפעלת מתנדבים מחייבת הקצאת משאבים להכשרה ולליווי מקצועי, ויש לבחון את היחס בין עלות ההשקעה לתועלת שתצמח ממנה לאורך זמן.
הכותב דותן רותם הוא אקולוג שטחים פתוחים ברשות הטבע והגנים
