עמוד הבית > תפוצת לוטרות בישראל
תפוצת לוטרות בישראל

תוצאות סקר 2024 מאמתות שללוטרות נוכחות עקבית בצפון הארץ ומראות שהמעבר הייעודי שנבנה עבורן בעמק החולה משמש אותן

לוטרה , צילום: עזרא חדד

סקר לוטרות (Lutra lutra) שנעשה ב-2024 מאשר את המשך הימצאותן של אוכלוסיות יציבות בצפון הארץ. הלוטרות נצפו בנחלי עמק החולה, סביב הכינרת ובנחלים הנשפכים לכינרת מצפון. פעילות יציבה תועדה גם בירדן הצפוני, בתעלות המערבית והמזרחית ובירדן ההררי.

 

השנה נרשמה פעילות רבה במיוחד באגמון וסביבתו, ואף נצפתה נוכחות מפתיעה של לוטרות בנחל שושן, שזורם בתוך השטח הבנוי של קריית שמונה. עדויות נוספות לנוכחות לוטרות נמצאו גם בעמק הירדן וסביבתו, בהתאם לממצאים לא עקביים שנרשמו לאורך השנים. עם זאת, ב-2024 לא נמצאו עדויות לנוכחות לוטרות בעמקים חרוד ובית שאן, בניגוד לעדויות בודדות שנמצאו בשנים קודמות. בשל מלחמת חרבות ברזל והמצב הביטחוני בצפון, לא נסקרו ב-2024 חלק מהאתרים הצפוניים הנסקרים בכל שנה, כגון נחל עיון, אך נבדקו אתרים חדשים שטרם נסקרו עד כה.   
 
 
בשנה שעברה נבנה בנחל עורבים מעבר תחתי ייעודי ללוטרות, אחד מתוך שלושה מעברים שהוקמו בעמק החולה (השניים הנוספים נבנו בנחל קליל ובנחל עיון), ובסקר השנה תועדה בו פעילות רבה של לוטרות, שצולמו באמצעות מצלמות שביל. כמו כן, נמצאו גללים רבים שהושארו בשטח, מה שמעיד על הצלחת המעבר התחתי. יתכן שהגברת פעילותן באזור זה קשורה לפתיחת חסם הידרוביולוגי במוצא נחל עורבים לתעלה המזרחית.
 
בישראל הלוטרות מוגנות בחוק להגנת חיית הבר. בעשורים האחרונים הורע מצבן בארץ עד מאוד ותפוצתן של אוכלוסיותיהן קטנו, והיום הלוטרות מוגדרות בה בסכנת הכחדה חמורה (Critically Endangered). קיימת חשיבות רבה בהמשך מאמצי שיקום ושימור האוכלוסייה בעמק החולה ובשימור מערכת הירדן הדרומי, המשמש כנתיב מעבר והתפשטות מרכזי של הלוטרות דרומה ומערבה. 

לוטרה, צילום: עזרא חדד

הלוטרות בישראל מצויות בסכנת הכחדה חמורה ותוצאות הניטור הרב שנתי מראות שבשנים האחרונות פיזור האוכלוסייה אף הלך והצטמצם. על כן קיימת חשיבות רבה בשיקום ובשימור האוכלוסייה בעמק החולה ובשימור מערכת הירדן הדרומי, המשמש כנתיב מעבר והתפשטות מרכזי של הלוטרות דרומה ומערבה.

 

כדי לשמר את אוכלוסיות הלוטרות, פועלת רשות הטבע והגנים בכמה מישורים: שיקום גופי מים בעמקים החולה, בית שאן וחרוד ובירדן הדרומי, שיפור הקישוריות והתנועה של הלוטרות, באמצעות פתיחת חסמים הידרוביולוגיים בנתיבי המים העיקריים בעמק החולה, וצמצום שיעור דריסת הלוטרות באמצעות בניית מעברים יבשים בכבישים באזורי המחייה שלהן. בשנה החולפת נבנו שלושה מעברים יבשים בעמק החולה ולא תועדו דריסות כלל - ככל הנראה כתוצאה של בניית המעברים היבשים.

 

כחלק ממאמצי השימור אף מתקיים מחקר לאיפיון סמנים גנטיים באמצעות בחינת גללים שנמצאו בשטח ומשמשים אמצעי לזיהוי פרטים ולבחינה של תת-אוכלוסיות ומידת הקישוריות ביניהן.
 
הלוטרה היא טורף על. בישראל הלוטרות חיות בבתי גידול מימיים ונוכחותן מהווה סמן חשוב לבריאות המערכות האקולוגיות ולמגוון הביולוגי. עד ראשית המאה ה-20 היו הלוטרות נפוצות בישראל בכל נחלי החוף, מגבול לבנון עד נחל שורק ולאורך אגן הירדן ממקורותיו בצפון עד לים המלח – בכלל זה אגם החולה והכנרת – ובתי הגידול הלחים בירדן הדרומי, בעמק בית שאן-חרוד ובעמק יזרעאל ששימשו אפוא מסדרון אקולוגי חיוני בין אוכלוסיית אגן הירדן לאוכלוסיית מישור החוף.
 
 
ד"ר טל פולק היא מנהלת תחום שימור חיות בר בחטיבת מדע ברשות הטבע והגנים
 
למצב הלוטרות בישראל מתוך מצב חיות הבר בישראל דוח העשור 2020 

הנצפים ביותר

מצב הנשרים
ספירת הנשרים באביב האחרון מאששת את מגמת ההתייצבות של האוכלוסייה אם כי היום גודלה הוא כמחצית מבעשור הקודם ואירועי הרעלה עדיין חוזרים ונשנים
מאי 2024
הכירו את צמחי הבר החדשים לישראל
בשנה החולפת התווספו חמישה מיני צמחים חדשים לפלורה של ישראל והם מצטרפים לעשרות אחרים שנמצאו בשנים האחרונות
ינואר 2024
מי אתה עגולשון שחור-גחון
יותר מעשור עבר מאז התגלית המרעישה של מציאתו מחדש של המין הנכחד עגולשון שחור-גחון ואנו עדיין יודעים רק מעט על הביולוגיה של המין ובית גידולו. תוצאות הניטור והמחקר מכווינים את תוכנית הממשק לשמירה על המין
יולי 2023

מצב הנשרים

נא להכיר: הבתות. אלופות המגוון הביולוגי

מעבר פתוח לחיות הבר