ניטור והשבת יחמורים לטבע בגליל ובכרמל
בניטור יחמורים בצפון הארץ ב-2023 תועד מספר נמוך של צעירים אך האוכלוסיות שומרות על יציבות
יחמור פרסי זכר, צילום: דורון ניסים
יותר משני עשורים עברו מאז תחילת השבת היחמורים לטבע בצפון הארץ. מעקב רב-שנתי המתבסס על ניטור של יחמורים בגליל ובכרמל, בעזרת סקר גללים ומצלמות, מלמד על התבססות והתפשטות האוכלוסיות המושבות לטבע באזורי ההשבה.
בכרמל נעשה ניטור יחמורים בעזרת מצלמות כפי שנעשה בשנה שעברה, ומתוך 6 האתרים שנוטרו, ב-4 נמצאו סימנים לנוכחות יחמורים לעומת ב-2 בלבד בשנה הקודמת. באזור זה היו 6 אירועי צילום של צעירים.
בחורף 2023 ובסתיו שקדם לו שוחררו בהר סאסא בגליל העליון 12 יחמורים: 8 נקבות, ו-4 זכרים. באגן נחל גלים שבכרמל שוחררו 4 יחמורים: 3 נקבות וזכר אחד. כולם שוחררו בשחרור ללא איקלום. תוצאות ההשבה לטבע בשלוש השנים האחרונות מראות עלייה משמעותית בשרידות נקבות, אך קשה לקבוע בוודאות האם עלייה זו קשורה לאופן השחרור ללא אקלום הנהוג בשנים אלו, או שמא ישנה ירידה בפעילות הזאבים. ההמלצה היא להמשיך לשנה נוספת את ההשבה ללא אקלום.
כבישים מגבילים באופן משמעותי את תחום תפוצת היחמורים בכל אזורי פעילותם, והחוקרים ממליצים לבחון בעתיד אפשרויות שישפרו את הקישוריות בין אזורי המחייה של היחמורים ויצמצמו את אירועי הדריסה של יחמורים המנסים לחצות את הכבישים.
סקר המצלמות בשלוש השנים האחרונות הראה נוכחות של יחמורים באזור חורבת בדיד, בה הוצבה ב-2021 שוקת למען היחמורים. משום כך נראה שהוספת השוקת כמקור מים קבוע גרמה ליחמורים להתמקם באזור זה. גם בטללים, אתר השחרור החדש בכרמל, הוצבה שוקת.
יחמור נקבה בפארק הכרמל, צילום: רן פרץ
היחמור הפרסי (Dama mesopotamica) מוזכר בארץ ישראל לראשונה כבר בתורה (דברים י"ד, 4) ומאוחר יותר מתועד על ידי נוסעים במאות השמונה עשרה והתשע עשרה בחורשים באזור הר תבור והגליל התחתון. הם נכחדו מישראל ככל הנראה בסוף המאה ה-19 או בתחילת המאה ה-20 ומאז ידועה בעולם אוכלוסייה יחידה שלהם, באירן. מספר פרטים מאזור זה, שהובאו לישראל לפני כמה עשורים, מיסדו את גרעין הרבייה של היחמורים המשמש עד היום להשבת פרטים לטבע בישראל.
שחרורים של יחמורים אל הטבע החלו ב- 1996 בגליל המערבי. תחילה שוחררו פרטים בנחל כזיב ובשנים האחרונות מתבצעים השחרורים בהר סאסא. באזור הצפון משוחררים יחמורים גם בכרמל, שם מתבססת אוכלוסייה נפרדת. אוכלוסייה שלישית, מנותקת מהאוכלוסיות בצפון, מתקיימת בהרי ירושלים שם שוחררו למעלה מ-200 יחמורים באזור שמורת טבע שורק, בשיתוף עם גן החיות התנכי בירושלים.
אוכלוסיות היחמורים שהושבו לגליל ולכרמל מתרבות, אולם גורמי סיכון רבים והפרעות מאיימים עליהן. ציד בלתי חוקי, דריסה וטריפת עופרים על ידי כלבים משוטטים, הם גורמי האיום העיקריים. על כן המין מוגדר בישראל בסכנת הכחדה חמורה.
כחלק מתכנית ההשבה לטבע מבצעת רשות הטבע והגנים מעקב אחר תנועת הפרטים ששוחררו בגליל העליון ובוחנת את ההתפשטות בשטח של האוכלוסיות. אלו מורכבות הן מפרטים שמקורם מגרעין הרבייה, אשר שוחררו בשטח, והן מפרטים שנולדו כבר במקום. מעקב זה מאפשר ללמוד את דגמי ההתפשטות המרחביים של האוכלוסיות ולהשוות אותם למודל התפשטות שהכינה הרשות כחלק מתכנית ההשבה לטבע. בעזרת המעקב מעריכה הרשות גם את בריאות האוכלוסייה. הפעילות מתבצעת באמצעות תכנית רב-שנתית לניטור אוכלוסיית היחמורים, שהחלה בגליל המערבי ב-2013.
אוכלוסיית היחמורים בגליל המערבי, שהחלה להתבסס במקום מאז התחלת ההשבות לטבע ב-1996, אופיינה בעזרת הניטור הרב-שנתי, וידוע תחום תפוצת היחמורים בה, ההתפשטות שלהם במרחקים שונים מאזור אתר השחרור שבנחל כזיב, ושינויים דמוגרפיים באוכלוסייה. אוכלוסיית היחמורים מרוכזת באזור מצומצם שבו שוחררו הפרטים, אך ממשיכה להתבסס גם באזורים חדשים – בעיקר מערבה משם, ויש התחלה של התפשטות גם מזרחה.
הכותב ד"ר עמית דולב הוא אקולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים
.jpg)
