מחקר חדש מראה שחיות בר מעדיפות לחצות כבישים במעברים אקולוגיים מתחת לגשרים בעלי קרקע וטופוגרפיה טבעית ופחות במעבירי מים. כדי לאפשר את תנועתן בבתי גידול שנקטעו על ידי כבישים או מסילות ברזל יש לבנות עוד עשרות מעברים אקולוגיים תחתיים ועיליים
חתול ביצות עם טרף חוצה מתחת לכביש במעביר מים, צילום: מצלמת מעקב
כבישים ומסילות ברזל הם תשתית חיונית לבני האדם, אך על מינים רבים של חיות בר הם מאיימים איום קיומי, שכן כבישים ומסילות קוטעים בתי גידול ומסדרונות אקולוגיים ומסכנים את חיי בעלי החיים בבואם לחצות אותם. במחקר שנעשה עבור רשות הטבע והגנים על ידי ד"ר דרור דנבום מהטכניון, פרופ’ אבי בר-מסדה מאוניברסיטת חיפה אורנים ופרופ’ אסף שוורץ מהטכניון והתמקד בכבישים נמצא שאומנם בכבישים מהירים חיות בר מועדות לדריסה יותר מאשר בכבישים שבהם מהירות הנסיעה נמוכה ועומסי התנועה קלים, אך גם בכבישים אלו סכנת הדריסה גדולה. חסמים בסביבת הכביש – מעקות, מחסומי הפרדה, קירות, גדרות וכדומה – מגבילים אף הם את תנועת בעלי החיים ונוטים להפחית את אפשרויות המעבר שלהם, ובכך מגבירים את הסכנה הנשקפת לחייהם מדריסה.
צבי ישראלי חוצה מתחת לכביש הנמצא על גשר, צילום: מצלמת מעקב
כדי לשמר את נתיבי התנועה של חיות הבר ולהפחית את שיעור הדריסות נהוג בעולם, וגם בישראל, לתכנן כבישים שבהם משולבים מעברים אקולוגיים, כלומר מעברים ייעודיים לחיות בר. בישראל הוקמו רק מעט מעברים ייעודיים לחיות בר, והמחקר הנוכחי בחן את השימוש שהן עושות במבני דרך שונים בישראל ובעולם – גשר, מעביר מים מרובע BOX, צינור, ועוד. ניתוח השימושים מלמד שהמעברים היעילים ביותר הם מתחת לכבישים שנבנו על גבי גשרים, במיוחד ליונקים גדולים. גם מעברים אקולוגיים ייעודיים לחיות בר יעילים בהרבה ממעברים שנבנו לשימוש משותף של בני אדם וחיות, או ממעברים שבני אדם משתמשים בהם בשימוש משני. עוד נמצא שרוב מיני חיות הבר מעדיפים מעברי כבישים המשלבים חומרים טבעיים בעיצובם.
סקר הידרוביולוגי של מעיינות
סקר עופות מקננים בשטחי בתה
צבועים בוחרים לחיות בשטחים פתוחים