הכירו את צמחי הבר החדשים לישראל
בשנה החולפת התווספו חמישה מיני צמחים חדשים לפלורה של ישראל והם מצטרפים לעשרות אחרים שנמצאו בשנים האחרונות
מרב לבל
| ינואר 2024 |
שלח כתבה
חסמסת גפורה מין חדש לישראל, צילום: בר שמש
הפלורה בישראל מקיפה כ-2,700 מיני צמחים, וכמעט מדי שנה מתגלים בה מינים חדשים. בשנה החולפת הוגדרו חמישה מינים חדשים לישראל של צמחי בר והם מצטרפים לעשרות מינים שנמצאו בארץ בשנים האחרונות. בסך הכול עודכנו לאחרונה ברשומות 40 מינים חדשים וצורפו לפלורה של ישראל, בהם 27 יוגדרו צמחים בסכנת הכחדה.
השנה נוספו לרשימות הצומח חמישה מינים: אספסת חן (Medicago heyniana) ודבקה נימית (Galium tenuissimum), שנמצאו השנה, ואספסת זוטה (Medicago praecox), גלומנית רעופה (Pholiurus pannonicus) וענבלית קיליקית (Rabelera cilicica) שנמצאו בשנים קודמות. אספסת זוטה נמצאה לראשונה ב-2017 ושוב ב-2020, וגלומנית רעופה וענבלית קיליקית נמצאו ב-2022. בנוסף להם נמצאו השנה בהר קטע שבגולן עוד שלושה מינים חדשים לישראל והם עדיין בתהליכי הגדרה וזיהוי.
איך נולד מין חדש?
מינים חדשים מתגלים במקומות נידחים שלא נעשו בהם די סקרי צומח, אך גם באתרים מוכרים מבחינה בוטנית. לעיתם לא מבחינים במינים קטנים מאוד או שהמין החדש דומה למין ידוע ולכן משייכים אותו בטעות למין אחר. כמו כן עבודה טקסונומית מעמיקה יכולה לגלות טעויות עבר בזיהוי ובשיוך של מינים או לגרום לאיחוד של מינים או לפיצולם. מינים נוספים לרשימות רק לאחר זיהוי ודאי שלהם, אף שתהליך ההגדרה נמשך לעיתים יותר משנה. אתגר אחר הוא לתת למינים חדשים שם בעברית בנוסף לשמם המדעי.
בדרך כלל תגליות של מינים חדשים הן תוצר של סקרי שטח ייעודיים שיטתיים, הנעשים מדי שנה על מנת לנטר את תפוצתם ומצבם של מינים בסכנת הכחדה בישראל, וכן של סקרי טבע ונוף אחרים. עם זאת, חלק מהתגליות של מינים חדשים הן של בוטנאים חובבים שנתקלו במקרה בצמח לא מוכר והעבירו אותו לבוטנאים מומחים להגדרה. ניטור אוכלוסיות מינים בסכנת הכחדה הכרחי כדי לספק מידע חיוני לתכנון ארוך טווח של תוכניות שימור. ב-2013 יזמה רשות הטבע והגנים סקר ארצי של צמחים בסכנת הכחדה ומאז הוא נעשה בכל שנה על ידי מכון דש"א ומוזיאון הטבע באוניברסיטת ת"א בהובלת הבוטנאים מימי רון, בר שמש ודר בן נתן, במימון תוכנית ציוני דרך במשרד מורשת.
אספסת חן מין חדש לישראל, צילום: דר בן נתן
דבקה נימית מין חדש לישראל, צילום: דר בן נתן
בוטנאים מקצועיים וחובבים המתעניינים בסיסטמטיקה של צמחים יודעים לזהות ללא כל אמצעים מאות ואף אלפי מינים של צמחים לרמת המין. לעיתים מצוי בידם צמח שהגדרתו לרמת המין קשה, ומצריכה בדיקה מדוקדקת בעזרת מגדירי שדה, פרסומים מדעיים ואפילו בחינה בבינוקולר של אברי הרבייה של הצמח. כאשר נתקלים בשטח במין שנראה שונה מהמינים המוכרים בארץ נעשה תיעוד מדוקדק של בית הגידול והצמח נאסף להגדרה בעשבייה. שם משווים אותו לאוסף הצמחים בעשבייה הלאומית, המכיל את רפרטואר המינים בישראל, וגם למינים הידועים בפלורות של מדינות שכנות.
אירוע מציאת צמח חדש לישראל הוא מרגש ומסקרן. לאחר קביעת מין הצמח הוא מתועד בגיליון עשבייה ובד בבד נעשים סקרים לאיסוף מידע עליו בשטח, והם ישמשו לקביעת תפוצתו ומספר אוכלוסיותיו הידועות בישראל. רק לאחר זיהוי ודאי של מין והבנת תפוצתו בישראל ניתן להעריך את מידת הסיכון לאותו מין ולהחליט אם הוא מועמד להיכנס לרשימת הצמחים בסכנת הכחדה בישראל. אם המין נמצא באתר יחיד ממתינים בדרך כלל כמה שנים לפני הכנסתו לרשימות כדי לוודא שזוהי אוכלוסייה יציבה ולא מין שהופיע באופן זמני.
עושר רב של מינים בישראל
יחסית לשטחה הקטן של ישראל עושר מיני הצמחים בה רב. כאמור, מספר מיני צמחי הבר המוגדרים כיום הוא כ-2,700 (בהם גם צמחים זרים שחלקם פולשים), ועיקרו בא משיעור גדול של מינים חד-שנתיים. בישראל קיימים שלושת המאפיינים העיקריים שתורמים לעושר חד-שנתיים: אקלים ים-תיכוני ומדברי בעל קיץ חם ויבש, וריבוי שטחים מופרים (מבחינה היסטורית). כמו כן, מקומה של ישראל במפגש יבשות יוצר בשטחה אזורים ביוגיאוגרפיים שונים אלו מאלו ויש בה גם שונות גיאומורפולוגית, שמתגלמת במגוון סוגי מסלע וקרקע, וכן מגוון אזורי אקלים. כל אלו יוצרים רבגוניות של בתי גידול והם תומכים במגוון רחב של מיני צמחים. שינויים גיאולוגיים הותירו בארץ מינים מתקופות קדומות וגם הם תורמים לעושר המינים.
הכותבת מרב לבל היא רכזת פרויקט שימור צמחים בסכנת הכחדה ברשות הטבע והגנים
