בחמש השנים האחרונות רשות הטבע והגנים משיבה לטבע את הצמח בוצין בירותי, מין אנדמי לישראל ובסכנת הכחדה, שאוכלוסיותיו הטבעיות נותרו בטבע רק בשמורת טבע לימן שבעמק עכו ובחורשת הסרג’נטים בשרון. בוצין בירותי גדל בקרקעות חמרה ובשולי גבעות כורכר. בעשורים האחרונים נפגע רוב שטח גידולו בתהליך הפיתוח הנרחב באזור מישור החוף, שהותיר רק שיעור נמוך של שטחים מוגנים ושטחים טבעיים לא מבונים.       

 

בוצין בירותי גדל בכמה אתרים בעמק עכו, אך רק אוכלוסייה טבעית אחת שרדה בקושי בשמורת טבע לימן – היא מונה כ-18 פרטים בוגרים בלבד. כדי לשמור עליה ולאושש אותה החלה הרשות ב-2019 להשיבה לטבע: בכל שנה שותלים בשמורה עוד פרטים של בוצין בירותי וסופרים את כלל הפרטים כדי להעריך את כושר שרידותם. ב-2023 נשתלו בה 191 שתילים ונספרו 30 פרטים ששרדו משתילות קודמות. על מנת שהישרדותו של המין לא תהיה תלויה במצבו של אתר גדילה טבעי יחיד נעשו השבות של בוצין בירותי בעוד שני אתרים בעמק עכו, בקיבוצים סער וגשר הזיו, בשיתוף פעולה עם המועצה האזורית ואיגוד ערים לאיכות סביבה בגליל המערבי. 

 

השבת בוצין בירותי ומינים אחרים, כמו ארכובית החוף, לבתי גידול טבעיים בעמק עכו מתאפשרת הודות לגן מקלט לצמחים בסכנת הכחדה בשמורת טבע עין אפק. בשמורה הקצו שטח לגן מקלט ויצרו בו כמה מתחמים המייצגים את בתי הגידול שלאורך נחל נעמן ועמק עכו: שקע חולי, בית גידול כורכר, בית גידול לח ואזור מלחה. לפני כשנה הוצף חלק מהגן כתוצאה מהסטת מי נחל נעמן ועליית מפלס המים, ובעת האחרונה הוא שוקם: שוחזרו אזורים המדמים את בתי הגידול לאורך הנעמן, נבנו שבילי הליכה למבקרים ונוספו שני בתי גידול – אדמות כבדות ודיונות חול. היום סך כל המינים בסכנת הכחדה שגדלים בגן המקלט בשמורת טבע עין אפק הוא 21, בהם פשתת החוף, שהיא מין שנכחד מן הטבע, ו-9 מינים נדירים מאוד על סף כליה. בעקבות השיקום והגדלת מספר בתי הגידול יתווספו אליו לפי התוכנית עוד 12 מינים בסכנת הכחדה.

 

בשמורת עין אפק יש גם חממה. אורי הנדלר, גנן גני המקלט, מגדל בה מזרעים את כל המינים השתולים בגן המקלט. בדרך זו גדלו גם שתילי הצמח בוצין בירותי, שהושבו לטבע, ועוד צמחים אופייניים לשמורת טבע עין אפק. הצמחים נשתלים ברחבי השמורה לחיזוק אוכלוסיותיהם ולשיקום השבילים שהוצפו. בחממה מגדלים גם שתילים של מיני צמחים בסכנת הכחדה שהובאו מגני מקלט אחרים לשם השבתם לטבע, בהם אלמוות ארץ ישראלי, עדעד הגליל ומושיובית הגליל.

 

כיום הרשות מפעילה בשמורות טבע ובגנים לאומיים כ-20 גני מקלט וחלקות מקלט. בגנים הגדולים מגדלים מינים רבים בסכנת הכחדה לצד מינים אופייניים לבית הגידול שכל גן מייצג, ואילו בחלקות המקלט מגדלים מין יחיד או מינים ספורים. סך כל המינים בסכנת הכחדה השמורים הוא 114 – כרבע מכלל הצמחים בסכנת הכחדה בישראל. רוב הצמחים בגני המקלט ובחלקות המקלט מקורו בזרעים שנאספים בשטחי אוכלוסיות בר, ומיעוטם נאסף בפעולות הצלה בשטחים טבעיים לפני שבתי הגידול הטבעיים שלהם נהרסו בעבודות פיתוח.

 

מיזם גני המקלט החל לפעול ב-2006  ויעדיו אקולוגיים וחינוכיים: הגנים משמשים מקור לזרעים ולשתילים לשם השבת מינים לטבע; והם מציגים לפני המבקרים את הצמחים הנדירים ואת הצמחים בסכנת הכחדה שגדלים באזור הגן, כדי שיכירו בחשיבותה של השמירה על המגוון הביולוגי בכלל ועל מינים בסכנת הכחדה בפרט.

 

ב-2013 הצטרפה תוכנית ציוני דרך של אגף מורשת במשרד ירושלים ומורשת למאמצים לשמור על צמחים בסכנת הכחדה וסייעה בהקמת שלושה גני מקלט וכמה חלקות מקלט בשמורות טבע ובגנים לאומיים.