לפני יותר מעשור התגלו בשמורת החולה פרטים חיים של המין עגולשון שחור-גחון שנחשב מין נכחד. על אף הזמן שעבר מאז, עדיין ידוע לנו רק מעט על הביולוגיה של המין ועל בית גידולו. תוצאות ניטור ומחקר מכוונים את תוכנית הממשק לשמירה עליו
עגולשון שחור-גחון, צילום: רשות הטבע והגנים
ב-2011 רגשה הקהיליה המדעית עם הגילוי המפתיע בשמורת טבע החולה של פרטים חיים של עגולשון שחור-גחון (Latonia nigriventer), מין דו-חי מסדרת חסרי-זנב האנדמי לעמק החולה שפרטים שלו לא נמצאו עד אז מזה כ-60 שנה והוא הוגדר כנכחד מהעולם. לאחר פרסום התגלית התברר שתצפית במין זה אינה ראשונה ופרט בוגר נצפה בשמורת החולה על ידי מטיילים כבר שנה וחצי מוקדם יותר.
לעגולשון מראה צפרדע בעלת גב חום-אדמדם, אך גחונו שחור ועליו זרועות נקודות קטנות לבנות רבות. בזכות דגם צבע ייחודי זה של הגחון אפשר לזהות את העגולשונים בוודאות גם בתצפית בשטח, ולא להתבלבל בינם לצפרדעי נחלים, שדגם הצבע בגבם חום וירוק ומשתנה מפרט לפרט, אך גחונם שונה מגחונם של העגולשונים והוא תמיד בהיר.
העגולשון זוהה בפעם הראשונה ב-1943 באגם החולה. באזור נמצאו ארבעה פרטים בלבד מהמין והוא לא היה ידוע ממקומות אחרים בעולם. השם המדעי שניתן לו היה Discoglossus nigriventer, ושמו העברי – עגולשון שחור-גחון – ניתן לו על שום לשונו הקצרה והעגולה, שאינה נשלפת מפיו, וגחונו השחור. לאחר ייבוש אגם החולה בשנות ה-50 נמצא באזור רק עוד פרט אחד ולכן ב-1996, עשרות שנים לאחר שלא נמצאו עוד פרטים, הגדיר איגוד השימור העולמי IUCN שזהו מין נכחד מהעולם.
בעקבות הגילוי המחודש זכה העגולשון בהגדרה מדעית חדשה. הוא שויך לקבוצה טקסונומית אחרת וניתן לו השם Latonia nigrivente. המין מכונה גם "מאובן חי" משום שעד שנמצאו הפרטים החיים והוגדרו שוב, בעולם הכירו רק מאובנים שלו.
לאחר שנמצא מחדש עשתה רשות הטבע והגנים סקר נרחב לאיתור עוד אזורי חיות ועוד פרטים מהמין בעמק החולה, ונמצאו פרטים בוגרים וראשנים. מאז הוא נוטר כמה פעמים בשנה וקבוצת חוקרים בראשות פרופ’ אלי גפן ופרופ’ שריג גפני ועמיתיהם חקרה אותו (Perl et al. 2017, 2018, 2022; Renan et al. 2017). על סמך מספר הפרטים שנלכדו ועל סמך לכידות חוזרות ולפי מודל מעריכים החוקרים שבשטח הנבדק יש כ-250 פרטים.
עגולשון שחור-גחון, צילום: עידו שקד
העגולשונים פעילים בעיקר בלילה ושוהים במים בקרבת צמחייה. גופם שקוע במים ורק ראשם מציץ מעל פניהם. חלק מהפרטים שנצפו ביום שהו מחוץ למים בסבך צמחייה. איתור עגולשונים בשטח אינו קל, ומפאת קוטנם איתור ראשנים ומשלימי גלגול במים ובגדה הוא משימה קשה במיוחד. יורם מלכה, פקח שמורת טבע החולה, עושה מדי פעם סריקות לאיתור פרטים חיים באתרים שבהם עגולשונים לא נצפו בניטור, ועד כה הוא מצא פרטים מעטים בלבד.
בעקבות דגימות מים בשיטת eDNA (
Perl et al. 2022 ;
Renan et al. 2017), איתרה קבוצת החוקרים ראיות לקיומם של עגולשונים ב-22 אתרים אחרים בעמק החולה, אך טרם נמצאו בהם פרטים חיים. אתרים אלו הם אזור התפוצה הידוע היום של העגולשון, והוא משתרע רק על 2 קמ"ר בקירוב בעמק החולה – הן בשטח שמורת טבע החולה הן בשטחי חקלאות פעילים. בשטחי החקלאות העגולשונים סובלים מהפרעות רבות, בהן ריסוסים במטעים ובגידולי שדה. אומנם איומים רבים בתחום התפוצה הידוע, ובייחוד איומים על האתרים שבהם אותרו עגולשונים, מעמידים את האוכלוסייה הייחודית והאנדמית הזאת בסכנת הכחדה בעתיד, אך בה בעת הם גם מבליטים את חשיבותה של השמורה ואת תפקידה באפשור המשך קיומו של המין.
שמירה על האוכלוסייה
כדי להגדיל את סיכויי האוכלוסייה לשרוד ולהתפתח יש לנקוט כמה פעולות: להגן על השטח שבו נמצאו הפרטים החיים; להרבות את מספר בתי הגידול המאוכלסים בפרטים; וליצור גרעין רבייה בשבי ולשחרר ממנו פרטים לטבע.
בשנים האחרונות קודם סטטוטורית השטח שבו מנוטרים בקביעות עגולשונים בוגרים וצעירים, והוא הוגדר שמורת טבע בתוכנית המתאר המקומית. במקום נעשה ניטור רב-שנתי של פרטים בקיץ ובסתיו והרשות עושה בו ממשק של כיסוח מיני צמחים פולשים וצמחייה משתלטת. כדי להקטין את הסיכון שהאוכלוסייה תיכחד חשוב שיהיו עוד אתרים שבהם חיים עגולשונים. לשם פיתוחם שינתה הרשות תעלה אחת בתחום שמורת טבע החולה באופן שתתאים לדרישות בית הגידול שלהם. דרישות אלו ידועות באופן חלקי מהמחקר ומכמה תכונות מפתח הנדרשות לקיום המין, וחלק מהתכונות התגלו בהשוואה בין תכונות המים בבתי גידול שבהם נמצא דנ"א של המין לבין תכונות המים בבתי גידול שבהם לא נמצאו עקבות דנ"א שלו. הרשות מתכננת לפתח בעתיד עוד כמה בתי גידול מלאכותיים מתאימים בתחום שמורת טבע החולה והם יתאכלסו בעגולשונים אם באופן ספונטי אם באופן יזום, על ידי העברת פרטים אליהם מגרעין הרבייה.
עוד פעולה חשובה למניעת הכחדתה של האוכלוסייה הייתה העברה של פרטים צעירים לגידול שבי בשמורת טבע החולה ובגן החיות התנכ"י בירושלים. מלבד התרבותם גידול שבי יאפשר גם להרחיב את היקף המידע על הביולוגיה ועל האקולוגיה של המין. היום המידע על הרבייה של המין בתנאים טבעיים הוא דל: טרם אותרו בטבע ביצים וטרם נצפו זוגות בזמן התנהגות של הפרייה (פרטים מצומדים), וחסר אפוא ידע על מועדי השלבים של הרבייה בסביבתם הטבעית – ידע שהוא חיוני להצלחת רבייה בשבי.
עגולשון משלים גלגול צעיר במתקן גידול, צילום: יורם מלכה
