כמו בשלוש השנים שלפניה, שנת 2024 התאפיינה במספר נמוך במיוחד של שקנאים שנכנסו לישראל: בסתיו 2024 נראו לראשונה שקנאים חולפים מעל ישראל ב-21/8/24 ובמשך 78 ימים נכנסו לישראל מצפון כ-41,100 שקנאים. קצב הכניסה לארץ היה דומה לממוצע השנים האחרונות אך מספר השקנאים שהגיעו היה נמוך בשיעור של 17% מהממוצע בין השנים 2020-2013. משך שהיית השקנאים בישראל השנה היה הנמוך מזה עשור ועמד על 344 אלף ימי שקנאי. זמן שהות ממוצע של שקנאי בארץ עמד על 8.4 ימים - הערך הנמוך ביותר מראשית הניטור לפני מעל עשור. מספר השקנאים ששהו בישראל למשך תקופת החורף נאמד על ידי תצפיות ישירות שנעשו באמצע ינואר במסגרת מפקד עופות המים השנתי, והוא עמד על כ-1,025 שקנאים.

 

ישראל היא המדינה היחידה בה מתקיים מעקב רב-שנתי מפורט אחר אוכלוסיית השקנאי המצוי הנודדת העולמית – האוכלוסייה המערב פליארקטית. מסיבה זו לא ניתן לדעת בוודאות מה הגורם לירידה בגודל האוכלוסייה הנודדת דרך ישראל בשלוש השנים האחרונות. אולם, קיימת השערה כי חלק מהשקנאים שלא עברו בארץ בשנים האחרונות, מצאו אתר עצירה חלופי לישראל וככל הנראה נודדים לאפריקה בנתיב מזרחי לה. השערה זו קיבלה השנה משנה תוקף ממעקב אחר נתיב הנדידה של שקנאי אחד ממושדר. 

 

השנה נעשה לראשונה מישדור נרחב של שקנאים בארץ, ובשיתוף חיל האויר. 30 שקנאים נלכדו ומושדרו בסתיו במטרה לספק מידע שנתי ורב שנתי על דגמי שוטטות ושהייה בישראל, דגמי נדידה והשפעת ממשקי האיכלוס וההטרדה. 

 

הספירה של השקנאים הנודדים שעושה רשות הטבע והגנים במשך כל עונת נדידת הסתיו מתעדת את מספר הפרטים הנכנסים לישראל מצפונה ומספר הפרטים העוזבים אותה בדרומה. היא משמשת להעריך את המספר הכולל של שקנאים שעברו בארץ ואת מספר השקנאים המצויים מדי יום בארץ ונותנת תמונת מצב יום יומית של מקומות שבהם שקנאים מתרכזים.

 

בשל גודלם מוגבלת יכולתם של השקנאים לאגור אנרגיה שתנוצל במהלך הנדידה, ועל כן חלק ניכר מהשקנאים המגיעים לישראל, בהיותה ציר עיקרי במסלול הנדידה, ניזונים בה כדי להשלים את הנדידה עד ליעדם באפריקה. היות שרוב מקורות המים הטבעיים שהתקיימו בעבר בישראל יובשו או צומצמו, השקנאים חונים בעמקי הצפון ובמישור החוף הצפוני כדי להיזון מבריכות הדגים שמגודלים למסחר, ובכך מסבים נזק כלכלי לענף המדגה.